תמוז ט"ו תמוז - יומא דהילולא של רבי עמרם בלוי זצ"ל (1 צופה)

[אחד יחיד]

היה ידוע בקנאותו הבלתי מתפשרת לדבר ה'.

נפטר בט"ו תמוז תשל"ד.

הערך עליו במכלול:

רבי עמרם בלוי – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אחד יחיד]

מספר רבי משה עקיבא סופר שליט"א: לעת הזאת אני חש חובה גדולה לספר את שחוויתי פעם בצל קורתו של הצדיק רבי עמרם בלוי זצ"ל. יותר נכון בצל קורת בית מאסרו… היה זה בערך בשנת תש"כ כשישבנו יחד בבית האסורים ב'מגרש הרוסים' במשך כעשרים וארבע שעות, לאחר הפגנה סוערת שהיתה מול 'מועדון המריבה' בשכונת מאה שערים.

מועדון המריבה תוכנן 'להכעיס' ע"י יהודים תועים, פריצי ישראל, בשאיפה להחדיר רוח עוועים בקרב הצעירים רח"ל. יהודי ירושלים יצאו למחות מכאב לב גדול כנגד תוכנית זדונית זו, וכך באחת ההפגנות היתה סערה גדולה ונעצרו הרבה מפגינים, ביניהם אני הקטן, יחד עם מי שעמד בראש המערכה – רבי עמרם בלוי זצ"ל.

חשוב לי לספר את מה שחוויתי באותו יום, שכן, עד לפני הפגנה זו לא הייתי בכלל מ'חסידי' רבי עמרם בלוי. לא השתייכתי לחוג זה ולא ראיתי עין בעין את נושא ההפגנות וחילול השם שנגרם בעקבותיהן. לכן לא הערצתי במיוחד את דמותו של רבי עמרם.

אך לאחר שנקלעתי לאותה הפגנה, חטפתי 'בעיטה' בגב והאשימו אותי שהתקפתי שוטר… ונעצרתי יחד עם רבי עמרם, פגשתי לפתע 'רבי עמרם' אחר לגמרי. היה כדאי לי להיות בבית הסוהר רק בשביל להכיר אותו.

כשהיינו יחד בכלא, היה שם גם אחד מחסידי 'תולדות אהרן' רבי מרדכי ר. שהיה צייר אומן בחסד עליון. בהיותנו במעצר, אל תשאלו איך, רבי מרדכי מצא גיר שחור והחל לצבוע על הקיר בתוך בית המעצר דמויות של שוטרים המכים חרדים, כאשר את השוטרים הוא צייר כביכול הם 'נאצים', עם מדי נאצים וצלבי קרס וכו'…

כאשר רבי עמרם ראה את האיור הוא החל לזעוק זעקה גדולה ומרה: אם לא תמחק את זה, לא אמחל לך! רחמנא ליצלן! אתה מדמה את הנאצים ימ"ש לשוטרים הציונים? הרי הנאצים רצחו יהודים בכל מיתות משונות, ואחינו התועים בסך הכל מכים אותנו עם אלות מכאיבים? מה הדמיון בכלל? חלילה להשוות ביניהם. אתה מבזה את נרצחי השואה…

ועוד, זעק רבי עמרם: וכי אנו נלחמים עם השוטרים? עם המשטרה? – הם בסך הכל מקל החובלים של הממסד, של ראשי הציונות. המלחמה שלנו היא נגד אלו ששולחים אותם, הציונים, ולא נגד השוטרים שבסך הכל עושים את שליחותם, מה לנו כי נתמקד במריבה איתם? האם אנו כמו הכלב שנושך את המקל?!

ולא נח ולא שקט עד שר' מרדכי מחק את הציור לגמרי מהקיר. היה זה נס, כי אם השוטרים היו רואים את הציור, מרה הייתה אחריתנו.

למחרת, מאן דהו הגניב פנימה למעצר עיתון חילוני, שם דווח בה רחבה על ההפגנה הסוערת שהיתה. ציבור העצורים התמוגג מהנאה על מה שעוללו לשוטרים כפי שתואר בהרחבה, ושוב זעק ומחה רבי עמרם: אתם מאבדים את כל המטרה. אין לנו ענין לריב עם השוטרים ולא לנצח אותם. אין לנו לשמוח כלל ב'הצלחה' כביכול מול אלו, שבסך הכל הם המקל של הציונים. אנו נלחמים עם השיטה, עם המשלחים אותם, לא עם המקל שנשלח נגדנו. ולא הרשה ר' עמרם לשמוח עם הידיעות האלו.

לאחר כיומיים שוחררנו כולנו. יצאתי משם עם הרגשה חדשה. למדתי להכיר יהודי ירא שמים גדול, משכמו ומעלה, שכל כוונתו לשם שמים ומתוך אהבת ישראל עצומה. חבריי מסלבודקה שלחו לי מכתב: "אשריך רבי משה עקיבא שנתפסת על דברי תורה", אבל אני חשתי שמחה להכיר את רבי עמרם.

('המבשר-קהילות', זאב אייזנשטיין, כ"ג אדר ב' תשפ"ד)

 

[אחד יחיד]

אחד הלוחמים הגדולים על חילול השבת בירושלים, היה הצדיק רבי עמרם בלוי זצ"ל. הוא נלחם בחירוף נפש ממש על דעותיו, דרכו ושיטתו, כנגד פורקי עול, וקידש שם שמים בעוז רוחו ובעמידתו העיקשת על קדשי היהדות.

לפלא היה שאכן הסתלק ביום ט"ו תמוז תשל"ד, בדיוק באותו שבוע בו קראו את פרשת פנחס, פרשת הקנאות.

בני משפחת בלוי מספרים, כי כאשר הציעו את זקינם רבי יצחק שלמה בלוי זצ"ל להינשא לזקנתם הצדקנית מרת שיינע אסתר ע"ה, בתו של רבי ישעיהו אורנשטיין זצ"ל, היא הסתפקה אם לגשת לשידוך; מאחר ומחד גיסא, היה המוצע אישיות מיוחדת ירא שמים מרבים וצדיק. אך מאידך גיסא, הוא היה אלמן, והיא היתה בחורה צעירה שלא נישאה מימיה.

היא שלחה שליח שיציג את לבטיה בפני מרן הגאון הקדוש רבי יהושע ליב דיסקין זצ"ל. רבי יהושע ליב שמע את הצדדים ואמר: "כדאי לה להינשא לו". "אני רואה כי עתיד לצאת מהם פירות טובים" – נימק.

 

[אחד יחיד]

כאשר מכרו כרטיסים במהלך יום השבת במועדון הבידור הטמא ברחוב ישעיהו בירושלים, עמד רבי עמרם בתור לקניית הכרטיסים, והכניס את ראשו בתוך הקופה, והחל לזעוק "שבת! שבת!" מנהמת לב מבלי לזוז. השוטרים שהוזעקו למקום היכו אותו מכות רצח עד זוב דם, אך הוא נשאר עיקש בעמדתו ולא נרתע. אחר כך גנח מייסורים ומכאובים, אבל נשאר מרומם ברוחו, שש ושמח על שקינא את קנאת השם ומחה במחללי השבת.

 

[אחד יחיד]

מרן ה'חזון איש' זצ"ל העריך את מסירות נפשו ופועלו, וכאשר נכלא באחת ההפגנות על קדושת השבת, יצא ה'חזון איש' מגדרו, ובא לבקרו בכלאו. בפעם הראשונה סירב שומר בית הכלא לתת ל'חזון איש' ומלוויו להיכנס פנימה. הוא טען כי אין זה שעת ביקורים כעת, וגם באו בלי רישיון כניסה, ובירושלים נתלו מודעות גדולות 'רבם דקרו', אודות הביזיון שנהג השומר כלפי ה'חזון איש'.

בספר 'מעשה איש' מסופר, כי פעם אחרת שרבי עמרם נכלא, הגיע ה'חזון איש' לבקרו, כשהוא מלווה באחיינו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל והפעם איפשרו לו להיכנס. מיד כשנכנס לתאו של רבי עמרם אמר: "באתי לבקר את השבת", עוד אמר: "כולנו יושבים בבית אסורים אחד גדול".

 

[אחד יחיד]

סיפר לי דודי, על רבי עמרם בלוי זצ"ל, שהושב בשעתו בבית הסוהר בעקבות השתתפותו בהפגנות נגד חילול שבת.

ידוע כי ה"חזון איש" זצ"ל בא לבקרו בבית הסוהר, באומרו כי 'השבת יושבת בתפיסה' ולכן צריך לבקרה.

לדוד שלי היה שכן שעבד באותו בית סוהר בו שהה רבי עמרם בלוי והוא סיפר לו:

אתה יודע מי נמצא אצלנו? ר' עמרם בלוי יושב אצלנו ודע לך כי מאז שהוא הגיע לבית הסוהר התחלתי לפרוח. אני עוזב את הכל ומתיישב לידו כדי לשמוע את דברי התורה שהוא אומר, ואני ממש מלקק את האצבעות מהדברים שלו. א'מחיה, איזה דיבורים. מגיע זמן תפילה, הסוהרים רגילים שהאסירים, אלו שמתפללים, גומרים לאחר כמה דקות ואילו רבי עמרם מתפלל שלש שעות. איש אינו מפריע לו. אין חוק שאוסר להתפלל שלש שעות. מגיע זמן האוכל, מגישים לו ירקות והוא אומר: 'יש בעיה עם תולעים' ואינו אוכל. הוא מתנהג רגיל. כמו בבית. אין לו תלונות על שום דבר, הוא יודע שה' אתו, בכל מצב. (יחי ראובן)

 

[אחד יחיד]

ט"ו תמוז - יום ההילולא של רבי עמרם בלוי זצ"ל

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אחד יחיד]

סיפר רבי עמרם:

פעמיים בתקופת המדינה לבשתי שק. פעם אחת בתקופת גזרת גיוס הבנות – שאז לבשתי שק, הלכתי עד לשוק מחנה-יהודה וחזרתי ל"קהל יראים", עם עוד יהודי אחד שהלך אתי.

הפעם השנייה הייתה כשהציונים פרסמו שהולכים לעשות "עדלידע" – "קרנבל" בפורים בחוצות ירושלים הלבשנו עשרה יהודים בשקים ויצאנו מ"קהל יראים" לעבר מאה-שערים, ועברנו את כל רחוב יפו עד לכיוון רחוב מלכי ישראל, וכבר הלכנו בחזרה למאה-שערים, ואז הופיעה המשטרה ואסרה אותנו.

 

[אחד יחיד]

חבורה שלימה של עובדי ה' היו מתקבצים ובאים להם לאסיפה מיוחדת מידי יום שלישי בשבת. סביב לשולחן יושבים אנשיו אשר הגיעו לגבורות, ילדים ונכדים להם לרוב בלעה"ר, אולם האסיפה הקבועה מאפילה בחשיבותה על כל הדאגות וטרדות החיים הקיומיות.

וכך תאין ומתכנשין להם שפירי קרתא דשופריא הצדיקים ר' עמרם בלוי ז"ל, ר' זלמן בריזל ז"ל, ר' יודל כהן ז"ל, ר' אברהם ראטה ז"ל ר' שמואל דייטש ז"ל, ר' יעקב רוטמן ז"ל- ועוד יהודים יקרים אשר אהבת בוראם ויראתו יוקדת בלבם. יושבים ודניה הם בכובד ראש בשאלה המעסיקה את מוחם ללא הרף - "אור האלט מען אויף די וועלט ?!" [-היכן אנו אוחזים בעולם?!].

מידי שבוע דנים הם בצוותא אודות מידה כלשהיא, או הנהגה מסוימת אשר את קיומה הנדרשים ותובעים מעצמם. וכדי לעמוד בדיבורם, ולהחזיק בקבלותיהם הטובות. משיתים הם על עצמם קנסות כספיים.

"את הכספים אשר היינו משיתים עלינו - גזלנו מפת לחמנו המצומצמת!" סיפר לימים ר' זלמן - "לא התפשרנו במאומה בענייני עבודת ה'! גם בלילי ראש השנה לא וויתרנו על הקביעות לעשות חשבון הנפש!

- כה גדולה היתה נחישותם של חברי החבורה להתעלות בעבודת ה', אשר גם כאשר ר' עמרם בלוי חיתן את בתו לא ויתרנו על קביעות זו, ובזמן הקצר שבין החופה לסעודה התיישבנו יחדיו, כל בני החבורה, לחשוב חשבונו של עולם! (רבי שלמה זלמן בריזל)

 

[אחד יחיד]

מאמר שכתב:

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

 

[אחד יחיד]

"בשנים הקודמות היו הליצנין אומרים על ר' עמרם שעושה מה שעושה משום כבוד.

הנני נזכר שבאותן הימים היו יהודים כאלו שהנם כבר בעלמא דקשוט שהיו באמת רודפים אחר כבוד באיזה דבר שהי' בו כבוד מדומה של סנדקאות או שישי - היו מבקשים את זה בכל לבם ונפשם. ושאלתי אז מדוע אינם רואים את אותם היהודים שיחפשו את הכבוד הזה שהי' אפשר בנקל להשיגו שילכו פעם להפגנה עבור שבת ויאסרו אותם במאסר ויהי' להם כבוד...

כנראה שלא חיפשו כבוד כזה לשבת במאסר ולקבל מכות. (הספד הגאון ר' אהרן קאצינלנבויגען זצוק''ל על הגה''צ ר' עמרם בלויא זצוק"ל שלהבת א"ש)

 

[אחד יחיד]

"ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא" (חגיגה יב)

ממאמר זה נמצאנו למדים:

א. שצריך למנוע את הטוב מרשעים שישתמשו בו אף אם עי"ז נמנע גם מהצדיקים בזה"ז.

ב. שצריך להבדיל את הטוב שלא ישתמש בערבוביה עם הרע. (קונטרס בדד מהגה"צ רבי עמרם בלויא זצוק"ל)

 

[אחד יחיד]

לר' עמרם היה חברה לילדי ירושלים שהיה נקרא מגודלים בנעוריהם, וכמה פעמים בשנה היה עושה מסיבות גדולות של מאות ילדים בחנוכה ובפסח ובל"ג בעומר.

ובמסיבת חנוכה היה נהוג לעשות הגרלה על מנורה של כסף ועל כוסות של כסף וכדו' ובשנה אחת זכה בהגרלה את מנורת הכסף נכד ר' עמרם ז"ל התלמיד מרדכי גרומן נ"י.

נענה ר' עמרם ואמר, כתיב והייתם נקיים וכיון שנכדי זכה בהגרלה יש מקום לחשוב שהיה בכוונה, לכן אני מציע לחזור ולעשות הגרלה שניה. וכך עשו וזכה בזה ילד מילדי ירושלים ובשנה הבאה שבוע לפני חג חנוכה הלך עם נכדו וקנה לו מנורה להפיס דעתו. (כליל תפארת)

 

[אחד יחיד]

סיפר לי הרה"ג ר' הלל שלזינגער זצ"ל שהלך עם ר' עמרם כל יום שישי למעלה מעשר שנים לקבץ מעות עבר הבית חינוך לבנות בית יעקב הישן, ובמעות אלו היה להם להמנהלים לשלם משכורת למחנכות. (רבי שלמה מינצברג - כליל תפארת)

 

[אחד יחיד]

הרה"צ רבי יצחק דוד גוטפארב ז"ל למד בישיבת מיר בתחילת התייסדותה, ובכל ערב בזמן תפילת ערבית נעלם מהישיבה.

שאלו הר"מ הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל איפה הוא נעלם בכל ערב, ענה לו שהוא הולך לראות את ר' עמרם בלויא קורא קריאת שמע באופן של מסירות נפש.

שיבחו עד מאוד והתבטא שזהו הסדר מוסר שלו, ואישר לו ללכת מידי ערב. (כליל תפארת)

 

[אחד יחיד]

סיפר הגאון הגדול רבי יוסף דב הלוי זצ"ל כי עוד בהיותו בעיר בריסק התעניין אצל רבי יוסף שוב זצ"ל שביקר אז כמה פעמים בארץ ישראל בעניני אגודת ישראל לדעת ולשמוע מפיו על המתרחש בארץ, ואז אמר הגר"י שוב זצ"ל להגרי"ד הלוי זצ"ל שמרן הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל אמר לו והזהירו שבירושלים קיימת חבורה קדושה של רבי עמרם בלוי וחבריו ויש להיזהר ולהישמר מלפגוע בכבודם כי עליהם עומדת ירושלים וגם העיר וילנא נשמרת במעמדה בגללם.

והוסיף ואמר כי כידוע לא היה דרכו של רבי חיים עוזר זצ"ל לדבר גוזמאות וכל דבריו היו שקולים .

וכידוע התבטאו מרנן הגרי"ז והחזון איש זצ"ל שכל זמן שרבי עמרם בלויא וחבריו משמיעים את הקול ויוצאים ועומדים בקשרי המלחמה אז הם יכולים לעסוק בקיומה של תורה.

וכמה פעמים שלחו הם בעצמם את רבי עמרם זצ"ל בענין גזירות הדת ועל סמך זה יכלו הם לעסוק בתורה.

וזה היה נימוקם מדוע לפעמים אין הם מתייצבים בראש מערכות ישראל. (עובדות והנהגות לבית בריסק)

 

[אחד יחיד]

סיפר לי הרב הגאון רבי ישעיה בלויא שליט"א בנו של הדה"צ דבי עמרם בלויא זצ"ל:ה

אבא זצ"ל היה החסיד הגדול ביותר של מרן הגרי"ז זצ"ל דבר זה היה בא לידי ביטוי בכל הליכותיו והנהגותיו עם מרן הגרי"ז זצ"ל כאשר היה בא לבית מרן הגרי"ז זצ"ל היה ממש כעבד בפני רבו בכל המובנים. (עובדות והנהגות לבית בריסק)

 

[אחד יחיד]

סיפר לי הגאון הגדול רבי מאיד הלוי סאלאווייציק שליט"א כדלהלן:

כידוע היה להרה"צ רבי עמרם בלויא זצ"ל קביעות לבוא מידי שבת לפנות ערב לבית מרן הגרי"ז זצ"ל והיה מדבר עם מרן הגרי"ז זצ"ל וכן הוא היה הבעל תפילה הקבוע לתפילת מעריב של מוצאי שבת.

לאחר פטירת האבא זצ"ל המשיך הרה"צ רבי עמרם זצ"ל במנהגו הנ"ל והיה מגיע מידי שבת לפנות ערב להתפלל תפילת מעריב של מוצאי שבת עד שחלה וקשתה עליו ההליכה מביתו לבית מרן הגרי"ז זצ"ל.

שבת אחת כאשר הגיע התיישב באותו מקום בו היה נוהג לשבת בזמן שהיה מרן הגרי"ז זצ"ל בחיים וברצותו להגדיר את ההבדל בין ימים עברו כאשר חי מרן הגרי"ז זצ"ל ובין עתה אמר "היום אני יושב כאן ללא פחד"... (עובדות והנהגות לבית בריסק)