תמוז ט"ו תמוז - יומא דהילולא של האור החיים הקדוש זיע"א (1 צופה)

[י"ג מידות]

טהור =פחות טומאה | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

עוד עניין יפה מהאוה"ח.

 

[אוהב ספר]

העיד על רבינו הרה"ק מקאמארנא בספרו נתיב מצוותיך (נתיב אמונה שביל א ט): "רבינו הקדוש 'אור החיים', אמר עליו מרן הבעש"ט שנשמתו מרוח דוד דאצילות, ובכל לילה שומע תורה מפי הקב"ה, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה וגילוי נשמות ומדריגות רוח הקודש אמת", ומרן הבעש"ט היה מדרגת נפש דוד דאצילות, והיה רוצה שיתקשרו ביחד נפש ברוח, ויתגלה הנשמה וחיה דאצילות ויהיה גאולה אמיתית", עכ"ל.

 

[אוהב ספר]

שמענו מפי רבנן קדישי שהגאון הקדוש סידנא בבא סאלי זיע"א היה יושב בכל יום השישי בפתח ביתו עד שסיים את כל פירוש "אור החיים" על פרשת השבוע.

 

[אוהב ספר]

נקרא על שם סבו הצדיק ואף גדל על ברכיו כפי שמעיד בעצמו בהקדמתו לספרו "חפץ ה'": "ושבתי ללמוד תורה מפי מורי ורבי, הרב המפורסם אדוני זקני מורי, אשר נודע בשערים שמו המופלג, החסיד העניו כמוהר"ר חיים בן עטר זלה"ה אשר מימיו שתיתי באר מים חיים, ובין ברכיו גודלתי, ובחקו ישבתי, מיום היותי, לשאוב מדבריו הטובים, ומרוב חסידות, כמעט אני אומר, שלא עבר עליו חצי לילה בשינה, אפילו לילי תמוז, מלקונן ולספוד כאשה אלמנה, על חורבן בית אלוקינו, בבכי גדול, ולהשלים כל הלילה בתלמוד, עימי וכיוצא בי מיוצאי חלציו".

 

[אוהב ספר]

לא בכדי מכונה רבי חיים בן עטר בתואר "קדוש", כינוי שזכה לו רבי יהודה הנשיא הנקרא "רבינו הקדוש". על רבי יהודה הנשיא מספרת הגמרא שלעולם לא הוריד ידיו מתחת אבנטו, ובאותה מידה של שמירת אות ברית קודש נתברך אף רבי חיים בן עטר – האור החיים הקדוש.

רבי חיים העיד על עצמו כי לעולם לא ראה קרי, קדושתו העצומה והמופלאה עמדה לו פעמים רבות בחייו להצילו ולהציל עת עמו ממאורעות סכנה. וכך מסופר כי כאשר התלווה עם שיירה מהעיר מאקנס לעיר פאס. באמצע הדרך חנתה השיירה ולפתע הופיע אריה ענק היוצא מהיער. אנשי השיירה פחדו פחד נורא ממראה האריה ומשאגותיו אך רבנו עמד במקומו והראה את בריתו לאריה, האריה התקרב אליו ומיד נסוג לאחוריו וחזר ליער -בזכות קדושתו של רבנו ניצלו אנשי השיירה.

 

[אוהב ספר]

ציונו של "אור החיים" התקדש לדורות ומידי שנה בשנה נוהגים המוני בית ישראל לעלות ולהשתטח על ציונו שבהר הזיתים, ביום ההילולא בט"ו בתמוז סיפורים מופלאים מסופרים אודות אירועים שארעו ליהודים סביב הציון הקדוש אחד הסיפורים מתאר את שנת מלחמת העולם השניה כאשר הגרמנים עמדו בשערי הארץ בשתי חזיתות. אותו הזמן הכריזו בתי הדין של ירושלים לעלות לציונו של "אור החיים הקדוש" ביום ההילולא. המוני בית ישראל הרבו בתפילה ובתחנונים על הציון כשבראשם עמדו הרה"ק מהוסטיאן והרה"ק מזעוויל זי"ע. לאחר אמירת תהילים נכרה שמחה על פני הצדיקים. כאשר שאלו למהות השמחה ענה הרב מהוסטיאן: "הסכנה חלפה, לא תעבור חרב בארצנו". הנוכחים התפעלו ושאלו "מנין לו זאת?" השיב להם הרב שראה צורה של הוי-ה כסדרו כשהוא זוהר מעל הציון והבין שהסכנה חלפה. כך ענה גם הרבי מזעוויל למקורביו ואומנם יומיים לאחר מכן נגרמו לגרמנים אבידות כבדות בשתי החזיתות, בסוריה ובמצרים. ונפתחה כנגדם חזית חדשה מצד הרוסים והמרצחים מהרו להסתלק מהאיזור, וליהודי הארץ היתה רווחה.

 

[אוהב ספר]

בזמן שהיה גר רבינו בעל אוה"ח זצ"ל בעיה"ק ירושלים תוב"א בא לפניו פעם אחד איש אחד מידידיו ואנשי שלומו והתנצל לפניו כי נתגבר עליו העניות מאוד והוא ממש מחוסר לחם ובתחנונים ידבר רש לעשות לו טובה להעתיר בידו שיצליח מעתה במעשיו שיהי לו פרנסה ונכמרו רחמיו של בעל אוה"ח הקדוש וצעקתי הדל הקשיב להושיע כתב פיתקא וכרכו היטב ונתן בידו של העני ואמר לו תחזיק היטב בידך הפיתקא הזאת ותלך ישר אצל הכותל המערבי ובין אבני הקודש תחפש מקום חלל ושם תשים ותניח הפיתקא ותלך לביתך ויהי לך ישועה.

האיש עשה כן והלך להכותל המערבי עם הפיתקא בידו.ובדרך הליכתו נעשתה רוח סערה גדול עד שהשליך מעל ראשו כובע העליון והוא לא חש לכל זה ונשאר בכובע התחתון שבראשו והחזיק אותו בידו השמאלית ואת הפיתקא החזיק בידו הימנית אבל הרוח החזק נשא מעל ראשו גם הכובע התחתון ונשאר בגלוי ראש ובהתאמצו להגביה הכובע בתוך הרוח החזק והינה נפלה הפיתקא מידו והרוח נשא אותו למרחוק עד שלא מצא אותו ובמר לב חזר לרבינו בעל אוה"ח הקדוש וסיפר לו על המאורע והשיב לו מה אעשה לך אם לא יסתייע מילתא .

ואחר כך מצאו ברחובות ירושלים פיתקא הנ"ל ופתחו אותה וראו שהיה כתוב בו בקשה להשכינה הגדולה בזה הלשון:

אחותי רעייתי יונתי תמתי אבקשך ברחמים להשפיע פרנסה טובה (לפלוני בן פלוני)וחתום עליו שמו הקדוש חיים בן משה בן-עטר והביאו את הפיתקא אחר כך אליו ומזה המעשה אפשר להבין קצת גודל נוראות עומק קדושתו.

 

[אוהב ספר]

מרן אור החיים הקדוש בעצמו כתב כשהשלים ספרו "אור החיים", בו הבטיח ללומד בספרו שיזכה לרוב עושר ואריכות ימים וכל משאלות לבו לטובה, וזה לשון קדשו: "מבאר אנכי תורה הקדושה, שקיבל מסיני רבינו משה, הגבר! בי תחדד עשתונותיך, בפירושי שום תשים בינותיך, במראה מקומות תן עיניים, ויאירו דברי באור החיים, "אז תושע מאלקי שמים, ברב עושר ושנות חיים, ברכות יחולו על ראשך, כאשר תאוה גם נפשך".

 

[אוהב ספר]

הרה"ק ר' מנחם נחום משטעפענישט זי"ע אף הוסיף על דברי קדשו של אביו הרה"ק מרוזין זי"ע ואמר, כי בימינו מסוגל הלימוד באור החיים הקדוש להשפיע על הנפש הישראלי יותר מלימוד הזוהר הקדוש, וזאת משום שדברי הזוהר הקדוש מעלה ומרים את האדם שזכה כבר לחלק ה"נשמה", וזה דרגא שאינה שכיחה בימינו רק אצל יחידי סגולה, אבל האור החיים הקדוש מדבר ומשפיע גם על האנשים שיש בהם רק בחינת "רוח נפש" - דרגות שהם נמצאים אצל כל אחד מישראל גם היום.

 

[אוהב ספר]

צדיקים אף גילו שהשפעתו וסגולתו הרוחני של הספר, מיועד דייקא לתועלת דורותינו - דור עיקבתא דמשיחא, כפי שאמר הרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע ש"כמו בדורות הראשונים היה הזוהר הקדוש מסוגל לטהרת הנשמה, כן בזמן הזה מסוגל לימוד האור החיים הקדוש על התורה לטהר הנשמה".

גם הרה"ק אברהם מסלאנים זי"ע (בעל יסוד העבודה) כתב בספרו באר אברהם: "הזוהר ואור החיים הם מאירים נשמת האדם ועיניו".

 

[אוהב ספר]

כמים קרים על נפש עייפה הם דברי הרה"ק ר' חיים דוד דאקטאר מפיעטריקוב זי"ע [שכידוע היה בעל תשובה והגיע למדרגה גבוהה בחסידות וברוח הקודש כאחד הצדיקים הגדולים], כאשר חלה את חוליו האחרונה והיה שוכב על ערש דוי, ובא הרה"ק התפארת שלמה שבוכה על ימיו הראשונים שמקודם שנעשה לבעל תשובה ואמר לו: "למה אתם בוכים? הלא הימים הראשונים יפלו". ויהי אך כשמוע הרה"ק ר' חיים דוד את הדברים האלו, סירב בתוקף ולא הסכים לדבריו ואמר: למה יפלו?! אדרבה, הלא בתשובה מאהבה זדונות נעשו כזכויות, "ובזכות שהנני לומד כל שבוע אור החיים הקדוש, בודאי שהעוונות יהפכו לזכויות...".

 

[אוהב ספר]

לא רק כדי להתעלות ברוחניות המליצו הצדיקים ללמוד בספר זה, אלא גם לישועות והצלחות בכל ענייני גשמיות ראו את הלימוד בספר זה כסגולה נפלאה, כמו שמסופר על הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע שפעם כשבנו היה חולה ל"ע, אמר לו שילמד בכל יום דף של הספר "אור החיים" כסגולה לרפואה שלמה.

 

[אוהב ספר]

פעם התבטא הרה"ק מקאריץ ז"ל ש"הספר אור החיים מאיר בכל העיר בה נמצא, ושומר על הבית שהוא שוכן בו", ופעם בהיותו בעיר טשאהן, אמר: "אני רואה בעיר זו אור גדול", ושאל אם נמצא שם חומש עם אור החיים, וזה האיר על כל העיר.

 

[אוהב ספר]

עוד מסוגלת הלימוד בספר אור החיים הקדוש, יש להביא מה שנמסר בשם אחד הצדיקים זי"ע שאמר, כי סגולה לזכות ל"זרע של קיימא", ללמוד ולהגות בקביעות בספר אור החיים הקדוש על התורה, בכל ערב שבת קודש, והיא סגולה בדוקה.

​

 

[אוהב ספר]

תפילה שחיבר רבינו הקדוש:

יהי רצון מלפניך אבינו מלכנו

ידידות אור נפשינו רוחנו ונשמתינו למען בריתך אשר

כָּררתָּ לשלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם מלפניך

זכור אהבתנו וחיבתנו והשב שכינתך לבית קודשינו

והחזר להשתעשע בנו כימי קדם כי קשה פרידתך ממנו

כפרידת נפשינו מרוחנו המו מֵעינוּ וכלתה נפשינו

אל גאולת שכינתך, מתחננים ובוכים לפניך ה׳ אב

הרחמן על גלות השכינה הושיעה ה׳ שכינתך ודַבֵּק

נפשנו באהבתך הנעימה והעריבה על נפשינו רוחינו

ונשמתינו וייעול מלכנו בהיכלא. אכי״ר​

 

[אוהב ספר]

תפילה בקברו של אור החיים הקדוש​

כשמגיע לקבר ישים יד שמאל ויאמר:

"וְנָחֲךָ אֲדֹנָי תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. תִּשְׁכַּב בְּשָׁלוֹם וְתִישַׁן בְּשָׁלוֹם עַד בֹּא מְנַחֵם מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם".

שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי הַצַּדִּיק,רבי חיים בן עטר שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ, שָׁלוֹם עַל נַפְשְׁךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה. אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יוֹצֵרְךָ וּלְעָבְדוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ, וְעָשִׂיתָ מִצְוֹות וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַל כֵּן גָּדוֹל שְׂכָרְךָ, וְהַקָּבָּ"ה יָחִישׁ תְּחִיָּתְךָ וִימַהֵר עֲמִידָתְךָ, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַמְּאִירִים וּמַזְהִירִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּזְכוּתְךָ יַעֲמוֹד לָנוּ וְתוֹרָתְךָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְתִהְיֶה נִשְׁמָתְךָ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם אֶת ה’ אֱלֹהִים: יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה’ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְּהִלָּה: אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, אָב הָרַחֲמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי בָּשָׂר אֲנַחְנוּ, וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְכַוֵּן וּלְיַחֵד יִחוּדֵי יִחוּדֵי שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָרְאוּיִים לְיַחֵד וּלְזַוֵּג בְּהִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. וְגַם אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַיִּחוּדִים וְזוּגֵי הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת לְדָבְקָא נַפְשָׁא בְּנַפְשָׁא וְרוּחָא בְּרוּחָא: עַל כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ בִּיאָתֵנוּ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק הַזֶּה, כְּאִלּוּ כִּוַּנּוּ וְיִחַדְנוּ הַיִּחוּדִים וְזוּגֵי הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בִּדְבֵקוּת נַפְשָׁא בְּנַפְשָׁא וְרוּחָא בְּרוּחָא, לְהַאֲצִיל עָלֵינוּ רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה’, וְתִתְעוֹרֵר נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק הַזֶּה לְהִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ, וְתַמְלִיץ טוֹב לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:

וִיהֵא רַעֲוָא, דְּתִתְעַר נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק הַזֶּה, וְתֶהֱוֵי סַלְקָא וְאַזְלָא וְשָׁאטָא לְגַבֵּי אַבָּהָן דְּמִיכֵי חֶבְרוֹן, לְאוֹדָעָא לְהוֹ צְלוֹתָא וּבָעוּתָא דַּאֲנָא בָּעֵי וּמַצְלֵי וּמִתְחַנֵּן בְּהַאי שַׁעְתָּא. וְתִתְחַבֵּר וְתִתְעַטַּר בִּזְכוּתָא דְּאַבָּהָן, וְתֵעוֹל בְּהַהוּא פִּתְחָא דבג"ע, וְאוֹדָעָא לְרוּחַ, וְרוּחַ סָלִיק וְאִתְעַטַּר וּמוֹדַע לִנְשָׁמָה, וּנְשָׁמָה אוֹדָעָא לקב"ה, וְכֻלְּהוּ בָּעָאן רַחֲמֵי עָלָן, וְחַס קב"ה עָלָן בְּגִינֵיהוֹן. וּבְגִין זְכוּתָא דְּכֻלְּהוּ צַדִּיקַיָּא דְּזָכוּ לְמִדַּת כָּבוֹד דִּלְעֵלָּא, וּזְכוּ לִקְשֹׁר קִשְׁרָא עִלָּאָה, קִשְׁרָא קַדִּישָׁא, קִשְׁרָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְהקב"ה יָרִיק עָלָן בִּרְכָאן מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא, וְיִתְקַיְּמוּן גַּבָּן כֻּלְּהוּ בִּרְכָאן בְּדִיל שְׁמֵיהּ רַבָּא:

אָנָּא ה’, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּלְמַעַן זְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְיוֹסֵף וְדָוִד וּפִינְחָס וּשְׁלֹמֹה, וּלְמַעַן זְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים, וּלְמַעַן זְכוּת הַצַּדִּיק הַזֶּה, וְתָחוּס וְתַחְמֹל וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּתְחַיֵּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים טוֹבִים וּמְתֻקָּנִים, וְתִפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וּתְמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ, וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ, וְתוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֲשֶׁר נֵלֵךְ בּוֹ וְהַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה, אמן.

 

[אוהב ספר]

מתורתו על פרשת השבוע-

ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. פירוש כנגד ב' בחינות שהזכיר, הנקראים בשם יעקב שהם ההמון עם, והמתכנים בשם ישראל שהם הצדיקים, ה' אלהיו עמו הם הצדיקים שעושים מאהבה, לזה אמר ה' שהוא שם החסד לומר שאין עבודת הצדיק לצד הדין אלא אוהב הטוב במה שהוא טוב, ודקדק לומר אלהיו שלא תחשוב שאם ה' מייסרהו ישוב אחור, לזה אמר אלהיו שהגם שייסרהו על משמרת אהבתו יעמוד, וכנגד כת ההמון הנקראים בשם יעקב אמר ותרועת מלך בו שהוא ירא לצד המשפט:

עוד ירצה לומר שבח השגתם שלא בחר ה' לשכן שמו אלא עמם, ועוד שעשה בהם כח עליון שיכולין לאבד כל מה שנותנין בו עיניהם כמלך עולם, והוא אומרו ותרועת מלך בו פירוש אין צריכין שה' יאבד קמיהם אלא בהם עצמן יש הדרגה זו. וכן תמצא שהצדיקים כל מקום שנותנים בו עיניהם להשחית בכל הנבראים הם בעלי היכולת:

עוד יתבאר על דרך אומרם ז''ל (ברכות סא:) על רבי עקיבא שהיו סורקים בשרו במסרקות של ברזל והיה מאריך באחד וכו', והוא אומרו ה' אלהיו עמו פירוש מדבק נפשו בה' אלהיו בתכלית החיבה הגם שתרועת מלך בו בשבט ברזל שסורקין בשרו, ואפילו בזמן עצמו שהשבט בו שהיו סורקים וכו' אף על פי כן ה' אלהיו עמו:

 

[אוהב ספר]

סיפור ישועה בזכות לימוד 'אור החיים' הק'​

אני עובד כעצמאי בתחום המשלוחים, עבודה לא קלה בכלל. ואין כאן המקום להאריך… לפני כשנה לקחתי לידי כמה קווי חלוקה תחת קבלן משלוחים שזכה במכרז של חברת תרופות גדולה ומבוססת. תנאי החוזה היו באמת טובים. שכרתי כמה משאיות קירור לצורך כך וקלטתי כמה נהגים, ובסייעתא דשמיא 'יצאתי לדרך'.

אך הכל תלוי במזל, ואם חשבתי שהכל ילך כשורה לאחר החודש הראשון שנכנס כסף טוב, אז טעיתי. כבר בחודש השני החלו בעיות. וזה החל בצורה של עיכוב בתשלום מצד אותו קבלן, שמצדו הבטיח שתוך כמה ימים הוא מעביר את הסכום (70,000 ש"ח בערך). אני מבחינתי רציתי להפסיק מיידית אך הוא ממש לחץ עלי והמשכנו. נכנסתי לחודש השלישי כשבינתיים אני משלם דלק, משכורות לעובדים, תשלום חודשי למע"מ ולמס הכנסה. אחרי שלושה חודשים וחצי, אני מוצא את עצמי עם חוסר של 170,000 ש"ח ומכאן הדרך למדרון די קלה. הלוואה מפה, הלוואה משם, ומהר מאוד אני כבר בחובות של 200,000.ש"ח.

באותה תקופה, אחי ניסה לקחת עבורי הלוואת משכנתא של 120,000 ש"ח שיעזרו לי בחובות הממש דחופים. ומשום מה גם זה נתקע ולא התקדם. ואני מצידי ירדתי מזה.

דווקא כשהגעתי לייאוש, פגש אותי אחד מידידי ת"ח חשוב, והתפתחה בינינו שיחה. בסופה של שיחת חיזוק באמונה ובדבר החשיבות של לימוד תורה, הוא אומר לי: "אם אתה באמת רוצה ישועה, תתחיל ללמוד אור החיים הקדוש". עזוב, אמרתי, אני לא בנוי לזה…

לאחר כחודש, יצא לי לעשות שבת בירושלים ביחד עם אחי ועם אותו ידיד. ושוב, הוא תפס אותי ולא ויתר לי, ומיד בצאת השבת נסענו לציונו של האור החיים הקדוש, ושם הוא אמר דבר תורה מהאור החיים, ושמי שגורם ששפתותיו של הצדיק יהיו דובבות בקבר ע"י שלומד את תורתו, הצדיק משיב לו טובה. רכנתי על הציון, ואמרתי לצדיק: אני מקבל על עצמי ללמוד כל יום שישי אור החיים הק' עם החבר הת"ח הנ"ל, ואני משוכנע שתפעל עבורי אצל הקדוש ברוך הוא.

למחרת, יום ראשון, אני מקבל טלפון מאחי. תכננתי כבר לומר לו שלא נורא ויהיה בסדר. אני עונה, והוא צועק לי: "אתה לא תאמין, אני פה בבנק בעניין אחר, ניגשתי לאחד הפקידים של המשכנתאות ושאלתי איפה הפקיד שדרכו הגשתי את הבקשה, והוא אומר לי: 'בחופש'. חבל, אני אומר. 'למה?' הוא שואל. וסיפרתי לו על בקשת משכנתא שלא אושרה וכו'. אני בא ללכת, והוא אומר לי: 'רגע, תן לי מספר זהות'. אני נותן לו, והוא בפשטות אומר לי: 'לא חזרו אליך עם שום תשובה כי רק היום אישרו לך את הבקשה'… אתה מבין מה גדול כוחו של אותו צדיק??? רק התחייבת ללמוד את תורתו, קיבלת איתות לטובה".

המדהים הוא, שכל תהליך המשכנתא פשוט התקדם לפי קצב הלימוד שלי. ביום שישי של פרשת מקץ, החברותא שלי היה בחו"ל והוא חשב שלא אלך ללמוד, אך אני ידעתי שאין לי יכולת לוותר, והלכתי. ביום ראשון אחי מתקשר ואומר לי: "תן לי מספר חשבון, אני עושה לך העברה של חצי מהסכום, ועוד שבועיים היתרה".

אבל הדבר היותר חשוב, זו המתנה שקיבלתי. לימוד 'אור החיים הקדוש'. אה, ועוד משהו. אותו קבלן שילם בסוף (אמנם אחרי שנה) עד השקל האחרון. משתלם ללמוד 'אור החיים', תאמינו לי… (התפרסם בגליון מקבץ סיפורי ניסים).

(ובחרת בחיים, בשלח תש"פ)