חידה בתלמוד וחז"ל - יהודי משיב בשאלה | אוצר החידות חידה בתלמוד וחז"ל - יהודי משיב בשאלה | אוצר החידות

חידה בתלמוד וחז"ל יהודי משיב בשאלה (12 צופים)

פִּתָרוֹן
רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך (נדרים מט:)
רבי עקיבא וטורנוסרופוס בכמה מקרים
שם היה כדי להגיע בסוף לתשובה של השאלה הראשונה
כוונתי באופן שהשאלה השנייה היא התגובה הסופית (כדוגמת 'למה לא?')
 
בבא מציעא פ"ד עא תשובת הגמ' היא שאלה, וכי אומרים לו לאדם עלה למגדל ושמוט סולם מתחתיך.
זה לשון תמיהה ליישב דבר אחר, כוונתי לשאלה נגדית באמת
 
א''ל רבי אבא כמאן כב''ש? א''ל אלא כמאן? (סוכה ג.)
מקור יפה, אבל שם אינו שאלה אלא לומר שאינו כמישהו אחר, כוונתי לשאלה ממש כדוגמת 'למה לא?', שלא בא להביא תשובה ישירה על השאלה אלא כהתחמקות
 
נערך לאחרונה:
רמז: במסכת נדרים

הבהרה מסויימת לחידה: מדובר על דבר שהשאלה השנייה לא עונה על השאלה הראשונה, והיא גם לא שאלה שהוא היה שואל לולא השאלה הראשונה, אלא כיון ששאל אותו שאלה אחת ענה לו בשאלה זו וכך בעצם סכר את פי השואל הראשון
 
רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך (נדרים מט:)
 
פִּתָרוֹן
היכן מצינו בחז"ל קצת מקור למושג 'יהודי משיב לשאלה בשאלה'?
מי המציא את המושג הזה ?

מה שהביאו מחז''ל הוא משום שבמקום שהיה צורך להשיב בשאלה השיבו בשאלה
אך אין זה רמז כלל לענין הנ''ל.

ועוד
כפי הידוע לי [לא בדקתי]
המושג הנ''ל לא מפיהם של חכמים אמיתיים בא
אלא המושג בא מאנשים שלא יודעים לענות תשובות ישרות
המושג הנ''ל נאמר רק להמחיש את חכמתו של היהודי שיודע לענות גם כשאין לו תשובה ומעמיד את השואל בשאלה
ואין לזה קשר כלל לגמרות שהביאו כאן דוגמאות ששם אכן השאלה ששאלו היא אכן התשובה לשאלה
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון