יום השואה - חכמים היזהרו בגחלתן | אספקלריה תורנית יום השואה - חכמים היזהרו בגחלתן | אספקלריה תורנית

יום השואה - חכמים היזהרו בגחלתן (2 צופים)

נדיב לב

משתמש מוביל
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
769
תודות
2,349
נקודות
357
יום השואה.
אומה שלימה מסתגרת בתוך עצמה, מלחכת את פצעיה שלא יגלידו לעולם.
מה התוקף של היום הזה בעינינו? ומי בחכמתו החליט לכנוס ביום אחד, כאב אינסופי על מליוני נשמות? לא ברור.
אבל שאלות טובות ככל שיהיו, לא יכולות לעמוד בפני כאב צורב.
אסור לנו להתעלם מהרגשות של אחינו התועים שרואים דווקא ביום הזה את אחד הימים הקודרים והכואבים בתולדות ישראל.

אבל כמו ריטואל קבוע, שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש. בחורי ישיבות יקרים שמנצלים את שלהי בין הזמנים לאגור כוחות לקראת זמן קיץ, פחות ערים לכל הפוליטיקה השחורה... שמסביב.
טרמפים. טבריה. כנרת, גולן. מדלגים מאטרקציה לפארק. 'על האש', שירים, צחוקים, ומסביב זרים לוטשים עליהם עיניים. עיניים רושפות בבוז, בשנאה, עם קורטוב של כאב אמיתי.

אנחנו במדינת ישראל. אבל בגולה.
אנחנו העידית שבעם. אבל מיעוט קטן.
ובעיני הרוב, היום הזה, הוא קודש קודשים. יום כיפור, תשעה באב, חור שחור בהיסטוריה היהודית. שלעולם לא יתאחה.

אז למה ללבות את האש בפארק, לזרות מלח על פצעים שלא הגלידו ולא יגלידו לעולם.
למה לא נחוש שבמו רגלינו המפזזות במרחבי הפארקים, אנחנו גורמים לתבערת השנאה להתלהט בלבבות אחינו. לבוז לנו, לדרכנו, לתורתינו לאלוקינו!
רבותי. בבקשה, אל תשחקו לידיים שלהם. אל תשחקו ברגשות שלהם. אל תצאו לטייל ביום השואה. נקודה.
 
אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")
 
אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")
???
מה הקשר?
אתה לא בא לחנך אותו, נכון?
אז זה סתם להתריס.
משל לאדם היושב ל"ע שבעה על אביו ויבא אליו יתום עגול וילעג לו באמרו "מתו לי יותר קרובי משפחה ממך מיאתה שתלמד אותנו איך להתאבל"...
אן כן חשוב לך לחנך אז לא זה העיתוי כמובן בשעה שהאוירה היא של כביכול מתו מוטל לפניו.

ואגב טכנית לא הבנתי למה אתה חושב שיותר סבים שלך מתו בשואה?
רוב השש מליון כמדומני לא שמתו"מ.
 
אענה את מה שעניתי לחילוני שכעס שעקפנו את כל הפקק בזמן הצפירה,
יותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלך,
אתה לא תגיד לי איך להתאבל,
לא טוב לך, תקפוץ.
זה שונה מהותית מיום הזכרון.
(ולא התחלנו לדבר על יום השואה ו"הגבורה")
האם יש לך מושג מה ההשלכות שנגרמו בעקבות אותה עקיפה, כולל העימות המילולי שהתפתח בעקבות זה?
מלבד שנאה ובוז שהורדת לעולם כלפי עולם התורה והציבור החרדי. מה הרווחת בזה?
אל תהיה צודק תהיה חכם. בוגר.
 
???
מה הקשר?
אתה לא בא לחנך אותו, נכון?
אז זה סתם להתריס.
משל לאדם היושב ל"ע שבעה על אביו ויבא אליו יתום עגול וילעג לו באמרו "מתו לי יותר קרובי משפחה ממך מיאתה שתלמד אותנו איך להתאבל"...
אן כן חשוב לך לחנך אז לא זה העיתוי כמובן בשעה שהאוירה היא של כביכול מתו מוטל לפניו.

ואגב טכנית לא הבנתי למה אתה חושב שיותר סבים שלך מתו בשואה?
רוב השש מליון כמדומני לא שמתו"מ.
כיון שיש לציבור החרדי קשר להרוגי השואה, ממילא אין כאן התרסה על כך שהמוות שלהם לא מעניין אותנו, אלא על כך שהמדינה לא מעניינת אותנו.
[משא"כ ביום הזכרון שאז גם אם תסביר להם זאת, בתוך ליבם לא יאמינו לך אלא יחשבו שהינך מזלזל בהרוגיהם.
 
כיון שיש לציבור החרדי קשר להרוגי השואה, ממילא אין כאן התרסה על כך שהמוות שלהם לא מעניין אותנו, אלא על כך שהמדינה לא מעניינת אותנו.
[משא"כ ביום הזכרון שאז גם אם תסביר להם זאת, בתוך ליבם לא יאמינו לך אלא יחשבו שהינך מזלזל בהרוגיהם.
בעיני החילוני זה לא מצטייר כזלזול במדינה אלא זלזול בנרצחי השואה. כך שיש כאן התרסה וחוסר רגישות משווע בלי שום תועלת.
 
אני באמת לא מבין,
התרסה וחוסר רגישות למה?
הוא יותר אבל ממני?!
יותר קשה לו ממני?!
זה קשור למי שיושב עכשיו שבעה ואני מזלזל ברגשות שלו?
אין לו שום זכות לומר לי מה לעשות!
זכותי לזלזל בנרצחי השואה כשאני מבפנים ויותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלו,
אם זה מפריע לו, מה אני אמור לעשות עם זה?
(ובמחילה, הרב @נדיב לב אתם לימדתם אותנו שכשעושים משהו נכון אין צורך להתחשב בדעתם המשונה, לא כך?)
 
הוא יותר אבל ממני?!
סליחה על השאלה.
אבל, תענה לי בכנות, מתי פעם אחרונה הצטערת על כך שהייתה שואה?
[ואל תענה לי על עצמך אלא על בחור הישיבה הקלאסי שנודד בטרמפים ביום הזה...]
לחילוני המדובר היה היום שעת שידור ערוכה בהפקה מקצועית שהעלת לו את המודעות על השנים המחרידות ההם.
הוא ספרדי אבל הוא חלק מהעם שסבל מרורות בשואה וזה באמת כואב לו עכשיו.
זה שהמדינה לקחה בעלות על התזכורת הזו אולי מציב אותנו מחוץ לאותה התזכורת אבל בשביל כל החילונים (ולא"ד) שחיים את התזכורת הזו זה הכאב בעצמו.
אז כן בהחלט יתכן שהוא יותר אבל מהטרמפיסט שהוא מסיע.
[עשיתי סקר לפני שכתבתי את הדברים ונדהמתי, אף אחד(!, מתוך כעשר) לא הצליח לענות לי מתי פעם אחרונה הם כאבו את השואה באמת.]
 
אז למה ללבות את האש בפארק, לזרות מלח על פצעים שלא הגלידו ולא יגלידו לעולם.
למה לא נחוש שבמו רגלינו המפזזות במרחבי הפארקים, אנחנו גורמים לתבערת השנאה להתלהט בלבבות אחינו. לבוז לנו, לדרכנו, לתורתינו לאלוקינו!
רבותי. בבקשה, אל תשחקו לידיים שלהם. אל תשחקו ברגשות שלהם. אל תצאו לטייל ביום השואה. נקודה.
בעניין ההנהגה הנכונה ביום זה - אני לא מתייחס.

אבל מישהו פעם הציע לחקות את הטריק המלוכלך של התקשורת החילונית וללכת לסיבוב תקשורתי (עם מצלמות) בתל אביב בתשעה באב ולשאול את החילונים למה הם לא מכבדים את הנספים בשואה ביום זה? למה הם חוגגים ביום שעם ישראל מציין את מותם של כך הרבה יהודים?
 
סליחה על השאלה.
אבל, תענה לי בכנות, מתי פעם אחרונה הצטערת על כך שהייתה שואה?
[ואל תענה לי על עצמך אלא על בחור הישיבה הקלאסי שנודד בטרמפים ביום הזה...]
לחילוני המדובר היה היום שעת שידור ערוכה בהפקה מקצועית שהעלת לו את המודעות על השנים המחרידות ההם.
הוא ספרדי אבל הוא חלק מהעם שסבל מרורות בשואה וזה באמת כואב לו עכשיו.
זה שהמדינה לקחה בעלות על התזכורת הזו אולי מציב אותנו מחוץ לאותה התזכורת אבל בשביל כל החילונים (ולא"ד) שחיים את התזכורת הזו זה הכאב בעצמו.
אז כן בהחלט יתכן שהוא יותר אבל מהטרמפיסט שהוא מסיע.
[עשיתי סקר לפני שכתבתי את הדברים ונדהמתי, אף אחד(!, מתוך כעשר) לא הצליח לענות לי מתי פעם אחרונה הם כאבו את השואה באמת.]
יש בעיה,
אני לא יכול לענות בכנות על שאלה שלא מופנית אלי אלא למישהו אחר, (הטרמפיסט הנודד)
זה נכון שיש בעיה בציבור שלנו שהוא לא זוכר את השואה וזה כנראה בגלל הרצון הגדול של הדור הראשון להקים דור חדש וחוסר היכולת שלנו לשנות את זה,
זה לא נוגע בכלל אבל בכלל למה שאני לא מבין למה הוא לוקח בעלות על האירוע הזה ונפגע ממני.
(הקטע על הספרדי לא במקום, ההוא שאל שאלה טכנית וקיבל תשובה טכנית, אין שום ספק שאין קשר לאבלות אם זה היה סבא שלך או לא)
 
אני באמת לא מבין,
התרסה וחוסר רגישות למה?
הוא יותר אבל ממני?!
יותר קשה לו ממני?!
זה קשור למי שיושב עכשיו שבעה ואני מזלזל ברגשות שלו?
בוודאי. אומה שלימה מתאבלת על בניה. (כך הוא מרגיש באותו היום)
אין לו שום זכות לומר לי מה לעשות!
זה לא שהוא בא והתריס. אלא אתה הוא שבזמן הצפירה עקפת את כל הפקק. וזו אכן התרסה.
זכותי לזלזל בנרצחי השואה כשאני מבפנים ויותר סבים שלי מתו בשואה מאשר שלו,
טכנית, הוא היה ספרדי.
אין לאף אחד זכות לזלזל. השואה מעבר למישור האישי, זה אבל של אומה שלימה. (וממילא אין הבדל בין מי שסבותיו נרצחו בשואה ובין מי שלא).
אם זה מפריע לו, מה אני אמור לעשות עם זה?
אבל לא להתריס.
(ובמחילה, הרב @נדיב לב אתם לימדתם אותנו שכשעושים משהו נכון אין צורך להתחשב בדעתם המשונה, לא כך?)
אם הבנתי, כוונתך למה שכתבתי באשכול המקוש"ב. אבל אני חושב שלא הובנתי נכון. וכי הצדקתי את מנפץ הזגוגיות? ממש לא. תראה שוב כלפי מי החיצים שלי הופנו.
 
בעניין ההנהגה הנכונה ביום זה - אני לא מתייחס.
אתה לא, אבל האשכול נפתח בדיוק בשביל זה.
אבל מישהו פעם הציע לחקות את הטריק המלוכלך של התקשורת החילונית וללכת לסיבוב תקשורתי (עם מצלמות) בתל אביב בתשעה באב ולשאול את החילונים למה הם לא מכבדים את הנספים בשואה ביום זה? למה הם חוגגים ביום שעם ישראל מציין את מותם של כך הרבה יהודים?
אכן. אבל זה עניין אחר.
 
אתה לא, אבל האשכול נפתח בדיוק בשביל זה.

אכן. אבל זה עניין אחר.
זה נכון - אבל זה נותן פרופורציות לנושא. כל הבלגן מסביב זה טריק מלוכלך של התקשורת החילונית.

אם התקשורת החרדית היתה עושה אותו דבר - זה היה פותר חלק מהבעיה - זה היה מדגיש לחילונים שאין ליהודים קשר ליום זה...

אבל מקבל את דבריך שעד שלא עושים משהו בעניין - זה לא עוזר לשאלה של פותח האשכול.
 
אז למה ללבות את האש בפארק, לזרות מלח על פצעים שלא הגלידו ולא יגלידו לעולם.
למה לא נחוש שבמו רגלינו המפזזות במרחבי הפארקים, אנחנו גורמים לתבערת השנאה להתלהט בלבבות אחינו. לבוז לנו, לדרכנו, לתורתינו לאלוקינו!
רבותי. בבקשה, אל תשחקו לידיים שלהם. אל תשחקו ברגשות שלהם. אל תצאו לטייל ביום השואה. נקודה.
חד משמעית יש צדק בדבריך שאכן ביום השואה לא יצאו לטייל וישתדלו לכבד את היום במרחב הציבורי,
אך יש צד שני למטבע, הנזק העקיף שיגרם כתוצאה מכך, הכרה דה פקטו של הציבור החרדי ביום השואה והגבורה, ואם כיום עוד יגידו כולם שזה בשביל לא להתגרות באחינו הטועים הרי שבעוד עשרים שנה בתלמודי התורה יעשו תכניות זכרון לשואה והגבורה (כבר כיום בתקשורת החרדית מציינים את היום לא פחות מהתקשורת החילונית).
 
ובהמשך למה שכתבתי
שאלת ההתנהגות במרחב הציבורי ביום השואה אינה שאלה נקודתית אלא שאלה מהותית יותר שנוגעת לדה לגיטימציה כלפי הציבור החילוני שממילא מוליד החרמה וחוסר כבוד בסיסי
והמחייב של דה הלגיטימציה הוא הפחד ממתן הלגיטימציה, היינו הכרה וההתחשבות גם אם נעשים מטעמים של מניעת שנאה יכולים בסופו של יום ליצר לגיטימציה וממילא נפילה של החומה החרדית שזה אבן יסודה
 
חד משמעית יש צדק בדבריך שאכן ביום השואה לא יצאו לטייל וישתדלו לכבד את היום במרחב הציבורי,
אך יש צד שני למטבע, הנזק העקיף שיגרם כתוצאה מכך, הכרה דה פקטו של הציבור החרדי ביום השואה והגבורה, ואם כיום עוד יגידו כולם שזה בשביל לא להתגרות באחינו הטועים הרי שבעוד עשרים שנה בתלמודי התורה יעשו תכניות זכרון לשואה והגבורה (כבר כיום בתקשורת החרדית מציינים את היום לא פחות מהתקשורת החילונית).
הכל מתחיל ונגמר בחינוך.
כדי למנוע מצב שיום השואה מקבל גושפנקא בציבור שלנו, ובפרט בעיני ילדים רכים, צריך להציב בפניהם חלוקה ברורה בין מדינת ישראל החילונית הציונית, ובין עמך ישראל.
יום השואה, כיום שקבעו אותו שליטי המדינה החילונים, הוא כאין וכאפס בעיננו, ואין לו שום משמעות. (ולא רק מהפן ההשקפתי אלא כמו שעוררו גדו"י על כך שקבעו את היום הזה בימים שאין אומרים בהם תחנון).
ומנגד ללמד אותם מה זה להיות בני אדם, ויראי השם, שנזהרים מחילול השם (כך זה נתפס בעיני חילוני ממוצע) ועל אחת כמה שלא להתריס ולהתגרות בציבור החילוני. לדעתי מתכון מוצלח לשמר את החומה.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון