לך לך ייחודו של אברהם אבינו.

[בר אביי]

בראשית רבה, פרק לט
אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אני הוא בעל העולם.

בעניין בירה דולקת כבר פירשו בכמה אופנים: או מאירה , או מלשון רדיפה.
עוד יל"פ בוערת ונשרפת והיינו שהבחין שאע"פ שיש בעולם הרבה דברים לא מובנים כגון צדיק ורע לו וכו' מ"מ לא טעה מחמת זה לכפור אלא הבחין שהעולם מעיד על הקב"ה שבראו ומשגיח עליו כי הבריאה נפלאה ומסודרת וקיומה נמשך וכמדומה שראיתי שכבר פירשו כן.

אמנם יש לשאול מדוע צריך להקדים ולומר 'אחד שהיה עובר ממקום למקום'? הרי די היה לומר אחד שראה בירה כו' ?

ונראה לומר שבזה טמון ההסבר לזה שאברהם אבינו ,יותר מאחרים, התעורר להתבונן - כיוון שהיו מידותיו מתוקנות והיה נקי מגאווה תאווה ועצלות וכיו"ב.
למעלה זו הגיע כתוצאה מכך ששם ליבו מאין בא ולאן הולך, זכר את אחריתו וראה עצמו כהֶלֶך בעולם ולכן אצלו לא הופרע חיפוש האמת משוחד תאוות העולם וטרדותיו.
וזהו 'שהיה עובר ממקום למקום'- כמתבונן מן הצד על העולם.

(ועי' קובץ הערות, סוף הספר, דוגמאות לביאורי אגדה ע"ד הפשט, א)