כמובן, הבעיה שאת כל זה ניתן לקיים גם בעודך אברך בקהילת אחד מגדולי ישראל, משום שכל האמצעים שציינת אינם קשורים לחלק מהווי הישיבה, וזהו הפגם שלדעתי הוא פגם קלוש מדי.
(אגב, שמת לב מה כתבת - 'חבורות' ו'שיעורים' של ארבעים דקות יכולים להקנות דרך בתחילת החיים? לגבי חברותות אין לי מושג, אבל אם היום יש כמה מאות בכל שיעור בישיבה הנ"ל אזי חייב להיות שיש רק בודדים שזוכים לכך, ולגבי עליה לבתים - אל תהיה מצחיק - זה כל אדם יכול לעשות לגבי כל אחד מגדולי ישראל, ואדרבה בגלל שזה ההרגשה אז צורת הקשר עם הרבה שונה לחלוטין, לגבי אחרי מנחה אני חושב שגם בפוניבז' כמו בשאר הישיבות כמעט ולא אפשרי ליצור עם הרב קשר בזמן כה מועט, זה ממש בדיחה).
אולי כן ואולי לא,
אבל גם אם כן, צורת ההתפתחות הזה לא קשורה למשטר, והוא ודאי לא יעזור בכזה מקרה,
אולי אתה צודק ואולי לא,
אבל יוכיחו אלפי בחורי ישיבת פוניבז' ותפרח ועליון ותפארתה וכן במידה מסויימת גם קפלן שפחות או יותר (!) כך הם נוהגים בחיי הבחרות שלהם, אשרי העם!