אמור כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:

[ממגד שמים]

כן הקשה בס' תולדות יצחק [לה"ר יצחק קארו דודו של ה'בית יוסף']:

ויש להקשות עליו, אם כן למה בכהן גדול האב קודם האם, שאמר ועל כל נפשות מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא. ונוכל להשיב לדעתו, שאחר שהפסוק הודיענו חידוש אחד פעם אחת, חזר אחר כן לטבעו ולמה שהוא ראוי.​

לחץ כדי לכווץ...

ועי' פרדס יוסף שהק' כן ותי' שבכה"ג אם האב חי-בד"כ אין בנן נעשה כה"ג וק"ל.

 

[געגועים]

וטעם להזכיר אמו קודם האב כי הזכר חי יותר מהנקבה ברוב: (אבן עזרא)

לחץ כדי לכווץ...

ועי' תוס' כתובות נב. ד"ה רצה בשם הירושלמי שהנשים ממהרות למות מן האנשים
ושם פג: ד"ה מיתה דרוב פעמים מסתכנת בלידה, ובמהר"ם שי"ף שם

ובפי' המשניות להרמב"ם נדה פ"ה מ"ו

 

[קוצר ברינה]

אין לתרץ שחיישינן שמא נולד לכהן אחר, שא"כ בכל ישראל נחוש לכך? ותו זיל בתר רובא.

ויתר על כן, אף כהן ודאי, אלא שאין ידוע מי הוא אביו, הוא פסול לעבודה כדאמר שמואל (כתובות יג ע"ב): "עשרה כהנים עומדים, ופירש אחד מהם ובעל - הולד שתוקי ... שמשתיקין אותו מדין כהונה, דכתיב: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, מי שזרעו מיוחס אחריו, יצא זה שאין זרעו מיוחס אחריו".

 

[בן תורה]

ובשו"ת חת"ס יור"ד ג"כ עמד בזה ותירץ באופ"א.

לחץ כדי לכווץ...

אם אפשר מקור מדויק, בבקשה!

 

[קוצר ברינה]

כמדו' שו"ת חתם סופר חלק ב יו"ד סי' שלח