ויצא כאן תמצא תשובה - לכל שאלה בפרשת השבוע (1 צופה)

[הרב יהודה טאוב]

נסיון ראשון בעולם!
לקחנו את כל העלונים שיש לפרשת ויצא - והכנסנו למקום אחד.
כל שאלה שתשאל במילים שלך על פרשת ויצא
המחשב יבדוק לך - היכן דנו בזה
ותקבל תשובה מפורטת ונפלאה

טעמו וראו כי טוב ה'

https://notebooklm.google.com/notebook/84b87659-8d14-4e3a-a79e-b0ea75b22c8c

 

[שלמה ו.]

נסיון ראשון בעולם!
לקחנו את כל העלונים שיש לפרשת ויצא - והכנסנו למקום אחד.
כל שאלה שתשאל במילים שלך על פרשת ויצא
המחשב יבדוק לך - היכן דנו בזה
ותקבל תשובה מפורטת ונפלאה

טעמו וראו כי טוב ה'

https://notebooklm.google.com/notebook/84b87659-8d14-4e3a-a79e-b0ea75b22c8c

לחץ כדי לכווץ...

לא היה לי כח להמציא לו שאלה. אז העתקתי את השאלה של @רבי מהאשכול הזה ככתבה וכלשונה

ידוע הכלל שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.
בפרשיות האחרונות אנחנו רואים משקל רב לחלומות.

הקב"ה מגיע לאבימלך בחלום.
ללבן בחלום.
יעקב אבינו חולם חלום.

ואלו לא היו סתם חלומות, אלא כאלו שהניעו את הנ"ל לפעולה.
אבימלך, מחזיר את שרה.
לבן לא נודע לרעה ביעקב.
ויעקב אבינו עושה רוורס.

לחץ כדי לכווץ...

וזו התשובה שקבלתי...

שאלתך נוגעת לנקודה חשובה ביותר בסיפורי האבות בפרשיות התורה, והיא ההבחנה בין הכלל הרגיל בדבר חלומות לבין החלומות המכוננים של האבות והדמויות המרכזיות בתורה.
אכן, ידוע הכלל ההלכתי ש**"דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין"** . יחד עם זאת, החלומות המוזכרים בפרשיות האחרונות, ואשר השפיעו על אבימלך, לבן ויעקב אבינו, אינם בגדר חלומות רגילים אלא הם התגלויות אלוקיות מכוונות.
משמעותם של מעשי האבות והתגלויותיהם
יש להתבונן בדרך הלימוד ובאופן ההתבוננות למעשי האבות הקדושים, שכל מעשיהם וענייניהם היו מכוונים "לקבוע עתידות בישראל ולהכין את הדרך לתיקון עולם במלכות שמים". לא עשו האבות את אשר עשו על פי תגובות ורגשות אנוש, אלא כל פעולותיהם היו מכוונות מטרה נעלה זו.
התורה כולה, החל מפרשת בראשית, נאמרה מפי הקב"ה לאזניו של משה. ה' "כח מעשיו הגיד לעמו", והמעשים הללו הם עצמם מבארים את חכמת התורה ויסודותיה. לכן, סיפורי התורה כולם, ובכללם סיפורי ההתגלויות בחלום, נחשבים לחלק מהיסודות האמיתיים והברורים ביותר של התורה.
חלום יעקב והסולם
החלום של יעקב אבינו בדרכו לחרן, שבו ראה את "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי א' עולים ויורדים בו", הוא חלום בעל משמעות יסודית ועמוקה ביותר.
• הסולם הוא יעקב: יש המסבירים כי "סולם זה הוא יעקב עצמו". הסולם הוא המצרף שמים וארץ.
• ייחודו של יעקב: יעקב קנה בחלום זה את ה**"יחידות המופלאה שלו"**, והגיע לפסגת היותו מרכבה לאמת המוחלטת. לכן אמרו במדרש שצורתו חקוקה בכסא הכבוד.
• הקשר בין מעלה ומטה: העניין של העלייה והירידה בסולם מתפרש בכך שמתחילה יש יגיעה מ'תתא לעילא' (מלמטה למעלה) כדי להשיג את האמת המופלא, ואחר כך יורדים כדי להמשיך את אותה אמת וליישמה למטה.
• ההשפעה לפעולה: כשיעקב הקיץ משנתו, הוא אמר "אכן ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. וירא ויאמר אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים". הוא הבין שזהו מקום קדוש, והרי חז"ל מפרשים שכשכבר הרהר בדעתו לחזור ולהתפלל במקום שהתפללו אבותיו, קפצה לו הארץ מיד והוא פגע במקום. דעתו הייתה ללכת לחרן, אך הוא עשה "רוורס" (כפי שציינת) וחזר עד בית אל כדי להתפלל.
התגלויות לאחרים
התגלות הקב"ה בחלום לאבימלך וללבן, שגרמה להם לפעול, משתלבת גם היא במגמת מעשי האבות.
• לבן הארמי: לבן היה ידוע ברמאותו ורשעותו. יעקב נזקק ללמוד בבית מדרשו של שם ועבר כדי שיוכל לשבת בסביבה מושחתת זו "ואעפ"כ להחזיק בתום ויושר". התגלות הקב"ה ללבן בחלום, שמנעה ממנו להרע ליעקב, הייתה אפוא צורך הכרחי לשמירה על יעקב בסביבה עוינת.
• התגלות מיוחדת: אירועים אלו אינם נחשבים ל"דברי חלומות" במובן הרגיל, אלא להתערבות ישירה של ההשגחה העליונה, מעל דרך הטבע. התערבות זו באה כחלק מההנהגה הניסית שהקב"ה מנהיג עם הצדיקים, ובפרט עם האבות, כדי "לקבוע עתידות בישראל".
לסיכום, החלומות בפרשיות האבות היוו גילויים מפורשים של רצון ה' ופעולות של ההנהגה הניסית, ולכן היה להם משקל רב שהוביל לשינוי מעשיהם של הנוגעים בדבר (אבימלך, לבן ויעקב). ניתן לראות בהם, כפי שהרמב"ן לימד, חלק מהמעשים שנועדו "להכין את הדרך לתיקון עולם".
אם ניקח אנלוגיה, אפשר לומר שהכלל ש**"דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין"** מתייחס לטיוטות פנימיות של אדם שאין להן תוקף חוקי; אבל חלומות האבות היו בבחינת הודעה רשמית וחתומה מטעם המלך בכבודו ובעצמו, המורה על שינוי מדיניות או דרך פעולה יסודית.

 

[שלמה ו.]

שאלתי אותו איך יעקב אבינו נשא שתי אחיות?

וקבלתי תשובה מוזרה.

שאלתך נוגעת לסיפור מורכב מאוד, שכן על פי התורה מאוחר יותר, נישואין לשתי אחיות אסורים (מידע שמחוץ למקורות אלה). המקורות הנתונים מתארים את נסיבות הנישואין המיוחדות הללו, שהתרחשו בבית לבן הארמי בחרן.
יעקב אבינו נשא את שתי האחיות – לאה ורחל – כתוצאה ממעשה רמייה מצד לבן הארמי, וכן בשל הנהג המקובל במקומו:
1. הרמייה והמנהג המקומי
יעקב עבד עבור רחל שבע שנים, כפי שסיכם עם לבן. בליל הנישואין, לבן נתן ליעקב את לאה במקום את רחל.
• כאשר גילה יעקב את התרמית, הוא פנה ללבן ואמר: "מה זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך, ולמה רימיתני".
• לבן הגיב בצדקנות גדולה וציין שמנהג המקום אוסר זאת: "לא ייעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה".
לבן היה ידוע ברמאותו; יש מדרש שואל מה שמע לבן על יעקב טרם פגש בו. התורה מתארת את לבן כרמאי, והסיפור שלו (על לבן הארמי) הוא דוגמה לדפוס התנהגות שהתורה רואה בו שלילי.
כדי לשאת את רחל לאחר מכן, נאלץ יעקב לעבוד שבע שנים נוספות.
2. הקשר של לאה ורחל ליעקב
האירועים הללו קשורים גם למהותן הפנימית של לאה ורחל:
• לאה אמנו: נאמר כי "עיני לאה רכות". חז"ל מפרשים כי לאה בכתה מאוד, עד שעיניה נעשו רכות, משום שחששה מליפול בחלקו של עשיו. בזכות שהרבתה בבכייה, נפלה לאה בגורלו של יעקב וזכתה להעמיד שישה שבטים.
• רחל אמנו: רחל הראתה מסירות נפש בכך שמסרה את הסימנים לאחותה לאה, כדי שלא תתבייש לאה להינשא ליעקב. זו הייתה מעין "ניסיון נורא ואיום" של ויתור ואצילות, פעולה שפעלה להבטחת הקמת בית ישראל. חז"ל אומרים שהטענה של רחל, "הכנסתי צרתי לביתי", הייתה זו שהועילה לאחר מכן כזכות גדולה.
הנישואין לשתי אחיות התאפשרו, אם כן, דרך שרשרת אירועים מכוונת שהחלה במעשה רמאות של לבן שהתנצל באמצעות "מנהג המקום", וכללה את הוויתור העצום של רחל.
--------------------------------------------------------------------------------
הערה על ייחוד התקופה: יש לזכור כי מעשי האבות הקדושים היו מיוחדים, ומטרתם הייתה "לקבוע עתידות בישראל" . יעקב עצמו נחשב למידת האמת, ולכן, למרות שהוטעה על ידי לבן, כל ענייניו היו מכוונים. אשתו של יעקב, רחל, למרות הקושי, נחשבה למי שעקרה את מידת הקנאה מעצמה כאשר מסרה את הסימנים לאחותה, פעולה שהייתה הכרחית לבניין בית ישראל.
--------------------------------------------------------------------------------
- מידע נוסף שאינו נמצא במקורות הנתונים, אך נכלל למען שלמות ההקשר ההיסטורי/הלכתי.

 

[הרב יהודה טאוב]

שאלתי אותו איך יעקב אבינו נשא שתי אחיות?

וקבלתי תשובה מוזרה.

שאלתך נוגעת לסיפור מורכב מאוד, שכן על פי התורה מאוחר יותר, נישואין לשתי אחיות אסורים (מידע שמחוץ למקורות אלה). המקורות הנתונים מתארים את נסיבות הנישואין המיוחדות הללו, שהתרחשו בבית לבן הארמי בחרן.
יעקב אבינו נשא את שתי האחיות – לאה ורחל – כתוצאה ממעשה רמייה מצד לבן הארמי, וכן בשל הנהג המקובל במקומו:
1. הרמייה והמנהג המקומי
יעקב עבד עבור רחל שבע שנים, כפי שסיכם עם לבן. בליל הנישואין, לבן נתן ליעקב את לאה במקום את רחל.
• כאשר גילה יעקב את התרמית, הוא פנה ללבן ואמר: "מה זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך, ולמה רימיתני".
• לבן הגיב בצדקנות גדולה וציין שמנהג המקום אוסר זאת: "לא ייעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה".
לבן היה ידוע ברמאותו; יש מדרש שואל מה שמע לבן על יעקב טרם פגש בו. התורה מתארת את לבן כרמאי, והסיפור שלו (על לבן הארמי) הוא דוגמה לדפוס התנהגות שהתורה רואה בו שלילי.
כדי לשאת את רחל לאחר מכן, נאלץ יעקב לעבוד שבע שנים נוספות.
2. הקשר של לאה ורחל ליעקב
האירועים הללו קשורים גם למהותן הפנימית של לאה ורחל:
• לאה אמנו: נאמר כי "עיני לאה רכות". חז"ל מפרשים כי לאה בכתה מאוד, עד שעיניה נעשו רכות, משום שחששה מליפול בחלקו של עשיו. בזכות שהרבתה בבכייה, נפלה לאה בגורלו של יעקב וזכתה להעמיד שישה שבטים.
• רחל אמנו: רחל הראתה מסירות נפש בכך שמסרה את הסימנים לאחותה לאה, כדי שלא תתבייש לאה להינשא ליעקב. זו הייתה מעין "ניסיון נורא ואיום" של ויתור ואצילות, פעולה שפעלה להבטחת הקמת בית ישראל. חז"ל אומרים שהטענה של רחל, "הכנסתי צרתי לביתי", הייתה זו שהועילה לאחר מכן כזכות גדולה.
הנישואין לשתי אחיות התאפשרו, אם כן, דרך שרשרת אירועים מכוונת שהחלה במעשה רמאות של לבן שהתנצל באמצעות "מנהג המקום", וכללה את הוויתור העצום של רחל.
--------------------------------------------------------------------------------
הערה על ייחוד התקופה: יש לזכור כי מעשי האבות הקדושים היו מיוחדים, ומטרתם הייתה "לקבוע עתידות בישראל" . יעקב עצמו נחשב למידת האמת, ולכן, למרות שהוטעה על ידי לבן, כל ענייניו היו מכוונים. אשתו של יעקב, רחל, למרות הקושי, נחשבה למי שעקרה את מידת הקנאה מעצמה כאשר מסרה את הסימנים לאחותה, פעולה שהייתה הכרחית לבניין בית ישראל.
--------------------------------------------------------------------------------
- מידע נוסף שאינו נמצא במקורות הנתונים, אך נכלל למען שלמות ההקשר ההיסטורי/הלכתי.

לחץ כדי לכווץ...

מוזר תראה מה לי הוא ענה
שאלתך נוגעת לאחת הקושיות המרכזיות בהבנת מעשי האבות: **איך נשא יעקב אבינו את לאה ורחל, שהיו אחיות, למרות שהאבות קיימו את כל התורה כולה**? איסור נשיאת שתי אחיות קיים בתורה.

התשובה לשאלה זו מורכבת ומציגה מספר הסברים על פי שיטות הראשונים והאחרונים:

## 1. היתר עקב מעמדן ההלכתי של האחיות

התירוצים הנפוצים ביותר מתבססים על מעמדן של רחל ולאה לפני מתן תורה:

### א. גר שנתגייר כקטן שנולד
התירוץ המפורסם הוא שרחל ולאה **נתגיירו**, ומכיוון ש"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", הרי הן נחשבות זו לזו כ**זרות גמורות** ואינן קרובות, ולכן הותר ליעקב לשאת אותן.
* לפי שיטה זו, אברהם נבדל משאר בני נח כשנימול, וזרעו נבדל מאז, ומי שנתגייר אין בו איסור קורבה.
* יעקב אבינו עצמו סבר, ככל הנראה, כי מחמת שגיירן, הן נחשבות כשתי נשים נכריות זו לזו לגמרי, ומותר לישאן.
* יש דעות לפיהן עצם העובדה שיעקב רצה לשאת את רחל (הצעירה) לפני לאה (הבכירה) מוכיחה שהיה להן **דין ישראל**.

### ב. איסור "אחות אישה" לבן נח אינו חל
הסבר נוסף, המופיע בין שני תירוצי החזקוני, קובע כי:
1. **רחל ולאה לא היו אחיות מאם אחת**, אלא רק מאב אחד.
2. **איסור שתי אחיות לבן נח** (האיסור לבני נח על קרובות בעריות) **חָל רק על אחיות מן האם**, אך לא על אחיות מן האב.
* יש אומרים שאיסור עריות לבני נח אינו כולל איסור "אחות אישה".
* **האישות של בני נח שונה** מגדר האישות של ישראל. לפני מתן תורה, איסור שתי אחיות לא היה קיים במציאות של אישות דבני נח.

## 2. היתר עקב מעמד המצוות לפני מתן תורה ומיקום הנישואין

תירוץ נוסף, המיוחס ל**רמב"ן**, נוגע למגבלות קיום המצוות אצל האבות:

* **קיום התורה בארץ ישראל:** האבות הקדושים קיימו את כל התורה כולה (אף שלא נצטוו עליה), אך שמירתם הייתה בעיקר **בארץ ישראל בלבד**.
* **נישואי יעקב בחוץ לארץ:** נישואי יעקב עם רחל ולאה התקיימו **בחוצה לארץ** (בחרן), ושם, לפני מתן תורה, לא חל האיסור של נשיאת שתי אחיות.
* **משפט אלקי הארץ:** המצוות הן "משפט אלוקי הארץ", ולכן האיסור לא חל בחוץ לארץ.

הרמב"ן אף מוסיף בהקשר זה כי רחל מתה בדרך בבואם לארץ, כדי ש**לא יישב יעקב בארץ עם שתי אחיות**.

## 3. גזרת עליון וצורך רוחני/לאומי

יש הסברים המעמידים את הנישואין על צורך גבוה או הוראה אלוקית:

### א. תיקון רוחני והקמת שבטי קה
* יעקב השיג בדעתו שלפי **תפקידו בעולם** יגרום תיקונים גדולים בכוחות ובעולמות העליונים אם יישא שתי אחיות אלו – רחל ולאה – והן יבנו שתיהן את בית ישראל.
* יעקב ראה שזהו **תיקונו וזו מצווה המוטלת עליו** כדי להעמיד את שבטי ה'.
* יש מי שכתב שהנישואין התקיימו **"על פי הדיבור"** (ציווי אלוקי מפורש).

### ב. כעין מצוות יבום
יש המבארים שהיתר נשיאת שתי אחיות היה **כעין מצוות יבום** (המכונה גם "דחיות ערוה"):
* כשם שמצוות יבום מתירה "ערוה של אשת אח" כדי להעמיד בנים לאח המת, כך הותר ליעקב לשאת שתי אחיות (איסור "אחות אישה") כדי **להקים את שבטי יה**.
* יעקב עצמו רמז על כך כאשר ענה לעשיו ששאל על נשותיו: "הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך", כלומר, עצם העובדה שיש לו בנים מעידה כי **היתר העמדת בנים דוחה ערוה**.

## 4. מעשה הרמאות וההשגחה העליונה

ישנה התייחסות נרחבת למעורבות ההשגחה והרמאות של לבן בנשיאת לאה:

* יעקב אבינו ביקש לשאת את רחל, ועבד עבורה שבע שנים.
* **לבן רימה את יעקב** ונתן לו את לאה במקום רחל. לבן אסף את אנשי המקום למשתה כדי שיסכימו על המנהג שלא לתת את הצעירה לפני הבכירה, וכן כיבו את הנרות כדי שיטעה יעקב.
* לאה עצמה נהגה עם יעקב בדרך רמאות והטעתה אותו כשענתה לו "רחל רחל".
* יעקב גילה את התרמית רק בבוקר, "והנה היא לאה".
* הנישואין ללאה היו נישואין **"בכיסוי"** (בהסתר), מכיוון שיעקב לא ידע שתחת החופה נמצאת לאה, ואילו הנישואין לרחל, לאחר שבוע ימים, היו **"בגלוי"**.
* הרמאות של לבן הייתה **השגחה עליונה** שסיבבה הקב"ה, כדי שיעקב אבינו יישא דווקא את רחל וגם את לאה, שכן להשלמת בניין כלל ישראל היה הכרח לצרף את שתיהן.

## 5. מדוע יעקב לא ברך על כוס של ברכה?

בגמרא נאמר שיעקב אבינו אמר: "אני לא אברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי".
* הראב"ד הסביר שזו הייתה **ממידת חסידות** להתרחק מדבר שעתיד להיאסר.
* יש המבארים שאף על פי שהיה מותר לו, כיוון שבעתיד האיסור חל בימינו, היה ספק לפניו **למי ישלח את כוס הברכה** (כוס של ברכת המזון) – שהרי כעת אחת מהן אסורה עליו.

**לסיכום במשל:**

ניתן לראות את נישואי יעקב אבינו לשתי האחיות כפעולה הנדרשת להקמת בניין גדול בטרם נחקק חוק תכנון ובנייה. אף על פי שיעקב הקפיד לשמור על כללי הצדק והבנייה (קיום התורה), הרי שבחו"ל ולפני מתן תורה, ההיתר היה קיים עקב מעמדן של הנשים (כגרות או כבנות נח), או שהמעשה נבע מצורך עליון מובהק (הקמת י"ב שבטי ישראל), אשר דחה את האיסור העתידי בבחינת "דחיות ערוה". הרמאות של לבן הפכה לכלי בידי ההשגחה העליונה להשלמת בניין האומה.