במכות דף ה' משלשין בממון ואין משלשין במכות, ומבאר רבא שלחלק את המלקות בין שניהם אי"ז 'כאשר זמם', אבל 'ממון מצטרף'.
ומבואר ברש"י שכיון שהוא מקבל בין שניהם את מה שזממו להפסיד לו דיו.
ולכאורה מבואר שענין תשלומי ממון של עדים זוממין הוא משום מה שבאו להזיק ולהפסיד ונחשב כמו שעשו, ולא עונש רגיל כמו במיתה ומלקות.
וצריך ביאור בזה מה החילוק בין ממון למיתה ומלקות, שלכאורה גם כאן היה צריך להיות עונש כמו שזמם ולמה זה נמדד כלפי ההפסד של הנידון.
והרי באמת גם הממון בכאשר זמם הוא עונש, כמבואר לכאורה ברמב"ן בדף ד' שבכאשר זמם גם ממון בעי אזהרה (ודלא כתוס').
ועוד צ"ב דלכאורה בגמרא משמע שקאי אף לר"ע דעדים זוממין קנסא, וא"כ נמצא שגם לר"ע שזה קנס כיון שסו"ס לא הפסידו, מ"מ גדר החיוב הוא לשלם את ההפסד שכמעט ונעשה ואי"ז סתם איזה עונש בשיעור של מה שזמם, וצ"ב לפי"ז בקושיית היראים הידועה שאם ע"ז קנס למה משלמים לנידון, ואולי היראים שואל את שאלתנו הנ"ל גופא.
כל הענין הזה מטריד אותי מעוד כיוונים נוספים, ונתעורר מחדש בלימוד מסכת מכות כעת בבית מדרשנו, אשמח מאד לתגובות הלומדים.
ומבואר ברש"י שכיון שהוא מקבל בין שניהם את מה שזממו להפסיד לו דיו.
ולכאורה מבואר שענין תשלומי ממון של עדים זוממין הוא משום מה שבאו להזיק ולהפסיד ונחשב כמו שעשו, ולא עונש רגיל כמו במיתה ומלקות.
וצריך ביאור בזה מה החילוק בין ממון למיתה ומלקות, שלכאורה גם כאן היה צריך להיות עונש כמו שזמם ולמה זה נמדד כלפי ההפסד של הנידון.
והרי באמת גם הממון בכאשר זמם הוא עונש, כמבואר לכאורה ברמב"ן בדף ד' שבכאשר זמם גם ממון בעי אזהרה (ודלא כתוס').
ועוד צ"ב דלכאורה בגמרא משמע שקאי אף לר"ע דעדים זוממין קנסא, וא"כ נמצא שגם לר"ע שזה קנס כיון שסו"ס לא הפסידו, מ"מ גדר החיוב הוא לשלם את ההפסד שכמעט ונעשה ואי"ז סתם איזה עונש בשיעור של מה שזמם, וצ"ב לפי"ז בקושיית היראים הידועה שאם ע"ז קנס למה משלמים לנידון, ואולי היראים שואל את שאלתנו הנ"ל גופא.
כל הענין הזה מטריד אותי מעוד כיוונים נוספים, ונתעורר מחדש בלימוד מסכת מכות כעת בבית מדרשנו, אשמח מאד לתגובות הלומדים.