כוונת השמות - חובה? (5 צופים)

[אם עובדו כראוי]

ה'עוילם' כאן מקפיד על זה?
אם כן: אשמח לטיפים כיצד לעשות זאת במהירות.
אם לא: אשמח לשמוע מדוע.

לחץ כדי לכווץ...

דבר ראשון, לכאורה כיון שלא כתוב בשו''ע 'חייב לכוין' אלא 'יכוין' בתוספת לכך שאי''ז דינא דגמ' לכאורה משמע דהגם שמי שלא כיוון הפסיד והפסיד מכ''מ כיון דחשיב שבירך שפיר דמי, ויל''ע.
ובגוף הדבר שיש הרבה מילי דחסידותא שמוזכרים בשו''ע כהלכה פסוקה, יעויין בפוס' סי' ר''מ שיש שכתבו כן לגבי כמה ענינים
לגבי עצה טובה, להתפלל מתוך סידור כמו 'מתוק מדבש' שבכל שם יש את הכוונה בצידו, לא בגלל הכוונה, אלא שזה תופס את העין

 

[ן' מיגאש]

'כבודי'... מתקשה בדבר אחד -
מנלן?

לחץ כדי לכווץ...

הדברים ברורים וידועים לכל בר בי רב דחד יומא שהלכה לחוד והנהגה לחוד ואין למרן כח להמציא הלכות וכבר ציינתי המקור לעיל.

 

[חד מבתראי]

@ן' מיגאש אחת ולתמיד, יש לך פוסק שאמר שיש סעיפים בשו"ע שאינם חובה, כן או לא?
בבקשה לא מקומות שמשמע כן ולא דברים שפשוטים לכל אחד. פוסק שאמר זאת בפירוש.

 

[בן הגולה]

הלכה פסוקה היא בשו"ע (או"ח סי' ה) "יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה. ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכֹחות כֻּלם."

לחץ כדי לכווץ...

לגפו של עניין, שאלה פשוטה: הכוונה האמורה היא תרגום של המילה הנאמרת או כעין עשייה במחשבה בנוסף למה שמבטא בפיו?
כלומר, האם הרעיון הוא להבין מה שאומרים, וכמו שהביאו למעלה - ועיקר הדין לכוון פירוש המילות שלא יהא כעוף המצפצץ. או שמלבד זאת יש להוסיף במחשבה את הנ"ל.
ואמנם מה שהביאו בעניין התנאים בתחילת יום וכו' ודאי לא יועיל למה שמבטא בשפתיים בלא הבנה.

 

[חד מבתראי]

לגפו של עניין, שאלה פשוטה: הכוונה האמורה היא תרגום של המילה הנאמרת או כעין עשייה במחשבה בנוסף למה שמבטא בפיו?
כלומר, האם הרעיון הוא להבין מה שאומרים, וכמו שהביאו למעלה - ועיקר הדין לכוון פירוש המילות שלא יהא כעוף המצפצץ. או שמלבד זאת יש להוסיף במחשבה את הנ"ל.
ואמנם מה שהביאו בעניין התנאים בתחילת יום וכו' ודאי לא יועיל למה שמבטא בשפתיים בלא הבנה.

לחץ כדי לכווץ...

נחלקו הפוסקים בכך, ונפק"מ אם מספיק להרהר בדעתו "הקב"ה" או צריך את כוונת השם המיוחדת.

 

[בן הגולה]

נחלקו הפוסקים בכך,

לחץ כדי לכווץ...

אשמח לפירוט.

ונפק"מ אם מספיק להרהר בדעתו "הקב"ה" או צריך את כוונת השם המיוחדת.

לחץ כדי לכווץ...

גם אם הוא פירוש המילה בלבד מ"מ לכל שם יש פירוש אחר ומה הועלנו בהרהור זה?

 

[חד מבתראי]

אשמח לפירוט.

גם אם הוא פירוש המילה בלבד מ"מ לכל שם יש פירוש אחר ומה הועלנו בהרהור זה?

לחץ כדי לכווץ...

איני זוכר בדיוקף אך אני זוכר שנחלקו האם יש בעייה להזכיר את השם ללא כוונה (שאז די להזכיר בכוונה פורתא) או שיש דין לכוון בהזכרת השם (את הכוונה המליאה)

 

[ן' מיגאש]

@ן' מיגאש אחת ולתמיד, יש לך פוסק שאמר שיש סעיפים בשו"ע שאינם חובה, כן או לא?
בבקשה לא מקומות שמשמע כן ולא דברים שפשוטים לכל אחד. פוסק שאמר זאת בפירוש.

לחץ כדי לכווץ...

מצאתי פוסק אחד מרן השו"ע

 

[חד מבתראי]

מצאתי פוסק אחד מרן השו"ע

לחץ כדי לכווץ...

אם כוונת כבודו להוכיח מזה שהשו"ע אמר 'דברי מוסר' זה אפילו לא מצחיק. ואפי' לטעמיך מזה שאמר שם ולא במקומות אחרים, מוכח ששאר הסימנים הם דין גמור.

 

[נחמן ל.]

מה הכוונה ב" אין שום הלכה שיכולה להתחדש אחרי התלמוד" על תקנות הגאונים, תקנות רבינו גרשום, ועוד, שמעת?

 

[נחמן ל.]

בכל מקרה אדה"ז כתב זאת ג"כ בשולחנו, בסימן ה' בהלכות נט"י,
ומשמע מכאן שזו ההלכה ולא רק מילי דחסידות,

 

[ן' מיגאש]

מה הכוונה ב" אין שום הלכה שיכולה להתחדש אחרי התלמוד" על תקנות הגאונים, תקנות רבינו גרשום, ועוד, שמעת?

לחץ כדי לכווץ...

שמא כבודו עצם עינים מהמשך מ"ש שאם זה מנהג למגדר מלתא וכדומה יש לזה תוקף.
ולעצם מה שאמרת אפילו מנהג כזה אין לו תוקף מלא שהלא תקנות דרבינו גרשום לא מחייבות כל מי שאינו במקומו וכמ"ש הרמב"ם שהזכרתי.
אלא שתקנות שתוקנו אחרי התלמוד וקיבלו אותם עליהם כלל ישראל כמו חלק מתקנות הגאונים נתחייבו מצד מנהג למגדר מלתא. וכל זה ברמב"ם שהזכרתי.

 

[ן' מיגאש]

אם כוונת כבודו להוכיח מזה שהשו"ע אמר 'דברי מוסר' זה אפילו לא מצחיק. ואפי' לטעמיך מזה שאמר שם ולא במקומות אחרים, מוכח ששאר הסימנים הם דין גמור.

לחץ כדי לכווץ...

הדברים ברורים, וטענות "מאיפה לך" ו"תוכיח" מורידות את רמת הדיון והדנים בו.

 

[תענוג]

ע"פ מש"כ הש"ך חו"מ שפ"ו סק"ד דהכותרות בשו"ע הוא ממרן הב"י, יש ראיה דכוונתו להסביר מהו כוונת השם, ולא בא לדין לחייב לכווין כוונות אלו, כי בעיון בכל הסימנים מקודם ואחריו (לא בדקתי בכל השו"ע) כל פעם כשמתחיל הלכה חדשה הזכיר תיבת דין\דיני או תיבת הלכות (חוץ מהלכות ביהכ"ס דמשיפור הלשון הוא הנהגת ביהכ"ס) כגון דיני השכמת הבוקר דין לבישת בגדים דיני נטילת ידיים דין ברכת אשר יצר כו', משא"כ בסימן זה מתחיל כוונת הברכות היינו שבא ברובו של הסימן לבאר מה הוא הכוונה הראויה שיכוין המכוין, וע"כ השמיט תיבת דין.

ונראה גם דאין צורך לכוין הלשון תקיף ובעל היכולת כו' וכדומה, רק די אם למד פעם אחת בשו"ע כוונה זו, והיינו דהיה אפשר לומר דהגדרת ה' אד' או אלקים היינו שברא העולם או באד' שהוא אדון שלי או באל' שהוא תקיף או בה' שהוא נמצא, ומכיון שלמד פעם אחת דה' אד' אלקים הוא ענין שכולל הכל עליו אזי במילא יודע הכוונה ומכוין ע"ד זו, וכמו שאין חיוב לכוין בכל פעם בברכת שלא עשני גוי עבד אשה פרטיהם באם פעם אחת למד מה הכוונה וכן בתיבת אתה לא צריך לפרשו במחשבתו בלשון אשכנז, כמו"כ אין חיוב בשם ה' נלענ"ד ואולי קדמונו בהסבר זה.​

 

[תענוג]

ע"פ מש"כ הש"ך חו"מ שפ"ו סק"ד דהכותרות בשו"ע הוא ממרן הב"י, יש ראיה דכוונתו להסביר מהו כוונת השם, ולא בא לדין לחייב לכווין כוונות אלו, כי בעיון בכל הסימנים מקודם ואחריו (לא בדקתי בכל השו"ע) כל פעם כשמתחיל הלכה חדשה הזכיר תיבת דין\דיני או תיבת הלכות (חוץ מהלכות ביהכ"ס דמשיפור הלשון הוא הנהגת ביהכ"ס) כגון דיני השכמת הבוקר דין לבישת בגדים דיני נטילת ידיים דין ברכת אשר יצר כו', משא"כ בסימן זה מתחיל כוונת הברכות היינו שבא ברובו של הסימן לבאר מה הוא הכוונה הראויה שיכוין המכוין, וע"כ השמיט תיבת דין.

ונראה גם דאין צורך לכוין הלשון תקיף ובעל היכולת כו' וכדומה, רק די אם למד פעם אחת בשו"ע כוונה זו, והיינו דהיה אפשר לומר דהגדרת ה' אד' או אלקים היינו שברא העולם או באד' שהוא אדון שלי או באל' שהוא תקיף או בה' שהוא נמצא, ומכיון שלמד פעם אחת דה' אד' אלקים הוא ענין שכולל הכל עליו אזי במילא יודע הכוונה ומכוין ע"ד זו, וכמו שאין חיוב לכוין בכל פעם בברכת שלא עשני גוי עבד אשה פרטיהם באם פעם אחת למד מה הכוונה וכן בתיבת אתה לא צריך לפרשו במחשבתו בלשון אשכנז, כמו"כ אין חיוב בשם ה' נלענ"ד ואולי קדמונו בהסבר זה.​

לחץ כדי לכווץ...

ובשלחן הטהור (קאמרנא) סי' קא כתב לגבי דין הכוונה בברכה ראשונה דאין הכוונה פירוש המילות בלבד, כי תמיד אפשר לכוין פירוש המילות או להתפלל בסידור פירוש, אלא כוונה היינו כוונת הלב עכת"ד, (וזל"ל מדוקדק בטור מדר"א (פי' דר"א אמר אם יכול לכוין באבות יתפלל) מוכח שהכוונה הוא באבות בחיות ודבקות ואור עליון דאל"כ מה זה לשון ימוד מה הוא אומדן זה דאטו יודע שלא יכוין פירוש המלות תינוק קטן יכול לכוין פירוש המלות מה אומדין שייך קודם התפילה שיאמר התפילה עם פירוש המלות אע"כ מדר"א מוכח דהכוונה הוא באבות בחיות ודביקות ובמס"נ ובאהבה עזה וזה יכול לאמוד עצמו קודם התפילה דלפעמים הוא בקטנות גדול שיודע שלא יוכל לראות את פני ה' אלקיו ובררתי לך דעת רבותינו הפוסקים בביאור אמת ודו"ק בהם עכ"ל ובמדרגתו כוונה הוא במצב מס"נ באהבה עזה ואני הבאתי דבריו לתוכן הענין), ועד"ז נראה דכש"כ מי שאומר השמות בכוונת הלב היינו באהבה ויראה ואצלו לפעמים ריבוי הכוונה באותיות (תקיף בעל יכולת כוחות כולם היה הוה יהיה כו') מפריע לו לדביקות הפנימי שבשם, וכבר יודע תוכן הכוונה כנ"ל היינו בה' שהוא נצחי ואלקים ואד' על כולם והכל, אזי אדרבה זאת הוא עיקר הכוונה כוונת הלב בתוכן הענין ולא יכנס לכווין בפרטי אותיות.​

 

[חד מבתראי]

הדברים ברורים, וטענות "מאיפה לך" ו"תוכיח" מורידות את רמת הדיון והדנים בו.

לחץ כדי לכווץ...

כבודו מבין שאינני יכול להסתמך להלכה על סברות של ניק אנונימי. לפני שאני 'מקל' אני מחפש להיתלות באילן גדול.

ובשלחן הטהור (קאמרנא) סי' קא כתב לגבי דין הכוונה בברכה ראשונה דאין הכוונה פירוש המילות בלבד, כי תמיד אפשר לכוין פירוש המילות או להתפלל בסידור פירוש, אלא כוונה היינו כוונת הלב עכת"ד, (וזל"ל מדוקדק בטור מדר"א (פי' דר"א אמר אם יכול לכוין באבות יתפלל) מוכח שהכוונה הוא באבות בחיות ודבקות ואור עליון דאל"כ מה זה לשון ימוד מה הוא אומדן זה דאטו יודע שלא יכוין פירוש המלות תינוק קטן יכול לכוין פירוש המלות מה אומדין שייך קודם התפילה שיאמר התפילה עם פירוש המלות אע"כ מדר"א מוכח דהכוונה הוא באבות בחיות ודביקות ובמס"נ ובאהבה עזה וזה יכול לאמוד עצמו קודם התפילה דלפעמים הוא בקטנות גדול שיודע שלא יוכל לראות את פני ה' אלקיו ובררתי לך דעת רבותינו הפוסקים בביאור אמת ודו"ק בהם עכ"ל ובמדרגתו כוונה הוא במצב מס"נ באהבה עזה ואני הבאתי דבריו לתוכן הענין), ועד"ז נראה דכש"כ מי שאומר השמות בכוונת הלב היינו באהבה ויראה ואצלו לפעמים ריבוי הכוונה באותיות (תקיף בעל יכולת כוחות כולם היה הוה יהיה כו') מפריע לו לדביקות הפנימי שבשם, וכבר יודע תוכן הכוונה כנ"ל היינו בה' שהוא נצחי ואלקים ואד' על כולם והכל, אזי אדרבה זאת הוא עיקר הכוונה כוונת הלב בתוכן הענין ולא יכנס לכווין בפרטי אותיות.​

לחץ כדי לכווץ...

איני חסיד ואיני אוחז מ'גדולה עבירה לשמה' ו'רחמנא ליבא בעי', מה שכתוב בשו"ע עושים, גם אם זה לא בא לי בטוב בעבודת ה' האישית שלי.
ונא לא להסיט את האשכול לכיוון זה.

 

[תענוג]

הבאתי לך ראיה מה זה מהות כוונה ע"פ טור ושו"ע.

 

[חד מבתראי]

הבאתי לך ראיה מה זה מהות כוונה ע"פ טור ושו"ע.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתו מזה שיש לאמוד האם אפשר לכוון?
לצערי הפירוש פשוט הוא - יש אנשים שלא מכוונים.
וגם מיש מכוון, בטירדה הכי קלה עובר למצב 'טייס אוטמטי'.
ודאי ה'קמארנער' לא יכל להבין זאת, אבל אני ואתה לצערינו כן.

 

[תענוג]

טענתו דמכיון שהוא ברכה אחת בלבד בנקל לכוין פירוש מילות ויוכל ליקח עם סידור עם פירוש.

 

[נחמן ל.]

שמא כבודו עצם עינים מהמשך מ"ש שאם זה מנהג למגדר מלתא וכדומה יש לזה תוקף.
ולעצם מה שאמרת אפילו מנהג כזה אין לו תוקף מלא שהלא תקנות דרבינו גרשום לא מחייבות כל מי שאינו במקומו וכמ"ש הרמב"ם שהזכרתי.
אלא שתקנות שתוקנו אחרי התלמוד וקיבלו אותם עליהם כלל ישראל כמו חלק מתקנות הגאונים נתחייבו מצד מנהג למגדר מלתא. וכל זה ברמב"ם שהזכרתי.

לחץ כדי לכווץ...

תקנות רבינו גרשום התקבלו אומנם בכלל ע"י, לא כן?
ומי אמר שכוונות שמות הי"ת לא התקבלו ג"כ בכלל ע"י? והן להלכה פסוקה?