שלח כיצד לקחו המרגלים פירות ללא רשות? (1 צופה)

[גרינפלד]

אילת השחר:

ומ"מ משמע שהם לקחו את הפירות בלי רשות, וכן משמע ממש"כ הכלי יקר דלפי שהימים ימי ביכורי ענבים והבעלים מקפידים על הלקיחה התחזקו והיו לאנשים כי ה' עמכם עכ"ד, והנה למ"ד בב"ק (קי"ג א') גזל עכו"ם אסור צ"ע איך הם לקחו פירות בלי רשות, ואולי הותר להם בהוראת שעה לקחת מפרי הארץ (ובימים שריגלו את הארץ לא ירד להם מן והוצרכו להשיג אוכל בעצמם).

והנה במד"ר (שיר השירים פ"ד על הפסוק שלחייך פרדס רמונים) יש מ"ד שהנסכים שהביאו במשך ארבעים שנה שהיו במדבר הי' מאשכול ענבים זה שהביאו המרגלים, וצ"ל שהמרגלים הקדישו את האשכול או דהקדש קנה מהם, ולמ"ד זה אע"פ שכונת המרגלים הי' לרעה, מ"מ יצא מהאשכול דבר טוב שהביאו מזה נסכים למזבח (ולא שייך בזה ענין מצוה הבאה בעבירה).

והנה למש"כ שהי' הוראת שעה להתיר גזל, ק"ק לומר שהביאו נסכים מאשכול זה שהרי הקב"ה שונא גזל בעולה, ועוד דלדעת היראים (סימן תכ"ב) דאפי' למ"ד גזל עכו"ם מותר מ"מ זה לא נחשב שלכם, יל"ע אם אפשר לעשות מזה נסכים למזבח, ואולי מספיק לזה מה שמותר להשתמש בהם, ועמש"כ באילה"ש ב"ק צ' א' רש"י ד"ה הקדש (ויל"ע אם גם בכיבוש מלחמה ס"ל ליראים כך).​

 

[גרינפלד]

ובענין השאלה העירוני שבמדרש משמע שקבלו רשות.
עוד יל"ד שהנה פשטות התוס' (ר"ה יג, א ד"ה ולא קציר נכרי) וכן בתוס' הרא"ש ותו"י (שם) וכן הבינו כמה אחרונים, שכיון שארץ ישראל הייתה מוחזקת לישראל מאבותינו, ממילא לגויים רק היה חלקים במה שזרעו,
ולפי"ז יכלו לקחת חלק מדין חלוקת שותפות, [והרי ודאי הגיע להם הרבה יותר];
מיהו החזו"א מפרש בתוס' כנמוקי יוסף שכל הקנין פירות היה של הגוים, ולפי"ז אי אפשר לפרש כן.

 

[גרינפלד]

הגאון ר' יהושע גריינימן שליט"א:

מה שמקשים היאך הותר להם גזל עכו"ם, ומתרצים שארץ ישראל ירושה היא להם, עי' תוס' ראש השנה י"ג, והאריכו בזה, קושטא קאמרי אך אין צריך לזה, דיש לומר בקל דמצאו פרדסים של הפקר.​

 

[גרינפלד]

עי' תוס' ראש השנה י"ג​

לחץ כדי לכווץ...

תוספות ראש השנה דף יג עמוד א:
ולא קציר נכרי. ואף על גב דירושה היא להם מאבותיהם כדאיתא בע"ז פרק רבי ישמעאל (דף נג:) דאמר רחמנא ואשריהם תשרפון באש מכדי ירושה היא להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו מ"מ יש לו במה שזרע ומ"מ (דייק) התם שפיר משום אשרות שמדורות הראשונים:​

 

[שלמה ש.]

לא הבנתי מה עוזר ירושה היא להם מאבותיהם אם עדיין לא ירשום, וכמו בלוט שהפסוק עומד וצווח והכנעני והפריזי אז יושב בארץ

 

[לי נראה]

שמעתי בשם ר' יהודה אסאד שביאר שולקחתם מפרי הארץ הינו בכסף כדאיתא ריש קידושין והקשה מ''ט הוצרכו לכך והרי ירושה היא להם
ותירץ ז''ל שלכך הדגישה התורה והימים ימי ביכורי ענבים ולכאו' תמוה ומה בכך ומדוע צריכה התורה לומר דבר זה
ומיישב ע''פ הגמ' שבועות מ''ג א' שענבים עומדות ליבצר כבצורות דמיין והלכך נחשב שקנאום הגוים ולכך היה צריך לקנות מהם

 

[גרינפלד]

לא הבנתי מה עוזר ירושה היא להם מאבותיהם אם עדיין לא ירשום, וכמו בלוט שהפסוק עומד וצווח והכנעני והפריזי אז יושב בארץ

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה זו קושיא על האחרונים הנ"ל בתוס' ר"ה י"ג,
דהיינו שזה מוכיח כהחזו"א בשם הנמוק"י שרק קנין הגוף היה ירושה מאבותיהם, אבל הקנין פירות היה של הגויים לגמרי,
וצ"ע.
וייש"כ על ההערה.
ואמנם לפי אחרונים אלו שהיה לגוי חלקים א"כ לא היה אפשר לכלות חלק של גוי לגמרי,
אבל לכאו' ק' לומר שבלוט כילו את כל השדה של הגוי, וצ"ע.
ושוב יישר כח.