בחוקותי כל ישראל ערבין זה לזה

[געגועים]

וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן,

ברש"י: ומדרשו וכשלו איש באחיו, זה נכשל בעונו של זה, שכל ישראל ערבין זה לזה.

ובחזקוני: כמפני חרב ורודף אין, כפל מלה הוא.

אפשר הכפילות מרמז מה שאמרו בגמרא (סוטה לז:) ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו, ופירש"י: אם נעשה כל אחד ערב על ערבותו של חבירו או לא וכו', עיי"ש.

ולכן נכפל, לרמז שנעשה ערב גם על ערבותו של חבירו, ולמ"ד אינו נעשה ערב על ערבותו של חבירו נרמז להיפך, ורודף אין, שאין עליו הערבות של חבירו.​