- הודעות
- 617
- תודות
- 3,088
- נקודות
- 317
בימים האחרונים הגיע לידיי מכתב שכתב אחד מזקניי לאחד מרבני ליטא, ובו הוא שוטח כמה קושיות בסוגיא בפסחים (קיג:), ואמנם הוא מציע שם פירוש מסוים אבל כותב בעצמו כי הוא דחוק מאוד, וכיון שהשאלות מטרידות את מנוחתי, להבין סוגיא על בוריה, אציע אותם לפני חוו"ר הפורום ולוואי שירווח לי.
"גרסי' בפסחים (קיג:) א"ר שמואל בר רב יצחק אמר רב מותר לשנאותו שנאמר כי תראה חמור שונאך וגו' [שמות כג]. מאי שונא אילימא שונא עכו"ם. והא תניא שונא שאמרו שונא ישראל וכו' אלא פשיטא שונא ישראל. ומי שריא למסניה והכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך אלא דאיכא סהדי דעביד איסורא. כו"ע נמי מיסני סני ליה. מאי שנא האי. אלא לאו כה"ג דחזיא ביה איהו דבר ערוה. ע"כ הגמרא.
ויש להקשות כמה קושיות.
א] מדוע הביא ראיה מקרא 'כי תראה חמור שנאך' וגו' שהיה אפשר לפרש בשונא עכו"ם, רק הגמ' מכריחה מהא דתניא וכו'.
ומדוע לא הביאה את הקרא הקודם לזה "כי תפגע שור אויבך וגו' השב תשיבנו לו" (שם) דהכא ודאי מיירי באויב ישראל. דאין מחזירין אבדה לעכו"ם.
ב] מה פריך ומי שריא למסניה וכו' ופרשב"ם 'ומסתמא לאו ברשיעי איירי קרא'. אלמא לא.
וגם לפי מאי דאמר 'דחזיא ביה איהו דבר ערוה'. הלא בכל מקרה מיירי ברשיע בדבר ערוה.
ואולי הכי פריך מאי רבותא דקרא דכתב שנאך. ובכל זאת עזב תעזב עמו. אחרי כי אסור ליה באמת למסניה.
ג] ביאור מקרא לא ידענא. כי תראה חמור שנאך וגו'. הלא פשוטו כמשמעו. הוא שונא לך. ובכל זאת, אתה, עזב תעזוב עמו. וכן פירש האבן עזרא. ואם כן הלא אפשר כי באמת הוא הרואה חמור שונאו. איננו שונא לשונאו. ומאי פריך ומי שריא למסניה וכו'. ועל כרחך הכי פריך. בעל החמור הוא איכה שונא להרואה. וא"כ מה קושיא היא זאת. מיירי ברשיע. ומה הועיל בהא דאמר דחזיא ביה איהו, בעל החמור, דבר ערוה, ברעהו הרואה. אכתי קשיא איך עבר על דבר ערוה. אלא ע"כ צ"ל דחד מנייהו רשע הוא. ושפיר איכא למימר דבעל החמור הוא הרשע דעבר על לא תשנא את אחיך בלבבך.
ד] מהמפרשים ומהפוסקים משמש דמפרשי. כי הרואה שונא לבעל החמור. ודבר זה לדעתי הרטושה. לא ניתן להאמר הכי כתיב שְנואך, שנוא לך. שֹנַאך כתיב כמו אם רעב שֹנַאך האכילהו לחם [משלי כה]".
עד כאן דבריו.
אשמח מאוד אם אי מי מחברי הפורם יוכל ליישב דעתי, בישוב נכון, או להפנות למישהו שכבר עסק בזה [לא כל כך מצאתי]. ואולי בהמשך אעלה את מה שהוא יישב בדוחק.
ויש להקשות כמה קושיות.
א] מדוע הביא ראיה מקרא 'כי תראה חמור שנאך' וגו' שהיה אפשר לפרש בשונא עכו"ם, רק הגמ' מכריחה מהא דתניא וכו'.
ומדוע לא הביאה את הקרא הקודם לזה "כי תפגע שור אויבך וגו' השב תשיבנו לו" (שם) דהכא ודאי מיירי באויב ישראל. דאין מחזירין אבדה לעכו"ם.
ב] מה פריך ומי שריא למסניה וכו' ופרשב"ם 'ומסתמא לאו ברשיעי איירי קרא'. אלמא לא.
וגם לפי מאי דאמר 'דחזיא ביה איהו דבר ערוה'. הלא בכל מקרה מיירי ברשיע בדבר ערוה.
ואולי הכי פריך מאי רבותא דקרא דכתב שנאך. ובכל זאת עזב תעזב עמו. אחרי כי אסור ליה באמת למסניה.
ג] ביאור מקרא לא ידענא. כי תראה חמור שנאך וגו'. הלא פשוטו כמשמעו. הוא שונא לך. ובכל זאת, אתה, עזב תעזוב עמו. וכן פירש האבן עזרא. ואם כן הלא אפשר כי באמת הוא הרואה חמור שונאו. איננו שונא לשונאו. ומאי פריך ומי שריא למסניה וכו'. ועל כרחך הכי פריך. בעל החמור הוא איכה שונא להרואה. וא"כ מה קושיא היא זאת. מיירי ברשיע. ומה הועיל בהא דאמר דחזיא ביה איהו, בעל החמור, דבר ערוה, ברעהו הרואה. אכתי קשיא איך עבר על דבר ערוה. אלא ע"כ צ"ל דחד מנייהו רשע הוא. ושפיר איכא למימר דבעל החמור הוא הרשע דעבר על לא תשנא את אחיך בלבבך.
ד] מהמפרשים ומהפוסקים משמש דמפרשי. כי הרואה שונא לבעל החמור. ודבר זה לדעתי הרטושה. לא ניתן להאמר הכי כתיב שְנואך, שנוא לך. שֹנַאך כתיב כמו אם רעב שֹנַאך האכילהו לחם [משלי כה]".
עד כאן דבריו.
אשמח מאוד אם אי מי מחברי הפורם יוכל ליישב דעתי, בישוב נכון, או להפנות למישהו שכבר עסק בזה [לא כל כך מצאתי]. ואולי בהמשך אעלה את מה שהוא יישב בדוחק.