כי תצא לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד (1 צופה)

[געגועים]

לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו

בש"ך על התורה (גימטריאות): תחרוש לשון דיבור, כמו רחושי מרחשן שפוותיה (סנהדרין צ:), זהו שאמר לא תחרוש, כלומר לא תדבר בענין המשיח, כמו ההוא מעשה דרבי זירא (שם צז:) דאשכח לרבנן דעסקי ביה, אמר להו במטותא מינייכו לא תרחקוניה, דתנינן שלושה באים בהיסח הדעת משיח מציאה עקרב, וכן בשור ובחמור בגימטריא בשני משיחים. עכ"ל.

ובספר דגל מחנה יהודה מובא בשם הרה"ק ר' אברהם מסטרעטין זיע"א: תחרוש מלשון החרש תחרישי בעת הזאת, כי משיח בן יוסף יבא קודם למשיח בן דוד, וזה יהיה מחמת אריכות הגלות, ואם יעזור השי"ת שיהיה אחישנה (סנהדרין צח.), אז בשור ובחמור יחדיו, היינו שור נקרא משיח בן יוסף, חמור נקרא משיח בן דוד, כטעם עני ורוכב על החמור, וזה שאנו מבקשים לא תחרוש שתתעורר בקרוב הגאולה בשור ובחמור יחדיו. עכ"ל.

ונראה כוונתו, דאם משיח בן יוסף בא לפני משיח בן דוד, אז נהרג חלילה במלחמה, כמ"ש בסוכה (נב.), אבל אם זכו אחישנה אז אינו נהרג והם באים יחדיו, וכמ"ש באור החיים הקדוש (בתחילת מצורע, ובפ' בלק בפסוק דרך כוכב מיעקב) שע"י כח התורה אפשר לפעול שלא ימות משיח בן יוסף.

ואפשר לחבר זה עם דברי הש"ך הנ"ל, שאם אין מדברים בענין המשיח, אלא במקום זה לומדים תורה, אזי פועלים שיבואו שור וחמור יחדיו, במהרה בימינו אמן.​

 

[געגועים]

לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, תחרוש לשון דיבור כנ"ל בש"ך על התורה, מרמז שלא ידבר בענין חטא העגל שהיה חציו שור וחציו חמור כדאי' (זוה"ק תשא קצב:, תיקו"ז תי' חמישאה קמב., מגלה עמוקות אופן ע"א, עשרה מאמרות ח"ב ממאמר חקור הדין פ"ח), שלא יעורר קטרוג, על דרך שאמרו (מגילה כה.) מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם.​