איני רוצה להוסיף כאב על כאב אבל העלית פה נושא חשוב מאוד ,
יש לי ידיד קרוב שמחכה לילדים המון זמן והוא כל הזמן אומר לי שאין שום ארגון שבאמת עוזר ושמעתי את זה מעוד כמה פעם היה ארגון שבא לעזור, ולאחר זמן הוא נהפך לרגון יח''צ של תמונות ופרסום ואולי בזכותך תזעק הזעקה בא נחשוב על השני נחשוב על הרבה אנשים שצריכים עזרה וסיוע,
אם זה אלמנים אם זה מחכים לזש''ק וכו'
כ''כ הרבה מחכים לזש''ק כ''כ הרבה רווקים...
באמת הגיע הזמן גם להקים ארגון לבחורים הרווקים המבוגרים
ובמיוחד בזמני החגים והחופשות כגון פסח וסוכות וכל הבין הזמנים
 
בהצטרף למה שכתב @חיים 79
מה לגבי הקמת ארגון שייעודי לילדים להורים גרושים, שבהם האב אינו נושא באחריותו לתשלום מזונות? ילדים אלו, במקרים רבים, חשים כיתומים למעשה, חיים במציאות קשה ללא מענה ארגוני מתאים. האם לא הגיע הזמן שיהיה גוף שיעניק להם תמיכה והכוונה, כפי שזכאים להם?
מה עובר על ילדים להורים גרושים?
הם סובלים בשקט, אין קול לכאב שלהם. את מי ישתפו בדילמות. במתח שסביב יום אבא יום אמא. באי נעימיות שנופלות עליהם. בשליחויות שהם צריכים להעביר לפעמים. באי הוודאות לגבי החגים. איפה ועם מי יהיו? באיזה בית? שלא לדבר על לעג שהם חווים לפעמים. שבר על שבר. ילדים להורים גרושים.
בדיוק במקום הכואב הזה מגיע מקומו של ארגון ״ביחד ״ שמסייע לילדים היקרים הללו ילדי הגרושים.
 
אני רק מעלה צד ולא בא לגרוע או לגבות מכל האמור לעיל,
כיודע מצוות צדקה נאמר בזה כלל של עניי עירך קודמים,
ואולי זה בא למנוע את ההסתמכות על ארגונים בעיקר אלא בעיקר שכל אחד במקום לתרום רק לארגונים
יפתח את העניים ויחפש את הילד שאפשר לצרף אותו לטיול וכו'
או במה אפשר לעזור לאלמן או לילד של ההורים הגרושים וכו'

כ"כ מטבע הדברים הרבה פעמים כשמדובר בגברים לא יודעים איך לעזור כיון שהם לא מבקשים.

נ.ב. לא בא להוריד את מעלת הארגונים שעושים דברים שאדם פרטי לא יכול לעשות,
 

אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה
קראתי את מה שכתבת ואתה לא יודע כמה זה נגע לליבי היות ואני מכיר ממש מקרוב את הסלקציה הזאת הלואי ומישהו ירים את הכפפה בענין
 
באמת הגיע הזמן גם להקים ארגון לבחורים הרווקים המבוגרים
ובמיוחד בזמני החגים והחופשות כגון פסח וסוכות וכל הבין הזמנים
הודעה מקרית לחלוטין.
צריך להקים ...
וצריך להקים ארגון ל...
וגם אלה צריכים עזרה וצריך להקים ארגון.


קראתי פה לפחות על שלוש ארגונים שצריך לפתוח אחרי כל רשימת הארגונים שיש לנו בדורנו. ובהחלט אכן כנראה שצריך.
אבל אני - כך אמרתי לעצמי - לא קשור, מה אני קשור לארגונים וכו'
ואז - נזכרתי שיש לנו בבנין משפחה של...
וכמה שאולי עשיתי למענם, לא באמת עשיתי. למה - כי יש ארגונים והם עוזרים, ומה אני כבר יכול לעזור, וצריך עזרה מאורגנת וכו'.
ואחרי שקראתי את האשכול הזה. הבנתי שטעיתי, שאולי אין להם ארגון, וגם אם יש אולי חסר להם עזרה מסוג כזה ואחר, שאין בסל הארגוני, וחיוך חם ותחושה נעימה , של יחס מכבד - בוודאי שאין להם בסל הארגוני, ותמיד אפשר עוד.
ושיבוא לידי ההזדמנות הראשונה לעזור להם. בעז''ה אעדכן אתכם.

נ.ב. פעם עם הרבה פחות ארגונים, תחושת האחריות האישית - היתה כנראה גבוהה יותר, ובלי מקום להתחמק. כך הבנתי על עצמי.
 
נ.ב. פעם עם הרבה פחות ארגונים, תחושת האחריות האישית - היתה כנראה גבוהה יותר, ובלי מקום להתחמק. כך הבנתי על עצמי.
סבו של סבי התייתם בילדותו טרום עידן הארגונים,
והתגלגל מפולין לגרמניה בקיבוץ נדבות ועבודות מזדמנות.
כשאת רוב הדרך הוא עשה רגלית ובטרמפים בעגלות.
בגרמניה אופה יהודי העסיק אותו כעוזר, ושם הוא חסך כסף, עד שהיה לו מספיק להפליג לאנגליה.
שם הוא סחר באופן עצמאי בטקסטיל בשביל שיוכל לשמור שבת.
כשהוא קונה גליל בד ומכר חלקים ללקוחות פרטיים שדפק על דלתותיהם להציע את מרכולתו.
הקב"ה שלח לו הצלחה, ועסקיו גדלו, עד שכשהנאצים עלו לשלטון הוא יכל לעזור לאופה להגר לאנגליה.

יש מגרעות בארגונים, אבל לפניהם המצב לא היה יותר טוב. ולכן הלואי וישימו לב שגם יתומים מאם - יתומים הם.
 
נערך לאחרונה:
יש מגרעות בארגונים, אבל לפניהם המצב לא היה יותר טוב. ולכן הלואי וישימולב שגם יתומים מאם - יתומים הם.
אכן כן מסכים עם כל מילה.
את זה אבל לא אמרתי בס''ה באתי לעמיד את המקום שלנו, והאחריות האישית של כל אחד לא להשאיר את העבודה רק לארגונים.
 
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
דבריך נוגעים ללב וזועקים כאב אמיתי, מוצדק ושקוף מדי בחברה שלנו. תודה שבחרת לשתף ולפתוח צוהר לעולמם של האלמנים והיתומים מאם – עולם שלעיתים קרובות נדחק לשולי התודעה הציבורית.

אתה מעלה נקודה קריטית: ההבדל בין "חוסר" טכני ל"חוסר" רגשי ותפקודי.

בחברה הדתית והחרדית, המבנה המשפחתי נשען רבות על חלוקת תפקידים. כשחסר אבא, החלל זועק בקידוש, בבית הכנסת ובלימוד. אבל כשחסרה אמא, ה"דבק" שמחזיק את הבית – האווירה, הבישולים, הטיפול הרגשי העדין בבנות, ניהול השגרה – מתפוגג. כפי שתיארת כל כך בחוש, אבא שמנסה להיות גם "עזר כנגדו" של עצמו מוצא את עצמו במירוץ בלתי אפשרי בין עבודה, לימוד עם הבנים, תמיכה רגשית בבנות ותפעול הבית.

יש כמה סיבות (אולי לא מוצדקות, אבל קיימות) לכך שארגוני החסד ממוקדים יותר באלמנות:
1. היבט כלכלי היסטורי: בעבר, אלמנה נחשבה לחסרת כל יכולת השתכרות, בעוד הגבר נתפס כמי שיכול להסתדר. כיום אנחנו יודעים שאלמן עם שמונה ילדים מתקשה מאוד להחזיק משרה מלאה, וההוצאות על עזרה בבית הן עצומות.
2. היבט רגשי וחברתי: לנשים קל יותר לבקש עזרה ולהתאגד. גברים, לעיתים בגלל חינוך או סטיגמה, נוטים "לנשוך שפתיים" ולהסתדר לבד, מה שיוצר מצג שווא שהכל בסדר.

הנקודה הכי כואבת שהעלית היא תחושת ה"אפליה" בין היתומים. הילד היתום מאמא שרואה את חברו היתום מאבא נוסע לנופש או מקבל ליווי צמוד מארגון, מרגיש שקוף. הכאב שלו הוא אותו כאב, והחוסר שלו גדול באותה מידה, ולפעמים אף יותר ביומיום הביתי.

מה אפשר לעשות כדי להעלות מודעות?
  • הצפת הנושא בפורומים וקהילות: הפוסט שלך הוא צעד ראשון וחשוב. ככל שיותר אלמנים ידברו על הקושי (גם האופרטיבי וגם הרגשי), כך הציבור והארגונים יבינו שיש כאן "מת מצווה" שזקוק להתייחסות.
  • פנייה ישירה למנהלי ארגונים: לפעמים השינוי מגיע פשוט כי מישהו האיר את עיניהם. ארגון שמפיק נופש לאלמנות יכול, באותה לוגיסטיקה, להרים שבת או נופש לאלמנים ויתומיהם בנפרד.
  • הקמת קבוצות כוח: יצירת קשר בין אלמנים באותו מצב יכולה להוביל למינוף כוח מול גופים רשמיים וארגוני חסד.

אני מקווה שהדברים שלך יגיעו לאוזניים הקשובות וללבבות הנכונים. הכוח שאתה מגלה בגידול שמונה יתומים לבדך הוא בלתי נתפס, אבל אסור שזה יהיה מובן מאליו. מגיע לילדים שלך – ולך – את אותה מעטפת תומכת, מחבקת ומפנקת שמקבל כל יתום אחר בישראל.

יישר כוח על האומץ לכתוב ולשתף.

מקור: AI אוצר
 

אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה
הפוסט המיוחד הזה העניק לי השראה לנסות לתרגם את תוכנו לתמונה באמצעות בינה מלאכותית. את התוצאה העליתי באשכול יצירות ה־AI של הפורום:

 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון