ויתכן שלא.
מה עם ההשקפות של המחבר, שנדחפות מידי פעם בעמודי הספר?
שבת היא מלפרוך, ורחמיו מרובים.
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
- מתחיל חוט אין עוד
- תאריך התחלה
-
- תגים
- חכמה חכמות זרות חכמות חיצוניות
שבת היא מלפרוך, ורחמיו מרובים.
המציאות מורה אחרת..
בספר זה, ובעוד רבים - אינם נדחפות. אכן צריך לסנן איזה ספרים כשרים לכך.
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
מה???
הרי לפי דבריך, הנידון הוא על כך שמבחינה עקרונית יש לשלול, לשיטתך, את לימודי החול. גם אם אין כל חשש התקלקלות או רוח כפרנית או שאיפתית (הר"ש וולבה). ואם כן מאי שנא?
הי ה בקיא בכל החכמות כידוע.
וכי אתה מזלזל בדעתו של ענק זה?!
(לצורך העניין, אצטט את לשון הגרח"ע בהסכמה לספר: "והנני להעיר את הרב המו"ל שי' (-נכדו ר' יצחק ספאלטער) כי לבד יקרת הכתבים וחשיבותם מצד עצמם ראויים להדפיסם למען יראו בני הדור ויוכחו כי לחנם תלו באילן גדול בוקי סריקי וכאשר יראו הכתבים אור יבינו כי לחנם האפילו את אורו הגדול ליחס לו דעות אשר לא רוחו").
אגב, בספרו "אלפי מנשה", מובא סיפור מעניין עליו בהקשר זה. שהיה מצטט בדרשות אריסטו וכדו', והיה אחד שמפעם לפעם התפרץ לדרשתו בביקורת תקיפה על כך. לאחר גמר דרשה אחת, בה תקפו הנ"ל על כך, יצא ר"מ מאיליה עם אחד מתלמידיו וצעדו לביתם. אותו תלמיד פתח ושאל את הר"מ, מדוע אינו מגיב לחוצפה של אותו יהודי שמבקר אותו תדיר בשיעוריו ומתחצף אליו. ר"מ שתק. כעבור כמה דקות, קפצה בהמה על אותו תלמיד, וברח. פתח ר"מ מאיליה ואמר: מדוע אינך מגיב לבהמה שתקפה אותך? ענה לו הלה: הרי אין לה דעת! אמר לו הר"מ: כעת, מבין אתה מדוע איני משיב ליהודי אשר מבקרני?....
נערך לאחרונה:
זה ספר במתמטיקה וגאומטריה, מה שיש שם זה חומר שנלמד כיום בתיכון.
אם אתה רוצה ללמוד את זה קח את בני גורן יהיה לך הרבה יותר ברור ומובן...
שכויח. חשבתי שכבר הבאתי לעי'.
אכן, אם הרמ"א כותב שזו מחלוקת בין הגדולים ולא מכריע, מה נענה אבתריה. (אם כי, מדבריו בסי' רמ"ו עולה שנטה שאין לעסוק בכך ע"ח לימוד התורה, אך כפי שמעיד ע"ע בתשובה הנ"ל, הי' עוסק בזה מעט בזמן שמטיילים בשבתות וכו').
לטובת בריאות העינים של חו"ר הפורום, אצרף בצורה קריאה יותר:
שו"ת הרמ"א סימן ז
"תחילה אענה מה שהרעיש אדוני את העולם עלי בהביאי במכתבי הראשון דבר חכמת היונים וראש הפילוסופים, ועל זה כתב אדוני שהתורה חוגרת שק כו'. אומר שזו מחלוקת ישנה בין החכמים ולא אצטרך להשיב עליה, כי כבר תשובתו הרמתה מונחת בקרן זויות ערוכה בתשובת הרשב"א, מה שהשיבו חכמי פרובינצא להרשב"א ז"ל על זוט ואף הרשב"א ז"ל לא כתב שם אלא לאסרה בינקותו של אדם קודם שילמד חכמת התלמוד, והוא הבשר ויין שכתב הרמב"ם בספר המדע פ"ד מהלכות יסודי התורהיא ומי לנו גדול מהרמב"ם ז"ל שעשה ספר המורה שכולו אינו אלא מזה המין. ואף כי כתב בתשובת בר ששת שהוא לא עשאו אלא כדי להשיב לאפיקורוס כידוע למעלתו, באמת אומר שיש לי בזו שתי תשובות בדבר, ושתיהן אמיתיות לפי מעוט השגתי. וזה, כי הם לא חששו אלא ללמוד בספרי היונים הארורים, כגון ספר השמע ומה שאחר הטבע כמו שזכרן שם בתשובה הנזכרת. ובזה הדין עמם, כי חששו פן יבא להמשך אחריהם באיזה אמונה מן האמונות ויתפתה ביינם שהוא יין תנינים ודעות מופסדות. אבל לא אסרו ללמוד דברי החכמים וחקירתם במהות המציאות וטבעיהן כי אדרבה על ידי זה נודע גדולתו של יוצר בראשית יתברך, והוא פירוש שיעור קומה שאמרו עליו כל היודע כו', ואף כי למקובלים דעת אחרת בזו אלו ואלו דא"ח =דברי אלקים חיים= ואף כי חכמי אומות העולם אמרו, כבר אמרו במגילה פ"ק: כל מי שאומר דבר חכמה אף באומות נקרא חכם. וכזה עשו כל החכמים שהביאו דברי החוקרים בספריהם, כאשר גלוי לכל מספר המורה ובעל העקידה ושאר מחברים גדולים וקטנים. כל שכן מי שאינו נכנס לעמקם לבניית המופתים להוציא דבר מתוך דבר כמוני, רק מביא מה שכתבו שאין ראוי לחוש לזה כלל. והשנית, אף כי אם נאמר שאסרו ללמוד בכל ספריהם גזירה משום דברים האסורים שבהם מ"מ בספרי חכמינו ז"ל אשר מימיהם אנו שותים, ובפרט הרב הגדול הרמב"ם ז"ל בזה לא עלה על שום דעת לאסור. כי בודאי אין לחוש בספריו לשום דעת בטלה כמו שהעיד עליו בעל בחינת עולם באמרו: סוף דבר לבי האמן מה שהאמין סוף הגאונים בזמן וראשם במעלה הוא הרמב"ם כו'. ואף כי מקצת החכמים חלקו עליו ושרפו ספריו, מ"מ כבר נתפשטו ספריו בכל חכמים האחרונים ז"ל, וכולן עשו אותן לראשם עטרה להביא ראיה מתוך דבריו כהלכה למשה מסיני.
ולכן גם אני אומר שמנוקה אני מעון זה. כי אף שהבאתי מקצת דברי אריסטו, מעידני עלי שמים וארץ שכל ימי לא עסקתי בשום ספר מספריו רק מה שעסקתי בספר המורה שיגעתי בו ומצאתי ת"ל, ושאר ספרי הטבע כשער השמים וכדומיהן, שחברו חז"ל ומהם כתבתי מה שכתבתי מדברי אריסטו. ואיך לא, והנה הרב המורה כתב פרק כ"ב מחלק השנייד שכל מה שהשיג אריסטו עד גלגל הירח הכל אמת כו'. וכתב עוד שכל דבריו הם דעת חז"ל מלבד במקצת אמונות התלויות באל יתברך ובמלאכיו ובגלגלי השמים, שבהן לבד נטה מדרך האמת. ומה שכתב אדוני שמזה נמשך שמקצת בחורים מתפללים בתפלת אריסטו וכו' חס לי ולזרעא דאבא לראות כזה ולא למחות רק כל זה עדיין הוא שורש פורה ראש ולענה ירושה להם מאבותיהם מאותן שהמשיכו עצמם אחר הפילוסופים והלכו בדרכיהם. אבל אנכי מימי לא ראיתי ולא שמעתי עד כה, ולולא פי המדבר אדוני אלי לא האמנתיו שנשאר עדיין רושם אותן האמונות בארץ. ומה שכתב לי מר שגם למעלתו יד ושם בזה אלא שמעלתו מרחיק מזה כו', כבר ידעתי שלא אדע אשר לא ידע מר, אך אומר שאני אם אברח אברח יותר מלעסוק בקבלה להבין מעצמי בדבריהם ממה שאברח לעסוק בפילוסופיא, כי יותר יש לחוש שלא יטעה, כמבואר לאדוני ממה שכתב הרמב"ן בהקדמת פירושו לתורה. ואתמה שכ"ת השיב עלי מתשובת בר ששת על מה שכתב על העוסקים בפילוסופיא, והנה תשובתו בצדו על המקובלים כאשר מובן למעלתו ולא אפרש כי ידעתי שהכל גלוי למעלת אדוני. אני אומר על שתיהן כי שניהם כאחד טובים וצדיקים ילכו בם וגו' ומ"מ אומר שסהדי במרומים שכל ימי לא עסקתי בזו רק בשבת ויו"ט וח"ה בשעה שבני אדם הולכים לטייל, וכל ימות החול אני עוסק כפי מיעוט השגתי במשנה ובתלמוד ובפוסקים ובפירושיהם, ושרי לצרובא /לצורבא/ מרבנן לאודועי נפשיה כו'."
לדעתך, כמובן. ויש חולקים.
לדעתך, כמובן. ויש חולקים.
ועד אז? נשתה מים הרעים?
כולי עלמא מודו שהקב"ה לא ברא חכמות אלו כדי להסית ולהדיח את ברואיו מיראתו.
כאשר אין סיבה לריחוק מתורת ה', אין מניעה ללמוד כל חכמה שהיא.
אך מאז ימי שלטון יוון בארה"ק, עוד לא בא היום בו החכמות אכן משרתות כרקחות וטבחות לתורה, בלי לכבוש את מקומה ולהפריע לדבקות בה ובנותנה.
אלו חכמות? כידוע למי?
בכל אופן כל תלמידיו אינם נוהגים ללמדן. וכנראה לא בכדי.
הגדרת דעה שולית כדעה שולית אינה זלזול, אלא הגדרתה כדעה שולית.
ר"מ מאיליה היה איש מעניין באופן כללי, כדאי לפתוח אשכול נפרד לדמותו.
לאחרונה יצאו כתביו במהדורה חדשה, מן הסתם יש שם הרבה דברים חדשים.
כל סיפור מעין זה רק מאשר את דבריי.
דעת הרמ"א ידועה, ומבוארת בהרחבה ובבהירות לאורך ספרו "תורת העולה", כי הפילוסופיה והקבלה הן שני צדדים לאותו המטבע.
אולם אנן לא ס"ל כן, אלא כדעת הגר"א שממקום שנגמרת הפילוסופיה שם מתחילה חכמת הקבלה (וכידוע אחרונים רבים הקצינו יותר, וטענו כי הפילוסופיה כולה שקר וכזב).
מעניין שהתעלמת לחלוטין מדברי בר פלוגתתו של הרמ"א בתכתובת זו, הלא הוא המהרש"ל, שרב גובריה לחלוק על הרמ"א.
אה"נ שמי שרוצה ללמוד טוב את קבלת האריז"ל, תועיל לו ידיעת הפילוסופיה אריסטוטלית על בוריה, כנרמז בשערי קדושה, ולא לגביו נאמרו דבריי.
מה זה שייך לנידון דידן? קבלה היא לא 'חכמה זרה' ח"ו.
תתחיל מכל ספרי בני גורן ודומיו. יש הרבה, כפי שציינת, שאין כוללים פליסופיה וכו', ואין שום צורך לסננם.
כנראה שהרמ"א חלק עליך...
לא הסברת מה השתנה בין ימי הרמ"א לימינו אנו, מלבד העניין הכפרני. אתה חוזר לנקודה שאני דיברתי עליה. ומודה שאין פסול בעצם החכמות הללו, אז במה בדיוק אתה חלוק עליי?
הגדרה כדעה שולית אינה זלזול, לומר על ר"מ מאיליה ש"נפנף בדברי הגר"א" וביטוים מעין אלה, הייתי נזהר בלשוני.
מדוע?
א. לא דובר כאן רק על פילוספיה. יתרה מכך, הדיון החל לגבי חכמות כמתמטיקה וכו', עיין היטב.
ב. יפה שיש בידך להכריע כגר"א ולא כרמ"א. אם אתה בעל קנה מידה כזה - אולי נוכל לקבוע חברותא, שאזכה לינוק מעט מזיו גדולתך?
נא הוכח לי אלו גמרות מצריכות ידיעת אלגברה ברמה של בני גורן.
אה"נ, ודעתי כהגר"א וכל מאורי הדורות (שרב גוברך למחות את דבריהם ולהיחנק ברמ"א).
הסברתי מעולה, כמבואר בהודעותיי הקודמות, ולא אכפול הדברים.
OK. אבל זה בערך מה שהיה שם.
כיון שהוא היה חריג בנוף באופן קיצוני.
ביארתי חזור ובאר שיש שתי סיבות להתנגדות ללימוד חכמות, ואחת מהן רלוונטית גם למתמטיקה.
יפה שיש בידך להכריע כבעל "חבש פאר" דלא כהגרא"ו והחזו"א.
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 388
- תודות
- 1,127
- נקודות
- 126
ראיתי שכתבו פה בענין דעת אדונינו הגר"א על חכמות חיצוניות, והביאו שמועות שונות מתלמידיו, ואיני מבין מדוע נזקקים בזה לשמועות בעלמא, כאשר הכל מבואר בכתביו ובכתבי תלמידיו.
יעוי' בס' אבן שלמה פי"א סי' ד' 'בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיא אלהיות, לימודיות, וטבעיות, יזכו לעתיד לבוא באור השם'. [ומקורו הוא מביאור הגר"א לישעיהו פ"ב ו, יעו"ש].
ובס' כתר תורה [להמגיד מפאלאצק תלמיד הגר"א] כתב 'שמעתי בשם מורי הגאון האמיתי, שזה שאמר 'אנא בעניותא לא אכלי ירקא משום דגריר', פירוש כשהיה עם הארץ לא רצה ללמוד דברי פילוסופיה הנ"ל משום דממשיך, ולא בעת עתירותיה אכיל ירקא, כשנעשה גדול בתורה, והטעם כי היכי דליעול ירקא, ליעול בישרא וכוורא'. [ומסתמא אנו קשורים יותר לחלק הראשון...].
ובס' יד אליהו [להגר"א רגולר זללה"ה, פסקים, ח"א סי' כ"ה] כ' 'גם בזמנינו ראינו רבינו הקדוש התנא האלהי מוהר"ר אליהו מווילנא, אשר כל העולם ראו, שגדולי החכמים והפראפעסארען היו לפניו כקליפת השום, ולא מצאו ידיהם ורגליהם בפניו בכל שבע חכמות, והודו שאין שכלו שכל בשר ודם, כי אם איש אלהים נורא מאד, [...], ותמיד היה מכריז שלא ללמוד שום חכמה זולת התלמוד, כי אם חכמת הדקדוק לבדה, ושארי החכמות לא היה לומד כי אם במקום שאסור להרהר בדברי תורה'.
[ועי' בבי' הגר"א ליו"ד סי' רמ"ו, שם כתב הרמ"א [סעיף ד'] ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה"ב אבל לא בלמוד שאר החכמות, והביא ע"ז הגר"א מקורות מהגמ' במנחות ומהספרי, ומבואר שדין זה מוסכם עליו].
יעוי' בס' אבן שלמה פי"א סי' ד' 'בזכות שמתרחקים מאותן העוסקים בלימוד פילוסופיא אלהיות, לימודיות, וטבעיות, יזכו לעתיד לבוא באור השם'. [ומקורו הוא מביאור הגר"א לישעיהו פ"ב ו, יעו"ש].
ובס' כתר תורה [להמגיד מפאלאצק תלמיד הגר"א] כתב 'שמעתי בשם מורי הגאון האמיתי, שזה שאמר 'אנא בעניותא לא אכלי ירקא משום דגריר', פירוש כשהיה עם הארץ לא רצה ללמוד דברי פילוסופיה הנ"ל משום דממשיך, ולא בעת עתירותיה אכיל ירקא, כשנעשה גדול בתורה, והטעם כי היכי דליעול ירקא, ליעול בישרא וכוורא'. [ומסתמא אנו קשורים יותר לחלק הראשון...].
ובס' יד אליהו [להגר"א רגולר זללה"ה, פסקים, ח"א סי' כ"ה] כ' 'גם בזמנינו ראינו רבינו הקדוש התנא האלהי מוהר"ר אליהו מווילנא, אשר כל העולם ראו, שגדולי החכמים והפראפעסארען היו לפניו כקליפת השום, ולא מצאו ידיהם ורגליהם בפניו בכל שבע חכמות, והודו שאין שכלו שכל בשר ודם, כי אם איש אלהים נורא מאד, [...], ותמיד היה מכריז שלא ללמוד שום חכמה זולת התלמוד, כי אם חכמת הדקדוק לבדה, ושארי החכמות לא היה לומד כי אם במקום שאסור להרהר בדברי תורה'.
[ועי' בבי' הגר"א ליו"ד סי' רמ"ו, שם כתב הרמ"א [סעיף ד'] ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה"ב אבל לא בלמוד שאר החכמות, והביא ע"ז הגר"א מקורות מהגמ' במנחות ומהספרי, ומבואר שדין זה מוסכם עליו].
- הודעות
- 388
- תודות
- 1,127
- נקודות
- 126
פעם הבאה אל תקרא בויקיטקסט...
בביאור הנדפס עם הספר איל משולש [מר' שמואל אב"ד לוקניק] כתב 'רצונו לומר, כל מקום שנזכר בהנחה זו נקודה, היא קטנה כ"כ שאי אפשר לחלקה כלל, לא באורך ולא ברוחב ולא בגובה, ולפיכך אינה במציאות כלל'.
לא הבנתי למה כוונתך.
אולי תסביר מבלי לצטט?
יכול להיות שכוונתו לאפוקי מדרך החסידות.
לדייק שהאיסור להתעמק בשאר חכמות היא משום ביטול תורה, ולא משום הנידון הכא.
- הודעות
- 388
- תודות
- 1,127
- נקודות
- 126
פשוט, הגר"א לא דיבר על נקודה מציאותית, מכיון שבנקודה כזאת - כפי שטענת - יש תמיד אורך אוחב וגובה, אך הוא מדבר על נקודה מופשטת, אטומית.
- הודעות
- 388
- תודות
- 1,127
- נקודות
- 126
אין קשר. החסידות אינה עוסקת בפילוסופיא אלהית וחכמה טבעית. ובכלל הדברים נלקחו מביאורו לישעיהו על הפסוק ומבני נכרים ישפיקו בו, שהכוונה על חכמות הגויים.
ומה עם האבן שלמה? ומה עם הכתר תורה? ובכלל, הלא הרמב"ם עצמו התיר ללמוד חכמות רק לאחר שגמר ללמוד את כל התורה.
זה היה אחד מעיקרי ההתנגדות, כגון האמירה 'לשם יחוד' וכדו'
אז מה ההיתר ללמוד במקומות שאסור להרהר בד"ת???
בעירובין יש לא מעט, כידוע, לחזו"א היה נוסחאת מעניינות שהמציא בענייני גיאומטריה, קשה להגיע לזה בלי קצת בני גורן (החזו"א יכל כמובן)...
אני מעולם לא צידדתי בדעה אחת, רק אמרתי שיש מחלוקת שלא הוכרעה. עוד לא הבאת לי ציטוט אחד - שממחיש את פסיקת מאורי הדורות כגר"א (בתוך ההבנה שלך) ולא כרמ"א. בניגוד לדבריו של הר"ש וולבה.
אם אתה נהנה להחריף את העונש שלך, בכבוד. היית שם? לא הייתי מוציא ש"ר על גדול בקנה מידה כזה. אתה אומר שהוא שיקר? ניפח? או מה??
מניין אתה מביא את זה? אם הרמ"א אמר שיש רבים וטובים שחושבים כמוהו, ואם הרמב"ם היה הרבה יותר קיצוני בזה, באיזה נוף בדיוק הוא היה חריג? גם לו יצויר שבדורו הוא הי' חריג בזה, ס"ס זו תופעה שממש לא זרה ליהדות וגדולי רבניה.
לא ביארתי הלוך, אלא בעיקר חזור. כל פעם אתה משתמש בטיעון הנוח לך באותה סיטואציה מבין ב' סיבות אלו. שים לב ודו"ק.
א. אני שומע כאן נימת זלזול? אני מבין שאתה ממש בקטע של עקרבים?
ב. לא אני הוא שהכריע, כי אם המציאות, וגדולי התלמידים - שעסקו בסוגיה מבפנים, בניגוד לאחרים, ואכמ"ל. כאמור, לא הבאת כל ראייה לדבריך, שיש רבנים רבים שהכריעו כהגר"א (בתוך ההבנה המסוימת שאתה מבין בו).
לגבי פילוספיה זה ידוע, ועד שהגעת לאבן שלמה יש בביאור הגר"א על שו"ע כידוע (שהבאת בסוף, אלא שצונזר בחלק מהמדורות)...
הדיון הוא לגבי חכמות כמתמטיקה לשיטתו של הגר"א, בזה חלוקים תלמידיו.
ועיקר הנידון, גם אם זו דעת הגר"א, האם נכון לומר שכל גדולי ישראל הכריעו כמותו מבחינה טהורה (בלא שיקולים של קלקול וכדו').
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המביט
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וידעת היום
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חידודא
- חיינו
- חכם הרזים
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס ע
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
עשי"ת, יום כיפורים
מיעוט לימוד התורה ואיסור מלאכה בעיוהכ"פ