למה באמת לא דורשים טעמא דקרא??

[דבר היושר]

יש לי איזה רעיון, אבל אשמח לידיעות חו"ר הפורום.

 

[נתתי חכמה]

יש לי איזה רעיון, אבל אשמח לידיעות חו"ר הפורום.

לחץ כדי לכווץ...

תנוח דעתך לכו"ע דרשינן.

לפי רבנן במקום שכתוב בתורה דין חלוט, לא ישתנה הדין לפי הטעם. וגם זה הוא משום דלא פלוג רחמנא.
כ"כ הריטב"א ביומא מב ע"ב וביבמות כג ע"א.

והמרדכי בהגוזל קמא רמז ריד כתב, דבדבר תמוה מודי רבנן.

 

[דבר היושר]

לפי רבנן במקום שכתוב בתורה דין חלוט, לא ישתנה הדין לפי הטעם. וגם זה הוא משום דלא פלוג רחמנא.

לחץ כדי לכווץ...

אני מכיר את דברי הריטב"א - והא גופא אני שואל מדוע זה כך? למה באמת הדין לא מושתת על הטעם?

 

[ליבי בתורתך]

כפי המקובל הטעם הוא משום דכל דין שנאמר בתורה מלבד הטעמים הידועים לנו קרוצי חומר איכא טעמים בעולמות העליונים שלנו אין השגה כלל הילכך אין לנו לקחת ולהסיק מכך הכתוב בתורה על דברים שאינם מפורשים.

 

[נתתי חכמה]

הדין הוא "הציווי" הכתוב בתורה. הטעם הוא רק "טעם", כמובן.

המחויבות שלנו הם לדינם ולא לטעמים. התורה לא באה להורות טעמים יפים, אלא ציוויים מהבורא לעבדו.
ולמה שהטעם ישנה את הציווי. הרי גם במקום שאין את הטעם, הציווי קיים.

 

[ליבי בתורתך]

הדין הוא "הציווי" הכתוב בתורה. הטעם הוא רק "טעם", כמובן.

המחויבות שלנו הם לדינם ולא לטעמים. התורה לא באה להורות טעמים יפים, אלא ציוויים מהבורא לעבדו.
ולמה שהטעם ישנה את הציווי. הרי גם במקום שאין את הטעם, הציווי קיים.

לחץ כדי לכווץ...

הדברים דברי טעם אבל רבינו לא פירט מ"ט באמת לא כלול בציווי כל הדברים שיש להם אותו טעם לדין כמו כל הלימודים בתורה שזה אף שלא כתוב בפירוש.

 

[דבר היושר]

אני סבור כך – שהרי ידוע שהטעם ש"מצוות צריכות כוונה" הוא בעקבות שדרוש שנדע שהאדם עושה כך לא בגלל תועלת המצוה והגיוניה אלא אך כהיענות לציווי, ועניין ארוך - וזהו בקצרה.

ונראה דזה גם הטעם ש"לא דרשינן טעמא דקרא" משום שאם היינו דורשים טעמא דקרא היינו עושים זאת לא מחמת ציווי השי"ת, אלא מצד תוכן העניין, מצד פנימיות הדבר וסיבתו המחייבת, וזה כמובן לא עבדות ה' - אם אני לא אוכל מאכלות אסורות בגלל המזג רע הנסוך בהם, ואני לא גוזל מפני שזה עוול מוסרי אז אני לא עובד את ה'!

ואילו ובעת שאנו עושים זאת אך כפי שאמור בתוה"ק אזי נמצא שעשייתינו את המצווה היא מחמת ציות לדבר ה' [ולכן גם פשוט לריטב"א שאין בעיה בעצם דרישת הטעם אלא יש בעיה רק בכך שאנו מנווטים את הדין עפ"י טעמו].

במשכל ראשון כרגע.

 

[ליבי בתורתך]

אני סבור כך – שהרי ידוע שהטעם ש"מצוות צריכות כוונה" הוא בעקבות שדרוש שנדע שהאדם עושה כך לא בגלל תועלת המצוה והגיוניה אלא אך כהיענות לציווי, ועניין ארוך - וזהו בקצרה.

ונראה דזה גם הטעם ש"לא דרשינן טעמא דקרא" משום שאם היינו דורשים טעמא דקרא היינו עושים זאת לא מחמת ציווי השי"ת, אלא מצד תוכן העניין, מצד פנימיות הדבר וסיבתו המחייבת, ובעת שאנו עושים זאת אך כפי שאמור בתוה"ק אזי נמצא שעשייתינו את המצווה היא מחמת ציות לדבר ה' [ולכן גם פשוט לריטב"א שאין בעיה בעצם דרישת הטעם אלא יש בעיה רק בכך שאנו מנווטים את הדין עפ"י טעמו].ץ

במשכל ראשון כרגע.

לחץ כדי לכווץ...

דבריך תמוהים האם שייך משום האי לבטל דיני תורה רק בשביל שלא נכון לטעם ועוד שגם אם נדרוש טעמא דקרא סו"ס אנו מקיימים משום הציווי דהרי אילולי הציווי לנו לו היה טעם וכל הטעמא דקרא זה רק טעם מפני מה התורה ציוותה.

 

[דבר היושר]

האם שייך משום האי לבטל דיני תורה רק בשביל שלא נכון לטעם

לחץ כדי לכווץ...

זה לא רק "לא נכון",

אלא מלכתחילה התורה ציוותה את זה כך, משום שהיא רצתה שזה יתקיים רק בצורה הזו - של עבדות ה' (ועל כן זה לא נחשב כ"ביטול דיני תורה אחרים").

גם אם נדרוש טעמא דקרא סו"ס אנו מקיימים משום הציווי דהרי אילולי הציווי לנו לו היה טעם וכל הטעמא דקרא זה רק טעם מפני מה התורה ציוותה.

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון,

אם אנו מקיימים מחמת הציווי אז בו מעולם לא היה חילוק בין אלמנה עשירה לענייה (שוב, הריטב"א ביומא מב, ב וכג, א וכ"מ בתוס' בגיטין מט, ב שכ' שליכא למ"ד שלא דרשינן טעמא דקרא, אלא הבעיה היא רק שהדין יושתת על טעמו ונוציא מכך נפקא מינות דיניות, ובמקרה כזה ציווי התורה יתרוקנו מתוכן).

 

[ליבי בתורתך]

יש לך מקור לדבר

זה לא רק "לא נכון",

אלא מלכתחילה התורה ציוותה את זה כך, משום שהיא רצתה שזה יתקיים רק בצורה הזו - של עבדות ה' (ועל כן זה לא נחשב כ"ביטול דיני תורה אחרים").

לא נכון,

אם אנו מקיימים מחמת הציווי אז בו מעולם לא היה חילוק בין אלמנה עשירה לענייה (שוב, הריטב"א ביומא מב, ב וכג, א וכ"מ בתוס' בגיטין מט, ב שכ' שליכא למ"ד שלא דרשינן טעמא דקרא, אלא הבעיה היא רק שהדין יושתת על טעמו ונוציא מכך נפקא מינות דיניות, ובמקרה כזה ציווי התורה יתרוקנו מתוכן).

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי למה שכתבת שאנו מקיימים מחמת היענות לציווי אף אם זה יהיה ע"י הטעם