- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,455
- נקודות
- 1,280
איתא ב'ילקוט שמעוני' (פרשת אמור רמז תרנ"ד) דבר נורא: אתה מוצא שלוש שמחות, כתיב בחג: "ושמחת בחגך" "והיית אך שמח", "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג, מ'), אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת, למה? בשביל שמתו בו המצריים. וכן אתה מוצא, כל שבעת ימי החג אנו קורין בהן את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין את ההלל אלא ביום טוב הראשון ולילו, למה, משום "בנפול אויבך אל תשמח", ע"כ.
והדברים נוראים, שכן המצריים הם אלו שהרגו וטבחו והשתעבדו בפרך בעם ישראל, ואח"כ כגמולם השיבו בראשם שטבעו בים סוף, אך מ"מ משום "בנפול אויבך אל תשמח" – אין יכולים לשמוח! אכן מגיע להם מכות, אבל 'שמחה' – לשמוח, לא! אי אפשר לשמוח, לכל הפחות קצת רגש, והדברים נוראים!
וידוע בשם ה'אבן עזרא', שביאור מילת 'אכזר' הוא אך-זר, שהוא זר מהקב"ה ומתכונת בני ישראל שהם רחמנים.
ההשתתפות בצערו של הזולת, יש בה עדות לדרגת ותכונת הנפש וכושר הנשמה הפנימית, החבויה במכמניו של האדם. (הרב שלמה זלמן פרידמן)
והדברים נוראים, שכן המצריים הם אלו שהרגו וטבחו והשתעבדו בפרך בעם ישראל, ואח"כ כגמולם השיבו בראשם שטבעו בים סוף, אך מ"מ משום "בנפול אויבך אל תשמח" – אין יכולים לשמוח! אכן מגיע להם מכות, אבל 'שמחה' – לשמוח, לא! אי אפשר לשמוח, לכל הפחות קצת רגש, והדברים נוראים!
וידוע בשם ה'אבן עזרא', שביאור מילת 'אכזר' הוא אך-זר, שהוא זר מהקב"ה ומתכונת בני ישראל שהם רחמנים.
ההשתתפות בצערו של הזולת, יש בה עדות לדרגת ותכונת הנפש וכושר הנשמה הפנימית, החבויה במכמניו של האדם. (הרב שלמה זלמן פרידמן)
