- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,455
- נקודות
- 1,280
הלכות הפסח ב"שולחן ערוך" נפתחות בדברי הרמ"א שנהגו לאסוף מעות חיטין לקראת חג הפסח לחלקם לעניים לצורך הפסח. וכל מי שדר בעיר במשך שתים עשרה חודש צריך לתת מעות לעניים.
נשאלת השאלה: מה מונח במצוה של נתינת מעות לעניים? אם נאמר שהעניים צריכים כסף לצרכי הפסח, האם לסוכות הם לא צריכים כסף?! ואם נתרץ שבפסח יש יותר הוצאות, מי שמהדר במצות ארבעת המינים אין לו פחות הוצאות בסוכות מאשר בפסח!
אלא, שכאשר הצטוו ישראל לשאול כלים ושמלות מהמצרים, אומרת התורה: "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (שמות יא, ב).
ולכאורה הלשון 'רעהו' שנאמרה בפסוק על המצרים תמוהה, שכן על הפסוק (שמות כא, לה) "וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת" דורשת הגמרא (בבא קמא לז ע"ב): "רעהו ולא עובד כוכבים". אם כן כיצד איך אתה יכול לקרוא למצרי 'רעהו'?
מתרץ הגאון מוילנא זצ"ל: בציווי שאלת הכלים נאמרו שתי מצוות: מצוה אחת שהיהודים ישאלו כלים מהמצרים, אך נאמרה כאן מצוה נוספת, שהיהודים ישאילו כלים זה לזה, דוד ישאיל למשה מזוודות ומשה ישאיל לדוד חגורות.
ומדוע זה נצרך?
כתוב בפסוק בשיר השירים (ב, ח): "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים", ואמרו על כך במדרש (שמות רבה טו, ד): "מהו 'מדלג על ההרים'? אמר הקדוש ברוך הוא: אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל, אינן נגאלים לעולם. אלא למי אני מסתכל? לאבותיהם הקדושים, ובזכות אבותם אני גואלם. לכך כתיב 'מדלג על ההרים', ואין הרים אלא אבות". 'הרים' לשון הורים.
והרי כתב הטור" (אורח חיים סימן תיז) בשם אחיו הרב רבי יחיאל, שפסח הוא כנגד אברהם אבינו, דכתיב (בראשית יח, ו) "לושי ועשי עגות". נמצא שגאולת מצרים היתה בזכות האבות, ופסח מכוון כנגד אברהם.
ומאחר וכל גאולת מצרים הייתה בזכות אברהם אבינו, היא מושתתת על מידת החסד שלו, כמו שנאמר (מיכה ז, כ) "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם".
נאמר בפסוק: "נחית בחסדך עם זו גאלת" (שמות טו, יג), ואומרים רבותינו, שהקב"ה גאל אותנו בזכות החסד של "ושאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה", מפני שכשם שעל הפסוק "יעקב חבל נחלתו" (דברים לב, ט) דרשו רבותינו שנשמות ישראל קשורות בשמי השמים כחבל בעל שתי ראשים, ועל ידי מעשיו בארץ האדם משפיע על עצמו כנגד זה שפע מלמעלה – כך ברגע שאנחנו מפעילים את מידת החסד למטה, יורדת עלינו מידת החסד מלמעלה, ועל כן ציוה הקב"ה שנעשה חסד איש עם רעהו, ובזכות זה נזכה לגאולה.
(רבי ברוך רוזנבלום שליט"א – הגדת נעימות יאמרו)
נשאלת השאלה: מה מונח במצוה של נתינת מעות לעניים? אם נאמר שהעניים צריכים כסף לצרכי הפסח, האם לסוכות הם לא צריכים כסף?! ואם נתרץ שבפסח יש יותר הוצאות, מי שמהדר במצות ארבעת המינים אין לו פחות הוצאות בסוכות מאשר בפסח!
אלא, שכאשר הצטוו ישראל לשאול כלים ושמלות מהמצרים, אומרת התורה: "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (שמות יא, ב).
ולכאורה הלשון 'רעהו' שנאמרה בפסוק על המצרים תמוהה, שכן על הפסוק (שמות כא, לה) "וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת" דורשת הגמרא (בבא קמא לז ע"ב): "רעהו ולא עובד כוכבים". אם כן כיצד איך אתה יכול לקרוא למצרי 'רעהו'?
מתרץ הגאון מוילנא זצ"ל: בציווי שאלת הכלים נאמרו שתי מצוות: מצוה אחת שהיהודים ישאלו כלים מהמצרים, אך נאמרה כאן מצוה נוספת, שהיהודים ישאילו כלים זה לזה, דוד ישאיל למשה מזוודות ומשה ישאיל לדוד חגורות.
ומדוע זה נצרך?
כתוב בפסוק בשיר השירים (ב, ח): "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים", ואמרו על כך במדרש (שמות רבה טו, ד): "מהו 'מדלג על ההרים'? אמר הקדוש ברוך הוא: אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל, אינן נגאלים לעולם. אלא למי אני מסתכל? לאבותיהם הקדושים, ובזכות אבותם אני גואלם. לכך כתיב 'מדלג על ההרים', ואין הרים אלא אבות". 'הרים' לשון הורים.
והרי כתב הטור" (אורח חיים סימן תיז) בשם אחיו הרב רבי יחיאל, שפסח הוא כנגד אברהם אבינו, דכתיב (בראשית יח, ו) "לושי ועשי עגות". נמצא שגאולת מצרים היתה בזכות האבות, ופסח מכוון כנגד אברהם.
ומאחר וכל גאולת מצרים הייתה בזכות אברהם אבינו, היא מושתתת על מידת החסד שלו, כמו שנאמר (מיכה ז, כ) "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם".
נאמר בפסוק: "נחית בחסדך עם זו גאלת" (שמות טו, יג), ואומרים רבותינו, שהקב"ה גאל אותנו בזכות החסד של "ושאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה", מפני שכשם שעל הפסוק "יעקב חבל נחלתו" (דברים לב, ט) דרשו רבותינו שנשמות ישראל קשורות בשמי השמים כחבל בעל שתי ראשים, ועל ידי מעשיו בארץ האדם משפיע על עצמו כנגד זה שפע מלמעלה – כך ברגע שאנחנו מפעילים את מידת החסד למטה, יורדת עלינו מידת החסד מלמעלה, ועל כן ציוה הקב"ה שנעשה חסד איש עם רעהו, ובזכות זה נזכה לגאולה.
(רבי ברוך רוזנבלום שליט"א – הגדת נעימות יאמרו)