- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,454
- נקודות
- 1,280
ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם (יא, יג)
מדוע לא נאמר כאן גם "בכל מאודכם", כמו שנאמר בפרשה ראשונה של ק"ש, "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"?
האור החיים מיישב כך:
כידוע, דרשו חז"ל במס' ברכות (סא ע"ב, ומובא גם ברש"י כאן), ש"בכל מאודך" פירושו 'בכל ממונך' (שחייב אדם למסור כל ממונו ולא לעבור על התורה). וממשיכה שם הגמרא ומקשה, מאחר שכבר נאמר "בכל נפשך", שחייבים למסור הנפש, קל וחומר שחייבים למסור הממון ומה צורך לצוות על כך? ותירצו, שיש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, ולכן נאמר "בכל מאודך".
והנה, מצב כזה של חביבות ממון יותר מגוף, הוא מצב נדיר, וייתכן רק אצל בודדים ויחידים, ולכן, רק בפרשה ראשונה, המופנית ליחיד (שהרי הפרשה הראשונה מנוסחת בלשון יחיד), נאמר "בכל מאודך"; אך בפרשה השניה, המנוסחת בלשון רבים ומופנית לרבים, לא נאמר "בכל מאודכם", כי מצב כזה של חביבות ממון יותר מגוף, אינו שכיח בציבור בכללותו. (לימוד יומי)
מדוע לא נאמר כאן גם "בכל מאודכם", כמו שנאמר בפרשה ראשונה של ק"ש, "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"?
האור החיים מיישב כך:
כידוע, דרשו חז"ל במס' ברכות (סא ע"ב, ומובא גם ברש"י כאן), ש"בכל מאודך" פירושו 'בכל ממונך' (שחייב אדם למסור כל ממונו ולא לעבור על התורה). וממשיכה שם הגמרא ומקשה, מאחר שכבר נאמר "בכל נפשך", שחייבים למסור הנפש, קל וחומר שחייבים למסור הממון ומה צורך לצוות על כך? ותירצו, שיש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, ולכן נאמר "בכל מאודך".
והנה, מצב כזה של חביבות ממון יותר מגוף, הוא מצב נדיר, וייתכן רק אצל בודדים ויחידים, ולכן, רק בפרשה ראשונה, המופנית ליחיד (שהרי הפרשה הראשונה מנוסחת בלשון יחיד), נאמר "בכל מאודך"; אך בפרשה השניה, המנוסחת בלשון רבים ומופנית לרבים, לא נאמר "בכל מאודכם", כי מצב כזה של חביבות ממון יותר מגוף, אינו שכיח בציבור בכללותו. (לימוד יומי)