ידועים דברי הנצי"ב המפליאים, דבמכת חושך שהמצרים לא זזו ג' ימים, היהודים הם אלו שהאכילו אותם,
וא"כ מה קשה על מכת דם, שהם קבלו על זה גם כסף?
ידיה נכבדה ובאמת הנצי"ב מסיים
ובזה השיגו ישראל חן גדול בעיניהם
 
החשוקי חמד
חשוקי חמד מסכת חולין דף קכז עמוד א מקשה קושיה זו על מה שהביא שם סיפור נורא ותוך כדי התשובה הוא מיישב את הקושיא של כבודו בכמה אנפי ישמעו החכמים ויוסיפו לקח ופלפול
שאלה בספר "זכרון משה" (פתח דבר עמוד כב) מסופר סיפור נורא על הרה"ח רבי צבי מאיר פערלבערגר ז"ל מאנטוורפן, כדלהלן: לאחר מלחמת העולם הראשונה עקרה המשפחה מפולין לברלין שבגרמניה שם פתח בית מסחר סיטונאי לכלי פורצלן יוקרתיים, והצליח מאד במסחרו. והנה באחת השנים גילה שאחד מלקוחותיו הנכריים שילם פעמיים בטעות על משלוח גדול ששויו היה כעשרת אלפים דולר, במושגים של אז, היה זה הון עתק, ורק בסוף השנה כשעבר על חשבונותיו, התגלתה לו הטעות, הוא בא לביתו של הגוי והחזיר לו את הכסף להפתעתו.
לימים עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון, נעשה אותו גוי ראש הגסטפו בברלין וצורר ידוע לשמצה, ועל אף אכזריותו הגדולה, נתן הוראה לנתיניו שאם יגיעו לידם משפחת פערלברגער יודיעו לו מיידית. ואכן כשר' צבי מאיר וכל משפחתו התגנבו להבריח הגבול להולנד ונתפסו, באה הוראה מאותו גוי מפקד המשטרה שישחררו אותם ויתנו להם לעבור את הגבול וגם הוסיף לו כסף להוצאות הדרך. וכך ניצלה כל משפחת פערלברגר. [ושם בהולנד היו במחבוא במרתף אצל אחד מחסידי אומות העולם במשך כל שנות הזעם עד שהגיעו לאנטוורפן].
אחרי המלחמה נתפס אותו רשע ימ"ש ונידון למוות בתליה, וכידוע שאפילו לרוצח סדרתי כמוהו היתה אפשרות להינצל, אם רק היה יכול להוכיח שהציל יהודי אחד, ועל כן שלח אותו גוי לכמה עיתונים מודעה ובה חיפש שמא מאן דהוא ממשפחת פרלברגער שרד בכדי להעיד לטובתו.
הר"ר צ"מ פערלברעגר התלבט רבות מה לעשות, כי מצד אחד הגוי הצילו ויש לו להכיר טובה על כך, מצד שני הרי מדובר ברוצח איום ימ"ש, שדם רבבות מאחינו בני ישראל הי"ד על ידיו. [ויעוין בחשוקי חמד זבחים (דף קטז ע"ב) שם כתבנו לדון מהי ההלכה במקרה זה].
יצוין שהר"ר צבי מאיר פערלברגר ז"ל התלבט רבות, ולבסוף החליט שיסע להעיד ויספר את כל הדברים כהוויתן שאכן הצילו ומהי סיבת ההצלה.
כשהגיע לגרמניה יום לפני תאריך ההוצאה להורג, נודע לו שכבר נתלה הרשע ימ"ש, ובורא עולם מסובב הסיבות סיבב שיקדימו את ההוצאה להורג יומיים לפני כן, כן יאבדו כל אויבך ד'.
ויש להסתפק אילו רשע נאצי זה היה נתפס ומגיע לידנו, האם היינו צריכים להקל מעונשו כי סוף סוף הציל משפחה יהודית, או שמא אין להקל בעונשו כראוי לנאצי שהרג רבבות יהודים?
 
עוד מצאתי קידוש ה' גדול שהיה מזה כמו שכתב הסבא מקלם
אור הצפון חלק ב חידוש מעשי בראשית
הרי נתגלה כאן שנתחדש מעשה בראשית לכל אחד ואחד, והכל נוצר במיוחד לכל אחד בצורה אחרת. לגבי ישראל היוה אותו הנוזל באותה הקערה - מים ולגבי מצרי היוה אותו הנוזל - דם. ונמצא איפוא שהעולם נברא בכל רגע לכל אחד ואחד במיוחד.
 
יפענח לן מר.
מעשי ידי טובעים וכו' נאמר בעבורם
אין הכי נמי, ולכן המלאכים הושתקו מלומר שירה, אבל אין בזה כדי לומר ממילא שיש להציל חלילה גוים רשעים הרודפים וחומסים את עם ה', ובודאי שאסור לרחם עליהם, ואם אם יש את הטענה הנ"ל כלפינו אין זה אלא צער על מעשי ידי ה' שבאו לידי כך שטבעים בים, אבל לא חלילה על חשבון החיוב הבסיסי והגמור לתעב את הגוי הרשע שופך הדם ולתבוע נקמתו, ובוודאי לא להצילו ולהחיותו.
ויש להסתפק אילו רשע נאצי זה היה נתפס ומגיע לידנו, האם היינו צריכים להקל מעונשו כי סוף סוף הציל משפחה יהודית, או שמא אין להקל בעונשו כראוי לנאצי שהרג רבבות יהודים?
אני מתקשה להבין את הצדדים, האם מי שהרג וטבח רבים מבני ישראל יהיה לנו צד לחמול ולכסות עליו בגלל שהתברר לנו שהוא לא מושחת כליל בכל צד ופן באישיותו? בגלל שמצאנו שיש איזה צד קלוש באישיותו שבו הוא הושחת לגמרי?
כמובן שאנשים אצילי הנפש ודקי הדעת יכילו בנפשם וברגשות ליבם כלפיו גם את הצד הדק הזה, אבל בוודאי כשנדון את עיקר ההסתכלות עליו, ובודאי כשנדון את דינו איך לנהוג עמו לדינא חלילה לנו לכסות דם ישראל הנשפך כמים בשביל זה.
ובלא"ה נמי מעת שעל פי דין דינו לקטלא, אין נפ"מ בכל זה גם אם היה צדיק גמור כל ימיו.

ולעניינינו מעשי אלוקי ישראל יוכיחו, שהרגם עד לא נשאר מהם עד אחד, ולא חמל ביום חרון אפו. ובודאי מקור הוא להנהגה הראויה כלפי שכאלו.
 
בלי לקרוא תגובות קודמות. מאוד מקובל פה בפורום. ואמנם על חלק כן עברתי.
אין הכי נמי, ולכן המלאכים הושתקו מלומר שירה, אבל אין בזה כדי לומר ממילא שיש להציל חלילה גוים רשעים הרודפים וחומסים את עם ה', ובודאי שאסור לרחם עליהם, ואם אם יש את הטענה הנ"ל כלפינו אין זה אלא צער על מעשי ידי ה' שבאו לידי כך שטבעים בים, אבל לא חלילה על חשבון החיוב הבסיסי והגמור לתעב את הגוי הרשע שופך הדם ולתבוע נקמתו, ובוודאי לא להצילו ולהחיותו.
אני יודע על מה זה נאמר, אבל הבאתי שיש ענין לרחם, ובמיוחד שכבר אינם יכולים להזיק.
דרך אגב אני חושב כעת שייתכן ואותם 4 חמישיות שמתו בחושך הם אלו שמכרו. אם זה מאוד קשה בלי תירוץ זה.
 
דרך אגב אני חושב כעת שייתכן ואותם 4 חמישיות שמתו בחושך הם אלו שמכרו.
גם אלו שמתו במכת חושך ומשום שלא רצו לצאת למדבר ולילך אחר ה', צריך עיון אם די בזה כדי להוציאם מכלל האדם הנורמלי וישר השכל בין ישראל ובין להבדיל נכרי, שאינו מציל את שונאיו ורודפיו עד מוות.
 
חייב להיות שהכל היה הנהגה אלוקית.
כי בנוהג שבעולם כל המרחם על האכזרים סופו שיתאכזר.
אבל פה היה הנהגה שיראו את הנסים גם המצרים וגם היהודים.
 
חייב להיות שהכל היה הנהגה אלוקית.
כי בנוהג שבעולם כל המרחם על האכזרים סופו שיתאכזר.
אבל פה היה הנהגה שיראו את הנסים גם המצרים וגם היהודים.
זה אומר שבאמת המעשה לא היה ראוי ולא היה הגיוני והם בכל זאת מכרו להם וה' נתן בלבם כך.

אגב: שמעתי מביאים בשם ר' שלום שבדרון שהם מכרו להם כי היתה יראתם עליהם (והוא אומר שעד שלא שלמו סכום שהיה כראוי על פי ה' לא היה מועיל להם כי בלא"ה היו קונים מהם בפרוטה). אם יש מי שיודע מקור אשמח שיעלהו.
 
הם כבר חפרו מים סביבות היאור,
ואם לא היו קונים היו צריכים לעבוד קצת,
לאב"ע אפי' היהודים היו צריכים לחפור כדי שיהיה להם מים, אם לא שכתבו תלמיד טועה
 
הם כבר חפרו מים סביבות היאור,
ואם לא היו קונים היו צריכים לעבוד קצת,
לאב"ע אפי' היהודים היו צריכים לחפור כדי שיהיה להם מים, אם לא שכתבו תלמיד טועה
יעוי' במד"ר שנחלקו בזה תנאים (האם חפרו והיה מים או שגם שם היה דם)
ויעוי' ביוב"ע כאן גם כן שפירש שלא מצאו.
 
הנידון הלכתי?
אם הוא לא כזה, מהיכן ההנחה שבני ישראל תיעבו כל מצרי ומצרי במידה שיניחוהו למות בצמא?
לפי מה שידוע לי בנ"י שקעו בתרבות מצרים וכו'.
ומ"מ אפשר לתלות שהיו אלו יתרת ה'חמושים' שלא זכו ליציאת מצרים (כמדומה שבמדרש יש דעה שזה אחד לה' מאות)
'וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך:
לא מוכיח להנ"ל
כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו:
סוטה יב. ויצו פרעה לכל עמו א"ר יוסי בר' חנינא אף על עמו גזר ואמר ר"י בר' חנינא שלש גזירות גזר בתחילה אם בן הוא והמתן אותו ולבסוף כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ולבסוף אף על עמו גזר.
 
 
הנידון הלכתי?
אם הוא לא כזה, מהיכן ההנחה שבני ישראל תיעבו כל מצרי ומצרי במידה שיניחוהו למות בצמא?
לפי מה שידוע לי בנ"י שקעו בתרבות מצרים וכו'.
ומ"מ אפשר לתלות שהיו אלו יתרת ה'חמושים' שלא זכו ליציאת מצרים (כמדומה שבמדרש יש דעה שזה אחד לה' מאות)

לא מוכיח להנ"ל
המצרים הרי תיעבו את בני ישראל עד בלי די וככתוב 'ויקוצו מפני בני ישראל' ולשון רש"י קצו בחייהם מפני בני ישראל.
הם מיררו את חייהם כפשוטו וכמשמעו.
הם הרגו וטבחו בילדיהם.
נראה לי שצריך להיות אישיות מאד מעוותת בשביל לא לשנוא אותם עד מוות.
שקעו בתרבות מצרים - נכון
אהבו את המצרים - מנין
על כל פנים בטח לא אחרי הוימררו, אולי לפני הגזירות.
 
המצרים הרי תיעבו את בני ישראל עד בלי די וככתוב 'ויקוצו מפני בני ישראל' ולשון רש"י קצו בחייהם מפני בני ישראל.
אני אנסה להמשיל את זה למונחים מעולמינו:
במדינה שבה אתה חי אחד הנתונים הכי מדוברים והכי משפיעים זה ה'דמוגרפיה' האיום הכי מרתיע הוא שהמיעוט הפלסטיני יתרבה בקצב שעלול לסכן את הרוב היהודי.
ומשכך מה שהמצרים קצו בחייהם כשבני ישראל החלו להתרבות במכפיל של ששה בכל לידה - אחר שפרעה הגדיר את בנ"י כ'גייס חמישי' פוטנציאלי לא אומר בהכרח שהם תיעבו אותם. זה כן אומר שהם חששו מהגידול שלהם.
הם מיררו את חייהם כפשוטו וכמשמעו.
הם הרגו וטבחו בילדיהם.
כלומר פעולות שבוצעו ל'צמצום הילודה'.
נראה לי שצריך להיות אישיות מאד מעוותת בשביל לא לשנוא אותם עד מוות.
כ"כ מופקע שערבי ישרת כרופא בבי"ח ישראלי?
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון