פורים למה חרבונה זכור לטוב - ולא זכרונו לברכה - הגראי"ל שטיינמן

[אחד יחיד]

אמר רבנו שמצינו תמיד שאומרים על אליהו הנביא זכור לטוב, ולא אומרים זיכרונו לברכה, והטעם כי לשון ברכה שייך במי שמתרבה – שיהיו לו עוד זכויות וכו' אבל במלאך הא נאמר עליהם בזכריה (ג,ז) ונתתי לו מהלכים בין העומדים האלה, א"כ מלאך אין לו התרבות רק נשאר תמיד על מכונו ומקומו, ואליהו המלאך אין אומרים עליו זכרונו לברכה, רק זכור לטוב. וזה גם הביאור בפיוט שאומרים וגם חרבונה זכור לטוב, דכיון דמבואר [בירושלמי ובמדרש אסתר רבה] דחרבונה זה אליהו ממילא הוא זכור לטוב, ולא אומרים עליו לברכה. (שיח הפורים עמ' קס"ג)

 

[אברך מישיבת מיר]

הרד"ל (על פרקי דר' אליעזר פרק נ אות קיד) פירש וז"ל: ונראה שר"ל שאליהו זכור לטוב נקרא כן בירושלמי בכמה מקומות בשם זכור לטוב סתם, וזהו שאמר וגם חרבונה, לא חרבונה ממש היה אלא זכור לטוב היה שנדמה לחרבונה.

 

[יהודי וזהו]

אמר רבנו שמצינו תמיד שאומרים על אליהו הנביא זכור לטוב, ולא אומרים זיכרונו לברכה, והטעם כי לשון ברכה שייך במי שמתרבה – שיהיו לו עוד זכויות וכו' אבל במלאך הא נאמר עליהם בזכריה (ג,ז) ונתתי לו מהלכים בין העומדים האלה, א"כ מלאך אין לו התרבות רק נשאר תמיד על מכונו ומקומו, ואליהו המלאך אין אומרים עליו זכרונו לברכה, רק זכור לטוב. וזה גם הביאור בפיוט שאומרים וגם חרבונה זכור לטוב, דכיון דמבואר [בירושלמי ובמדרש אסתר רבה] דחרבונה זה אליהו ממילא הוא זכור לטוב, ולא אומרים עליו לברכה. (שיח הפורים עמ' קס"ג)

לחץ כדי לכווץ...

אם כן למה כתוב את זה על עוד בני אדם?
"אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, וכו'" שבת יג: וכן בחגיגה יג.
ובבא בתרא כא. גבי יהושע בן גמלא ובסנהדרין יג: גבי ר' יהודה בן בבא

 

[ש. הסופר]

אם כן למה כתוב את זה על עוד בני אדם?
"אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, וכו'" שבת יג: וכן בחגיגה יג.
ובבא בתרא כא. גבי יהושע בן גמלא ובסנהדרין יג: גבי ר' יהודה בן בבא

לחץ כדי לכווץ...

כנ"ל ביהושוע בן גמלא