לא ברור השאלה
למה לא אומרים שהכל נהיה בדברו בנוסח הקידוש
בקידוש אנו באים להדגיש את מה שקדשנו ואת יום השבת בעקר על התוכן שנתווסף בנו
ואילו בהבדלה אנו באים לשבח על עצם ההבדל בלא קשר לתוכן עצמו
 
לא ברור השאלה
למה לא אומרים שהכל נהיה בדברו בנוסח הקידוש
בקידוש אנו באים להדגיש את מה שקדשנו ואת יום השבת בעקר על התוכן שנתווסף בנו
ואילו בהבדלה אנו באים לשבח על עצם ההבדל בלא קשר לתוכן עצמו
אקדים, קידוש והבדלה נלמדים עכ"פ לדעת הרמב"ם מאותו מקור קדשהו בכניסתו וביציאתו, וא"כ אם צורת של קדשהו הוא הבדלה ביציאתו, א"כ למה שלא יהיה אותו דבר בקדשהו בכניסתו?
 
אקדים, קידוש והבדלה נלמדים עכ"פ לדעת הרמב"ם מאותו מקור קדשהו בכניסתו וביציאתו, וא"כ אם צורת של קדשהו הוא הבדלה ביציאתו, א"כ למה שלא יהיה אותו דבר בקדשהו בכניסתו?
עכשיו מובן השאלה
בעקרון אתה שואל גם למה לא אומרים מקדש השבת בהבדלה, נכון?
 
עכשיו מובן השאלה
בעקרון אתה שואל גם למה לא אומרים מקדש השבת בהבדלה, נכון?
אני יכול להבין את זה שלא אומרים את זה כי למעשה אינו בא עכשיו לקדש אבל להבדיל מבדילים בין בכניסתו בין ביציאתו
 
הקידוש בהתחלה ובסוף הוא שונה
בהתחלה להגיד שעכשיו שבת
בסוף להגיד שעכשיו לא שבת
 
אני יכול להבין את זה שלא אומרים את זה כי למעשה אינו בא עכשיו לקדש אבל להבדיל מבדילים בין בכניסתו בין ביציאתו
אולי קצת ארחיב,
בעצם המושג קידוש והבדלה הם מילים נרדפות אבל גם הופכיות,
ביאור המילה קדוש הוא מופרש ומובדל,
אבל ההבדל ביניהם, שקדוש הינו מופרש ומובדל בגלל התוכן היחודי שלו,
אבל הבדלה גרידא, היא על עצם החילוק בלא לקשר לתוכן מסוים, החלק החיצוני של ההבדל,
ממילא כשאנו לקדש בתחילת השבת, אנו מודים על התוכן שתווסף בנו ביום בזה, שהוא זה שמבדיל את יום זה משאר הימים,
אולם אחר שהיינו יום שלם בתוכן זה, ועכשיו אנו חוזרים להיות בלא זה, אנו מודים על עצם ההבדלה וההפרשה,
כך מצד אחד אפשר לכלול גם את הבדלה וגם את הקידוש במילה קדשהו בכניסתו וביציאתו,
ומאידך הם יהיו שונים, משום שבכניסת השבת ראוי יותר להודות ולהכריז על התוכן היחודי שמאפין את השבת, ובמוצ"ש על עצם ההבדלה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון