אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,579
תודות
17,453
נקודות
1,280
הטעם שאומרים "זמן מתן תורתנו" [לשון רבים], בשלמא בחג פסח ובחג סוכות שהם ז' ימים, אומרים זמן חרותנו שמחתנו, ואילו בר"ה ויו"כ שהם יום אחד בלבד אמרינן יום תרועה, יום סליחה, וא"כ לפי"ז היה ראוי לומר יום מתן תורה.

לפי שיום זה אינו ממש יום מתן תורה, לפי שלא ניתנה כולה ביום זה אלא בשמונה זמנים ניתנה: א. לאדם הראשון ציווה ו' מצוות. ב. לנח ציווה מצות אבר מן החי. ג. לאברהם אבינו נתן מצות ברית מילה. ד. ליעקב ציווה מצות גיד הנשה. ה. ליהודה נתן מצות יבום. ו. במצרים קיבלו מצות קידוש החודש, פסח ופדיון בכור. ז. במרה "שם שם לו חק ומשפט" (שמות טו כה), ואמרו חז"ל (סנהדרין נז, א) שבת וקצת דינים במרה ניתנו. ח. ובו' בסיון כל התורה כולה, ולכן אומרים "זמן מתן תורתינו" שהוא הזמן השמיני (מטה משה תרצ).

טעם אחר: דאינו יום מתן תורה דבג' ימים ניתנה התורה, כמבואר בגמרא בפסחים (סח, ב) דקבלת התורה נמשכה ג' ימים, תחילת הקבלה היתה בה' סיון שאמרו 'נעשה ונשמע', ובו' בסיון היתה המחשבה הראשונה לתת את התורה וע"י מחשבה זו ברא הקב"ה את העולם, ובז' בסיון היתה נתינת התורה בפועל, ולכן בו' בסיון אומרים זמן מתן תורתנו. גם בזמן חז"ל, שקידשו את החודש על פי הראייה, שבועות היה יוצא בה' סיון או בו' או בז', כיון שימים אלו נקראים זמן מתן תורה (צל"ח פסחים סח, ב). (דרשו)
 
אינו מובן (לכה"פ לי) כה"צ מה הקשר בין מספר ימי החג להאם השם יהיה בלשון רבים או יחיד. [אילו היה נקרא זמני מתן תורתנו אזי מדובר על כמה ימים, אך איך זה קשור להאם הוא מכונה זמן מתן תורה או תורתנו)?
 
אינו מובן (לכה"פ לי) כה"צ מה הקשר בין מספר ימי החג להאם השם יהיה בלשון רבים או יחיד. [אילו היה נקרא זמני מתן תורתנו אזי מדובר על כמה ימים, אך איך זה קשור להאם הוא מכונה זמן מתן תורה או תורתנו)?
בשלמא בחג פסח ובחג סוכות שהם ז' ימים, אומרים זמן חרותנו שמחתנו, ואילו בר"ה ויו"כ שהם יום אחד בלבד אמרינן יום תרועה, יום סליחה, וא"כ לפי"ז היה ראוי לומר יום מתן תורה.
 
זמן איננו לשון רבים. ומה ששמיני עצרת נקרא יום השמיני, כך שמו בתורה, וביום השמיני וכו'. שבזה הוא ניכר משאר ימי החג.
 
א"כ לפי"ז היה ראוי לומר יום מתן תורה.
יום מתן תורתינו.
זיכרון ותרועה הם לא נתינה שהבורא נתן לנו ביום הזה אלא דבר בעצם היום, לכן לא אמרו בזה זכרונינו או תרועתינו,
משא"כ תורה ושמחה וחירות שזה נתינה שהייתה ביום הזה, ולכן מזכירים שהנתינה היא לנו.
אבל אכן הקושיא והתירוץ הם על המילה 'זמן' לעומת 'יום' כמו שביארתם.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון