בלק למה רצה בלעם לברך את ישראל (1 צופה)

[אחד יחיד]

לא תאור את העם, כי ברוך הוא (כב, יב)

על המילים "לא תאור את העם כי ברוך הוא" מפרש רש"י כך: תחילה הורה הקב"ה לבלעם לא לקלל ("לא תאור את העם"), ואז ביקש בלעם מהקב"ה שירשה לו לברך לפחות לברך. ועל כך ענה לו הקב"ה – "כי ברוך הוא", כלומר, עם ישראל אינו צריך לברכתך, כי ברוך הוא.

[ובלשון רש"י: "אמר לו, לא תאור את העם; אמר לו, אם כן, אברכם; אמר לו, אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא; משל אומרים לצרעה (ס"א לדבורה), לא מדובשיך ולא מעוקציך".

וידועה השאלה, מה בכלל פשר הבקשה של בלעם מהקב"ה שירשה לו לברך?! וכי כך היא הדרך, ששונא בא לקלל, וכשהדבר לא עולה בידו הוא מבקש ש"לפחות יתנו לו לברך"?!

נאמרו על כך כמה תשובות, וכך מבאר בספר "בריתי יעקב" (הרב יעקב שטיינר):

"אמנם, הכי פירושו – כי ניסיון העושר גדול מאוד מאוד, כמו שכתוב בתורה 'וישמן ישורון ויבעט' (דברים לב, טו), כי אף אם הוא עומד בצדקו שהוא עני, אינו בטוח שיעמוד ג"כ בצדקו כשיהיה עשיר גדול, כידוע. על כן, בלעם הרשע אשר היה שונא את ישראל בגוף ובנפש, מתחילה רצה לקללם בגוף גם כן, אבל כשראה שלא הורשה לקללם, אמר, על כל פנים אברכם, וכוונתו הרע שיהיה להם הרבה גדולה וכבוד, ומתוך כך יחטאו באיזה חטאים אשר בעניותם לא יחטאו. כן שמעתי ונכון הוא".

דהיינו, יש בחיים שני סוגים של ניסיונות, העלולים להוציא אדם משיווי משקלו הרוחני: "ניסיון העוני", ו"ניסיון העושר". ניסיון העוני מעמיד אדם במצב של מצוקה וייאוש, ומצב כזה עלול להביאו לכפירה ולפגוע באמונתו ורוחניותו. ומאידך, ניסיון העושר הוא ניסיון הפוך – אדם מצוי במצב של שפע, גדולה וכבוד, ומתוך כך הוא בתחושה של כוחי ועוצם ידי ומתרחק מהקב"ה. ומטרתו של בלעם הייתה להוציא את עם ישראל משיווי משקלו הרוחני; תחילה רצה לעשות זאת על ידי קללה, וכך להשיג פגיעה גם בגוף וגם בנפש, ומשראה שאין לו רשות לכך, ביקש לכל הפחות לערער את מצבם הרוחני על ידי "ניסיון העושר".

[וזהו גם היסוד לומר קריאת שמע בבוקר ובלילה; הבוקר מסמל אור, הצלחה וכו', והלילה מסמל חושך וייסורים. ובשני המצבים הללו, מצווה על האדם לקבל על עצמו עול מלכות שמים, ולשמר את הקשר לקב"ה הן בניסיון העוני והן בניסיון העושר. ובזה שמעתי ליישב שאלה נוספת – כידוע, בפגישת יעקב ויוסף, קרא יעקב קריאת שמע (כמבואר שם ברש"י), ורבים שואלים שם, מה העניין בכך, ואם היה זמן קריאת שמע, מדוע לא קרא גם יוסף? אלא שהעניין הוא כך – לא מדובר כאן במצוות קריאת שמע שמצד הדין, אלא במה שטמון בעומק קריאת שמע. יעקב עמד כל חייו בניסיון של "קריאת שמע של ערבית", בכל המצבים הקשים מעולם לא איבד את אמונתו, ותמיד קרא "קריאת שמע של ערבית"; ובפגישתו עם יוסף, הייתה זו הפעם הראשונה שחווה שמחה ואושר טהור, של "שחרית", ולכן הזדרז ו"קרא קריאת שמע של שחרית" כדי לבטא את הקשר לקב"ה ואת ההודאה גם מתוך מצב זה של "ניסיון עושר" (יוסף, לעומת זאת, כבר היה רגיל במהלך חייו לשני המצבים – "שם שמים שגור בפיו", גם כשזרקוהו לבור, גם כשהיה בבית הסוהר, וגם כשעלה לגדולה ומלכות)].

[וכך נאמר גם בתהלים, "להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות", דהיינו, ב"בוקר", בזמן הטוב והשפע, יזכור האדם "להגיד חסדך", להודות על החסד ולא להגיע למצב של כוחי ועוצם ידי, ו"בלילות", בזמנים קשים, יזכור האדם שלא לאבד את אמונתו. וכך יש לפרש גם מדוע מנענעים את ד' המינים בסוכות פעמיים במשך ההלל, באמירת "הודו לה' כי טוב" ובאמירת "אנא ה' הושיעה נא" – המילים "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" נאמרות במצב של טוב ושפע שאדם מודה עליו, והמילים "אנא ה' הושיעה נא" נאמרות במצב של קושי וייסורים; ונענוע המינים לד' רוחות השמים ולמעלה ולמטה מבטא את הקשר שלנו לקב"ה השולט בכל מקום ובכל רוח, וקשר זה יש לשמר ולא לשכוח גם במצב של טוב ושפע ("הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו") וגם במצב של קושי ("אנא ה' הושיעה נא")].

 

[אחד יחיד]

וי''ל שבלעם ידע שרבקה היתה עקרה בגלל ש'לבן' ברך את רבקה: אחותנו את היי לאלפי רבבה, וכדי שלא יאמרו שמברכותיו של אותו רשע נושעה, הקב''ה עשאה עקרה. ובלעם שרצה לקלל חשב שיוכל לעשות זאת או ע''י קללה, או ע''י ברכה, משום שברכתו היא חובה לעם ישראל שלא יאמרו מברכתו של אותו רשע נושעו והקב''ה לא יביא עליהם את הברכה.

ויש להוסיף שכתוב בתרגום יונתן, שבלעם הוא לבן. (קולודצקי)

עוי''ל דאמרינן בפרק חלק כל הברכות שברך בלעם את ישראל נתהפכו לקללות, וכוונתו היתה שיברכם ואח''כ יתהפכו לקללות. (קולודצקי)

 

[הצעיר שבחבורה]

וידועה השאלה, מה בכלל פשר הבקשה של בלעם מהקב"ה שירשה לו לברך?! וכי כך היא הדרך, ששונא בא לקלל, וכשהדבר לא עולה בידו הוא מבקש ש"לפחות יתנו לו לברך"?!

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את השאלה

פוק חזי, מה עלתה לנו מברכתו

עוי''ל דאמרינן בפרק חלק כל הברכות שברך בלעם את ישראל נתהפכו לקללות, וכוונתו היתה שיברכם ואח''כ יתהפכו לקללות. (קולודצקי)

לחץ כדי לכווץ...