ברכות לעולם ירוץ לדבר הלכה ואפי' בשבת

[יש קונה עולמו]

ויש לשאול מר"מ (דעות ה, ח) ולא ירוץ ברשות הרבים כמנהג משוגעים, ויש לתרץ דלקבל ת"ח מיירי. ועוד שדווקא כמשוגעים נאסר [הגע בעצמך (מלשון ירו' שקלים טו.) אטו עובדי המכס שתפקידם לרוץ (רש"י שבת עח:) קעברי עלה? ויש לדחות שחזותם ופירסומם מוכיח עליהם והיה מקום לומר כתירוץ קמא שכל האיסור דווקא בת"ח אבל יש לדחות בתרתי חדא דבסנה' כו: לכא' חזינן שגם ת"ח שימש כמוכס וא"ת דלא שכיח - יש להביא מה שנקטו המפ' שדברי הרמב"ם על ת"ח הם לאו דווקא]. ועי"ל, דמיירי בסמטאות שאין הרבים עוברים שם ולעולם דאמרי תנא והדר מפרש שאפי' בשבת (ודחוק). ועי"ל דהיא גופא קמ"ל שלעולם ירוץ וכשזה לדבר מצוה יהיה משתגע ומתלהט אחריה, באהבה שמקלקלת את השורה. וכעי"ז יל"פ בריצת אברהם לקראת המלאכים, וכן בריצת אליעזר בשביל לבוחנה וכו'. וכן בריצת הנער אל משה לאמר שאלדד ומידד מתנבאים וכו'. ברץ כצבי לעשות רצון כו', וכן בפעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין בברכות יז. וכן בריצת אליהו לפני אחאב עד בואכה יזרעלה (מלכים א יח מו) שהיה שם כבוד מלכות וזה התחדש שם (ע' זבחים קב.) וכמו בברכות ט: נח. לעולם ישתדל לרוץ וכו' בשביל להגיע לתוצאת "ראו מה בין בני לבין חמי" (ע"ד ברכות ז:). וע' שבת קד. שדרך הגמלי חסדים לרוץ וכו'. - ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה (משלי א,ה) תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח (משלי ט, ט).