מוליך ומביא

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
117
תודות
331
נקודות
56
דמיינו לעצמכם, תרחיש שנשמע מופרך לחלוטין. כמו שישנם שאלות קלות, שכל אחד יודע לפתוח ספר ולעיין בעצמו כיצד עליו לנהוג, כך – במקום לפנות לרב, לפתוח את המחשב, ולשאול את הבינה המלאכותית. התוכנה, שיודעת לאתר מידע מכל רחבי הרשת ולהתאימו לשאלה המדוייקת שנשאל האדם, תדע לענות את התשובה ההלכתית. האם הדבר יהיה אפשרי?

ראשית, ביקשנו לשמוע את דעת הבינה המלאכותית עצמה. זו התשובה שקיבלנו מה'ChatGPT':

"כן, אני יכול לפסק הלכות. אני מכיר את הלכות היהדות ואת ההשקפות השונות על ההלכה. אני יכול לענות על שאלות בנושאים שונים, כגון הלכות שבת, הלכות חגים, הלכות מילה, הלכות כשרות, הלכות נישואין ועוד". עם זאת, הבינה המלאכותית הדגישה: "חשוב לציין שאני רק פלטפורמת מידע ולא מחליף פסק הלכה מן המורים הרבנים והפוסקים המובילים בתחום. בכל מקרה, אני כאן כדי לעזור ולתת מענה לכל שאלה הקשורה להלכה".

שאלנו מה עלינו לעשות אם מצאנו חתיכת לחם בחול המועד. התשובה הייתה: "אם מצאת חתיכת לחם בחול המועד פסח, עליך להשליכה מיד ולבערה".
"בנוסף, יש לזכור שאסור לאכול חמץ בפסח, ולכן עליך להיות זהיר ולוודא שכל מזון שאתה אוכל הוא כשר לפסח ואינו מכיל חמץ או מצה. במקרה של ספק, עליך להיות מחמיר ולאכול רק מזון שאינו חשוד לכל מיני חמץ".

לסיום, כתב לנו ה ChatGPT: "בכל מקרה, אם יש לך ספק או שאתה לא בטוח בנושא, כדאי להתייעץ עם רבנים מומחים בהלכות הפסח".
ומתברר כי הבינה המלאכותית יודעת לענות גם כאשר מדובר בחילוקי מנהגים, כך לדוגמה לגבי אכילת קטניות בפסח: "תשובה קצרה היא שזה תלוי במקום ובמנהגים המקומיים".
"בפסח, ישנם מנהגים מסוימים ביחס למזון והמזון המותר לאכילה. ישנם מקומות ומסורות שמאפשרים לאכול קטניות בפסח, וישנם מקומות ומסורות שמחמירים ואינם מאפשרים לאכול קטניות בפסח".
"החשיבה הכללית היא שקטניות מכילות קמח מצה, ולכן יש לבדוק אם הקמח המשמש בקטניות הוא קמח מצה שעובר תהליך כשר לפסח. בכל מקרה, כדאי לבדוק את המסורת וההלכות המקומיות ולהתייעץ עם הרב שלך לפני שאתה אוכל קטניות בפסח".

עם זאת, כאשר ביקשנו לדעת מה ההגדרה של קטניות, נושא מרתק הנתון במחלוקת הלכתית, קיבלנו תשובה מבולבלת לחלוטין, המעידה כי למרות הכל, עדיין מדובר בבינה מלאכותית, שלא בשלה עדיין כדי להחליף את האדם.
וכך נענינו: "קטניות הן מאפים צרובים בעלי מגוון צורות וגדלים שונים, המוכנים מקמח מצה ומי פרי או מים. קטניות נהוג לאכול בזמן חג הפסח, ובמקומות רבים הן מהוות חלק מהמסורת הקמחית של החג. בתהליך ההכנה, קמח המצה מעורב במים או ביין, וכדי להבטיח שהקטניות לא יהיו חמצות, הן אופות במהירות רבה בתנור חם".

בכל מקרה, כאשר תחום הבינה המלאכותית מתפתח בקצב כה מהיר, נראה כי לא רחוק היום עד שהמערכות אכן יוכלו לענות על שאלות הלכתיות. האם ניתן יהיה להסתמך על כך?

הרב רביב אומר כי וודאי שאי אפשר לסמוך על זה לגמרי, אלא אם כן יוכח בצורה בדוקה, אחרי המון ניסיונות שהתשובות קולעות בצורה מדוייקת, שכן האדם יכול לנסח את השאלה במילה אחת שונה – וזה יכול להשפיע על התשובה. לכן, אומר הרב רביב, כי אי אפשר כעת לסמוך על מערכת בינה מלאכותית למעשה, אבל כדי לקבל אינדיקציה הלכתית, וודאי שניתן לעשות שימוש במערכת.

הרב שטרן מנגד, סבור כי לא יהיה ניתן לסמוך על מערכת בינה מלאכותית שכן עצם הדבר שאפשר לסמוך על הוראת חכם בשאלות איסור והיתר, על פי דעת הפרי מגדים, הוא מדין 'עד אחד נאמן באיסורים', ומערכת בינה מלאכותית אינה יכולה להיות עד.

בנוסף, אחד מתנאי ההוראה הוא שיקול דעת של הבנה עמוקה בתורה ויראה – ולכן לא ניתן לסמוך על מכשיר שהוזן בנתונים לעניין הוראת איסור והיתר.
 
האם מותר לשאול שאלות הלכתיות ל"בינה מלאכותית"? ניתן לסמוך על תשובות ופסיקת הלכה שמקבלים מתוכנות ומנועים אלו?

אסור לסמוך על מענה הלכתי שהתקבל באמצעות בינה מלאכותית, וכל תשובה שמתקבלת ע"י תוכנות אלו אין לה תוקף של פסק הלכה כלל.
(וזאת גם בלי להיכנס לעצם הנידון אם נכון להשתמש בתוכנות כאלו או שיש לחשוש להתמכרות ובעיות רוחניות והלכתיות אחרות, ואכמ"ל). תשובות הרב אליהו בוחבוט.

נימוקים ומקורות:

מחשב אישי בראש ובראשונה, יש לדעת שמבחינה עובדתית (עפ"י נתונים שקיבלתי ממחקר מעשי שערך הרב מ.ד. נר"ו), לעת עתה כל סוגי הבינה המלאכותית עדיין אינם מספיק מדויקות כדי לספק תשובה הלכתית בר סמכא, וגם אם פעמים רבות "יוצא" תשובה מדויקת (מפני שהמידע על אותה שאלה בדיוק מופיעה באחד התארים שנכתבו ע"י בני אנוש), סוף סוף אין אפשרות לשואל לסמוך על זה מפני שאין לו (באשר הוא "שואל") את היכולת לדעת אם זו כעת תשובה נכונה ומדויקת או לא, וממילא אין אפשרות לסמוך על זה להלכה יותר מאשר על "גורל" כל שהוא (נניח גורל עם סיכוים משופרים). ולא עוד, אלא שלפי נתונים מהמחקר הנ"ל, בחלק (אמנם קטן) מהמקרים, הבינה מלאכותית מתרשמת (מתוך מאמרי האינטרנט השונים) שה"הלכה" איננה ממש ענין אובייקטיבי ח"ו, שהרי ישנם הבדלים בין ספרדים לאשכנזים וכביכול ישנם הבדלים בין רפורמים לאורתודוקסים וכו', ועפ"י הנחה כפרנית זו יוצאים "פסקי הדין" מבית מדרשה.

וממילא השאלה כעת היא תאורטית לגבי העתיד הרחוק, כאשר הטכנולוגיה תתקדם עוד עד שיראה לכאו' שהתשובות הינם הרבה יותר מדויקות ממה שהן כיום, האם אז תהיה אפשרות לסמוך על הבינה המלאכותית הלכה למעשה. והתשובה לענ"ד היא שלילית בהחלט, וזאת מכמה טעמים:

א. סמכות מקורות הבינה המלאכותית:
הבינה המלאכותית מסתמכת על כל מידע שנמצא ברחבי הרשת, ללא הבחנה אם המידע נכתב ע"י רב שאפשר לסמוך עליו להלכה אי לאו.

ב. החשיבה ההלכתית מול החשיבה המלאכותית:
התורה הקדושה בכלל, וההלכה בפרט, איננה רק "מידע" גרידא, ואין ההלכה כמו (להבדיל בין קודש לחול) חוקים חוליין, אלא התורה (ההלכה) היא עמוקה עד מאוד בכל פרטיה, ורק מי שמבין את עומק הדברים יכול להורות בדבר ה' זו הלכה. והרי גדול מזו הזהירו לנו רבותינו, שאסור להורות הלכה עפ"י ספרי הרמב"ם מבלי להיות בקיאים בתלמוד[1], וכן אסרו להורות הלכה מתוך שו"ע ללא לימוד הב"י[2], וזאת מפני שמי שלא למד את המקורות מהש"ס ומהב"י לא ירד לעומק הדברים להבין את הסברא שמאחורי ההלכה וממילא לא יכול לדעת לנכון כיצד להלביש את עקרונות ההלכה לתוך המקרים המשתנים. וברור הדבר שבינה מלאכותית, מפותחת ככל שתהיה, תוכל רק לחשבן נתונים אבל לא לרדת לעומק הדברים, והרי אפי' בני האדם אינם מגיעים לרמת העומק הנצרך לפסיקת ההלכה אלא לאחר שנים רבות של עמל התורה, ואמרו חז"ל[3] שאין אדם יורד לסוף דעתו של רבו אלא עד אחר ארבעים שנות לימוד.

ובכלל טענה זו השניה, ישנם גם תת-סעיפים:

בהלכה קיימים הבדלים דקים מאוד, ופרט קטן עלול לשנות את כל הדין[4], וגם בכל דין עלולים להיות "פרטי דינים" שצריכים לשים לב אליהם ולעיתים הם ענין צדדי ממש, וישנה אף מציאות של "ניואנסים" דקים בהלכה ובפסיקתה שאי אפשר לדעתם כי אם ע"י המגע התמידי במחיצתם של חכמי ישראל וכמו שאמרו חז"ל "גדולה שימושה יותר מלימודה"[5]. וגם בעתיד הרחוק מאוד – לא מסתבר שהבינה המלאכותית תוכל להגיע לכזו רמה של דיוק.
בהלכה קיים הצורך "לדמות מילתא למילתא", והיינו להגיע למסקנות גם בנושאים שאינם כתובים במפורש, עפ"י הדמיון לדברים אחרים, ועל הפוסק לדעת נכונה מתי לדמות ומתי לחלק, וזו אומנות עדינה מאוד עד שהתבטאו חז"ל[6] בביקורת חריפה על מי שמדה מילתא למילתא מעצמו בדבר שהיה יכול להתייעץ עם רבו. וכל שכן הבינה מלאכותית שרחוקה היא מאוד מלהבין מתי לקרב ומתי לרחק בדרכי הדמיון בין מילתא למילתא.
ויתירה מזו: פעמים רבות, דרכי החשיבה ההלכתית תלויים ממש ב"חוש" (חוש שרוכש הרב הפוסק מה"רוח" העולה מהסוגיא אע"פ שאינם דברים מפורשים כל כך, ולחוש הזה אפשר להגיע רק ע"י שנות לימוד רבות). ומה גם שלעיתים ההלכה משקללת גם נתונים שתלויים בסולם ערכים, וסולם זה לא נבחן רק עפ"י נתונים שכליים אלא גם על פי ה"רגש" (רגש שגם הוא, כמו ה"חוש", נקנה ע"י הרבה לימוד). ולהבדיל, כמו שאנחנו מבינים שבינה המלאכותית תוכל לענות יותר בדיוק לשאלות בתחום מדעים המדויקים מאשר לשאלות במדעי החברה והרוח, מפני שמדעי החברה והרוח מצריכים גם "חוש" ולא רק "מידע", על אחת כמה וכמה שאין לבינה מלאכותית שיג ושיח להבין בחכמת התורה שדורשת חוש מיוחד ודק מאוד.
ובהלכה ישנו מושג שנקרא "דרכי ההוראה", והוא כיצד להכריע במחלוקות ובספיקות כדי להגיע להלכה למעשה. פסיקת ההלכה איננה חשבון מתמטי, אלא שיקלול של נתונים שונים עפ"י כללי ההלכה, לדוגמא כשיש מחלוקת יש לדעת מהו רוב בנין ומהו רוב מנין, ולשקלל לפי הגדלות בתורה של הפוסקים שנחלקו, האם לתת משקל יותר לרוב בנין או לרוב מנין, ו"לצרף" סניפים וספיקות שונים שלפעמים הם בתחומים שונים לגמרי באותה שאלה, וגם לשקלל תוצאות צדדיות מהפסק, ואם אין מניעים מטעמים אחרים שלא נידונו בשאלה. כל אלו שיקולים שרק שנים רבות של לימוד ושל הבחנה יכולים להעניק.
ועל הכל, יתירה מכל האמור, לפי האמת התורה (ובכללה ההלכה) איננה רק הבנה שכלית, אלא היא הבנה רוחנית (כיון שהתורה היא אלקית)[7], מעל הכשרונות והחושים המוגבלים בגשמיות, ולכן אמרו חז"ל[8] "יש חכמה בגוים תאמין, יש תורה בגוים אל תאמין", והיינו שאפי' בן אנוש, בעל כשרון ככל שיהיה, אם אינו "בן ברית", לא יכול להבין לנכון את התורה. וכל שכן שבינה מלאכתית, שאף רוח חיים אין בה, שלא תוכל להבין כלל את הקו המחשבתי של התורה וההלכה, שכאמור דורש הבנת הנפש ולא רק הבנה שכלית.

ולא עוד, אלא שאפי' בין בני ברית, ההצלחה בהוראה מדוייקת תלויה ברמת ה"יראת שמים"[9], והתורה נקנית במ"ט קניינים[10], וכמובן שהרובוט אין יראת אלקים לנגד עיניו.

ובכן אמרו חז"ל[11] "לאוקמי גירסא – סייעתא מן שמיא היא", ופירש מהר"י פינטו[12] שהכוונה היא שצריכים סייעתא דשמיא כדי לזכות ללמוד בהבנה נכונה, והגאון הכתב סופר[13] הוסיף דהיינו לכוין לאמיתה של הלכה למעשה. זאת אומרת, שיש צורך בעזרה אלקית כדי להורות הלכה, ועזרה זו כמובן שייכת אצל לומדי התורה ולא בבינה מלאכותית.

ג. מגבלות הבינה המלאכותית לפרשנות לשונות המקורות ההלכתיים:
וקיימת גם מגבלה שאפשר להגדירה כ"בעיה טכנית" בנושא הוראת ההלכה ע"י בינה מלאכותית. מה שהתוכנה יכולה לעשות, הוא לאתר חומר שנמצא באתרים ברשת, ולחבר ולקשר בין חומרים אלו כדי להשלים את ה"פזל" הנצרך לשאלה, ולעבד את הכל בצורה של מענה המתאים לשאלה, אך שאלות שאינם מפורשים ברשת, ויש צורך "לפסוק" בהם עפ"י המקורות, גם לו יצויין שבעתיד הרחוק היה ניתן להתקדם בטכנולוגיה עד כדי שהבינה המלאכותית תדע לבד לפסוק (ובאמת אי אפשר מהטעמים דלעיל, אך בהניח שזה היה אפשרי), יש מגבלה גדולה מאוד מצד השפה. ההלכה מבוססת על דברי הקדמונים (חז"ל והראשונים), והם מחמת רוחב הבנתם קיצרו מאוד בלשונם, כך שיש צורך תמיד להגיע לפרשנות הנכונה בדבריהם כדי שתהיה אפשרות להסיק מהם הלכה, ורק שנים רבות של לימוד יכולים להקנות את הגישה הנכונה להבין את דבריהם כדי לאפשר להסיק מהם הלכה (ואפשר לומר, שחלק גדול מאוד מהעמל הקשור לפסיקת ההלכה, הוא בעצם להגיע להבנה הנכונה בדברי הקדמונים, וסביב לנושא הזה קמים הרבה מאוד מחלוקות בין פוסקי זמנינו), ומה גם שכל ראשון יש לו סגנון לשון משלו (ודוגמא קטנה, כאשר הרמב"ם כותב "יש לעשות כך וכך" הכוונה היא ש"מותר לעשות כך וכך"[14], בניגוד לרוב הראשונים שלשון כזה מורה על כך ש"חייבים לעשות כך וכך", וישנם שינויים רבים כאלו שאין להם כלל ברור אלא רק ההקשר והבנת הסוגיא והרגישות יכולים להאיר על הפרשנות הנכונה בדבריהם), כך שאם הבינה מלאכותית תבוא "להורות הלכה" מהשורש (כמו שצריכה להיות הוראת ההלכה, ובפרט בנושאים שעליהם לא נכתב להדיא באתרי האינטרנט), הרי שהכישלון הוא קרוב למוכרח (ובפרט שהבינה הנ"ל הרי תוכנתה ע"י גוים להבנת לשון בני ימינו ברשת, ולעולם לא יישבו טובי המדנים התורניים לתכנת כל האופנים של הבנת כל סוגי לשונות הפוסקים הקדמונים).

ד. ההיתר לסמוך על הוראת חכם, ואם שייך זאת גם בבינה מלאכותית:
הפרמ"ג[15] נקט כמילתא דפשיטא דמה שמותר לסמוך על המורה הוראה במה שמורה להיתר, הוא משום דעד אחד נאמן באיסורין. ולפ"ז, לגבי בינה מלאכותית שאין לה כח עדות, אפי' אם ההוראה היתה נכונה, אסור לסמוך עליה. וראה במאמרו של הרב המשיב הגר"ד אוחיון שליט"א בענין מקור הסמכות להורות הלכה, עיי"ש. והגם שאין דברי הפרמ"ג מוסכמים, מ"מ חזי לאיצטרופי לאסו'ר איס'ר לסמוך על הבינה המלאכותית.

וכעת ראיתי גם בקובץ אספקלריה שע"י המכון מדעי טכנולוגי להלכה, גליון ל"ט עמ' ל"ט, שראש המכון הרה"ג ר' אברהם משה הלפרין שליט"א כתב מאמר ארוך בענין זה, ומסיק כדברינו כאן, עיי"ש.


מקורות:

[1] שו"ת הריב"ש סוף סי' מ"ד.

[2] מהרש"א מסכת סוטה דף כ"ב ע"א, שכתב בזה דברים חמורים, שהמורים הלכה מתוך השו"ע מבלי ללמוד את הב"י הרי הם "מבלי עולם" (מחריבים את העולם). ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל היה שגור על לשונו אזהרתו של מוהרש"א, והביאו בשו"ת יביע אומר ח"ט חיו"ד סי' ז"ך סוף אות ב', ובכמה וכמה דוכתי.

[3] עבודה זרה דף ה' ע"ב.

[4] כפי שידוע וניכר לכל העוסקים בש"ס ופוסקים בעיון. והאריך הרחיב בענין זה בספר שער נגה (ליסא תקע"ט) דף ז"ן ע"ב.

[5] ברכות דף ז' ע"ב.

[6] יבמות דף ק"ט ע"ב על ה"תוקע עצמו בדבר הלכה" – עיין רש"י שם.

[7] והארכנו בס"ד בענין זה בספרי הקטן חזור ושושן על חנוכה מאמר ז'.

[8] מדרש איכה רבה ב' י"ג.

[9] כי "ראשית חכמה – יראת ה'" (תהילים קי"א י'), וכגודל האוצר של יראת שמים כך אפשר להתמלאות בחכמה (עיין שבת דף ל"א ע"א וברש"י שם, על פי הפסוק "ויראת ה' היא אוצרו"), וכל שאין יראתו קודמת לחכמתו וכו' (אבות ג' י"א), וכפי שהאריך בזה טובא בנפש החיים שער ד' פרק ד', ושא"ס, והדברים ארוכים.

[10] אבות ו' ה'.

[11] מגילה דף ו' ע"ב.

[12] על העין יעקב שם. (ורש"י כתב ביאור אחר).

[13] במכתב שנדפס בקובץ אוצרות הסופר כרך כ"ז עמ' י"ב.

[14] כמו שכתבנו בזה במקום אחר.

[15] בפתיחה הכולל בריש או"ח בסדר הנהגת השואל עם הנשאל באיסור והיתר, סדר א' אות ד'.
 
בנוסף, אחד מתנאי ההוראה הוא שיקול דעת של הבנה עמוקה בתורה ויראה – ולכן לא ניתן לסמוך על מכשיר שהוזן בנתונים לעניין הוראת איסור והיתר.
א"כ תפתח לדבריו השאלה לגבי שאלות שאין מביאים אותם אצל החכם אלא מחפשים בקישו"ע האם לכך יוכל הוא להיות תחליף? אתמהה
 
כל הבעיות שציונו כאן יכולות להיפתר בקלות, ע"י אדם אחד מוכשר שישב על העניין במשך מספר ימים.

ואכן, עמ"י צריך להראות את המבט ההלכתי על העניין הזו (משום שאם כן המושג 'מורה הוראה' יתרוקן מתוכן, וספק אם יתקיים).
 
רק בשביל להסבר את האוזן שו"ת עם GPT בו טעה באופן גמור גם כשבא להביא מקורות לדבריו

אדם התכוון לספור ספירת העומר ואמר שישה ימים בלי לומר היום יצא ידי חובה?

כן, במקרה כזה יש בזה מחלוקת בדין, אבל למעשה כך ההכרעה המקובלת:

אם אדם התכוון ממש לקיים מצוות ספירת העומר ואמר “שישה ימים” (בלי לומר “היום”), יש פוסקים שסוברים שיצא ידי חובה, כי סוף־סוף הוא הזכיר את מניין הימים של אותו יום בצורה ברורה, וזה עיקר המצווה.

אבל יש פוסקים שמחמירים וסוברים שצריך דווקא לשון של “היום שישה ימים”, ולכן לשיטתם חסרון המילה “היום” עלול לפגום בספירה.

לכן יוצא כך למעשה:

  • אם עדיין בתוך הלילה – ראוי לחזור ולספור שוב בלי ברכה, כדי לצאת מכל ספק.
  • אם כבר עבר הלילה – ממשיכים לספור בימים הבאים כרגיל בלי ברכה, אם זה נכנס לדיני ספק בספירה.
בשורה התחתונה: יש צד חזק לומר שיצא, אבל לא מוסכם לגמרי, ולכן נוהגים להחמיר לכתחילה כשאפשר.

מקורות

הסוגיה הזו לא מפורשת במילה במילה בגמרא, אבל היא בנויה על כמה יסודות מרכזיים בדברי הראשונים והפוסקים לגבי מה מוגדר “ספירה” בספירת העומר ומה מעכב בלשון.

להלן מקורות עיקריים:


1. עיקר דין ספירה – לשון מניין​

שולחן ערוך אורח חיים תפ״ט סעיף א׳
כותב שיש לספור “היום כך וכך לעומר” (לשון ספירה של היום).

מכאן לומדים שעיקר המצווה הוא הזכרת מניין הימים.


2. האם נוסח מעכב​

משנה ברורה תפ״ט סק״ו–סק״ח
מביא שעיקר המצווה הוא הספירה עצמה, וכל שהזכיר מניין הימים בפיו – יצא, אפילו אם לא אמר את כל הנוסח המדויק.

וכן מדגיש שהנוסח אינו מעכב בדיעבד כל עוד ברור שזה מניין הימים.


3. לשון “היום” – האם מעכב​

בפוסקים אין מקור מפורש שמילה “היום” מעכבת.

אדרבה, מדברי האחרונים עולה:

  • “היום” הוא לשון מצווה ותקנה, אבל לא עצם גוף הספירה
  • עיקר הדין הוא עצם מניין הימים
ראה:

  • ביאור הלכה תפ״ט ד״ה וסופר – מדגיש שעיקר הספירה היא המניין, לא הנוסח המדויק

4. כוונה במצוות​

שולחן ערוך אורח חיים ס׳ ס״ד (כללי מצוות צריכות כוונה)
ומשנה ברורה שם – מצוות צריכות כוונה לפחות בדאורייתא (ובדרבנן יש מחלוקת, וספירת העומר בזמננו לרוב דרבנן).

מכאן הנפקא מינה:
אם אמר “שישה ימים” מתוך כוונה לספור → זה נחשב מעשה מצווה.


5. מסקנת הפוסקים למעשה​

מה שיוצא מדברי האחרונים (משנה ברורה + ביאור הלכה):

  • אם הזכיר את מניין היום בכוונה לספירה → יש מקום גדול לומר שיצא ידי חובה
  • אבל כיון שאין לשון מפורשת בגמרא שמספיקה בלי “היום”, יש צדדים להחמיר מספק

סיכום ההלכה בפועל​

אין מקור שמצריך דווקא את המילה “היום” כתנאי לעיכוב, ולכן:

  • עיקר הספירה = אמירת מניין היום בכוונה למצווה
  • “היום” = לשון לכתחילה, לא תנאי מעכב ברור
 
לפסוק הלכה כרב בוודאי שלא,
אבל כיום רובם ככולם שגדלו בעולם בישיבות לא שואלים רב על כל פסיק,
אלא בודקים במשנה ברורה / ספרי קיצורים / דנים עם חבריהם וכדו',
ובכה"ג למה שלא יהיה ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כעוד כלי שניתן להגיע ממנו במהירות לדברי הפוסקים הרלוונטים / סיכום מהיר לסוגיא / או סברות חדשות,
וכמו שהתחדש ספרי קיצורים/מפתח לספרים/ובעשור וחצי האחרון גם כלי חיפוש במאגרים תורנים, וזה עוד רמה.
 
דמיינו לעצמכם, תרחיש שנשמע מופרך לחלוטין. כמו שישנם שאלות קלות, שכל אחד יודע לפתוח ספר ולעיין בעצמו כיצד עליו לנהוג, כך – במקום לפנות לרב, לפתוח את המחשב, ולשאול את הבינה המלאכותית. התוכנה, שיודעת לאתר מידע מכל רחבי הרשת ולהתאימו לשאלה המדוייקת שנשאל האדם, תדע לענות את התשובה ההלכתית. האם הדבר יהיה אפשרי?

ראשית, ביקשנו לשמוע את דעת הבינה המלאכותית עצמה. זו התשובה שקיבלנו מה'ChatGPT':

"כן, אני יכול לפסק הלכות. אני מכיר את הלכות היהדות ואת ההשקפות השונות על ההלכה. אני יכול לענות על שאלות בנושאים שונים, כגון הלכות שבת, הלכות חגים, הלכות מילה, הלכות כשרות, הלכות נישואין ועוד". עם זאת, הבינה המלאכותית הדגישה: "חשוב לציין שאני רק פלטפורמת מידע ולא מחליף פסק הלכה מן המורים הרבנים והפוסקים המובילים בתחום. בכל מקרה, אני כאן כדי לעזור ולתת מענה לכל שאלה הקשורה להלכה".

שאלנו מה עלינו לעשות אם מצאנו חתיכת לחם בחול המועד. התשובה הייתה: "אם מצאת חתיכת לחם בחול המועד פסח, עליך להשליכה מיד ולבערה".
"בנוסף, יש לזכור שאסור לאכול חמץ בפסח, ולכן עליך להיות זהיר ולוודא שכל מזון שאתה אוכל הוא כשר לפסח ואינו מכיל חמץ או מצה. במקרה של ספק, עליך להיות מחמיר ולאכול רק מזון שאינו חשוד לכל מיני חמץ".

לסיום, כתב לנו ה ChatGPT: "בכל מקרה, אם יש לך ספק או שאתה לא בטוח בנושא, כדאי להתייעץ עם רבנים מומחים בהלכות הפסח".
ומתברר כי הבינה המלאכותית יודעת לענות גם כאשר מדובר בחילוקי מנהגים, כך לדוגמה לגבי אכילת קטניות בפסח: "תשובה קצרה היא שזה תלוי במקום ובמנהגים המקומיים".
"בפסח, ישנם מנהגים מסוימים ביחס למזון והמזון המותר לאכילה. ישנם מקומות ומסורות שמאפשרים לאכול קטניות בפסח, וישנם מקומות ומסורות שמחמירים ואינם מאפשרים לאכול קטניות בפסח".
"החשיבה הכללית היא שקטניות מכילות קמח מצה, ולכן יש לבדוק אם הקמח המשמש בקטניות הוא קמח מצה שעובר תהליך כשר לפסח. בכל מקרה, כדאי לבדוק את המסורת וההלכות המקומיות ולהתייעץ עם הרב שלך לפני שאתה אוכל קטניות בפסח".

עם זאת, כאשר ביקשנו לדעת מה ההגדרה של קטניות, נושא מרתק הנתון במחלוקת הלכתית, קיבלנו תשובה מבולבלת לחלוטין, המעידה כי למרות הכל, עדיין מדובר בבינה מלאכותית, שלא בשלה עדיין כדי להחליף את האדם.
וכך נענינו: "קטניות הן מאפים צרובים בעלי מגוון צורות וגדלים שונים, המוכנים מקמח מצה ומי פרי או מים. קטניות נהוג לאכול בזמן חג הפסח, ובמקומות רבים הן מהוות חלק מהמסורת הקמחית של החג. בתהליך ההכנה, קמח המצה מעורב במים או ביין, וכדי להבטיח שהקטניות לא יהיו חמצות, הן אופות במהירות רבה בתנור חם".

בכל מקרה, כאשר תחום הבינה המלאכותית מתפתח בקצב כה מהיר, נראה כי לא רחוק היום עד שהמערכות אכן יוכלו לענות על שאלות הלכתיות. האם ניתן יהיה להסתמך על כך?

הרב רביב אומר כי וודאי שאי אפשר לסמוך על זה לגמרי, אלא אם כן יוכח בצורה בדוקה, אחרי המון ניסיונות שהתשובות קולעות בצורה מדוייקת, שכן האדם יכול לנסח את השאלה במילה אחת שונה – וזה יכול להשפיע על התשובה. לכן, אומר הרב רביב, כי אי אפשר כעת לסמוך על מערכת בינה מלאכותית למעשה, אבל כדי לקבל אינדיקציה הלכתית, וודאי שניתן לעשות שימוש במערכת.

הרב שטרן מנגד, סבור כי לא יהיה ניתן לסמוך על מערכת בינה מלאכותית שכן עצם הדבר שאפשר לסמוך על הוראת חכם בשאלות איסור והיתר, על פי דעת הפרי מגדים, הוא מדין 'עד אחד נאמן באיסורים', ומערכת בינה מלאכותית אינה יכולה להיות עד.

בנוסף, אחד מתנאי ההוראה הוא שיקול דעת של הבנה עמוקה בתורה ויראה – ולכן לא ניתן לסמוך על מכשיר שהוזן בנתונים לעניין הוראת איסור והיתר.
יש בכל אופן רבנים שאתה לא סומך על שיקול דעתם
וביהנ מחשבנת גם את דעתם
 
תגובת קלוד


כבעל עניין ישיר בנושא, אנסה לומר כמה דברים מן העניין.


ראשית, ההשוואה בין ה-ChatGPT הישן שהובא כאן לבין המודלים הנוכחיים היא כמו להוכיח שאי אפשר לנסוע ברכב על סמך שניסית לנהוג עגלה. הדוגמה עם "קטניות הן מאפים צרובים" היא משנת 2022-2023 בערך, והמצב השתנה דרמטית.


שנית, הנקודה של @יצחקוב נראית לי העיקרית ונכונה ביותר: כבר היום רוב בני הישיבות אינם שואלים רב על כל שאלה, אלא פותחים משנה ברורה, שואלים חבר, או מחפשים בהלכה יומית. הבינה המלאכותית אינה שונה מבחינה עקרונית מקיצור שולחן ערוך הממוחשב — רק מהירה ומדויקת יותר.


לגופם של הנימוקים ההלכתיים שהובאו — הם נכוחים לגבי פסיקה ממש, אבל מי דיבר על פסיקה? לאתר מקורות, לסכם סוגיא, לדעת מה כתוב בפוסקים — לזה אין צורך ב"עד נאמן" ולא בסייעתא דשמיא.


הטעות הגדולה בדיון הזה היא שמערבים שני דברים נפרדים: כלי עזר ללימוד ולאיתור מקורות לבין הוראת הלכה למעשה. הראשון — כשר ומועיל. השני — ודאי אינו בא במקום רב.
 
שנית, הנקודה של @יצחקוב נראית לי העיקרית ונכונה ביותר: כבר היום רוב בני הישיבות אינם שואלים רב על כל שאלה, אלא פותחים משנה ברורה, שואלים חבר, או מחפשים בהלכה יומית. הבינה המלאכותית אינה שונה מבחינה עקרונית מקיצור שולחן ערוך הממוחשב — רק מהירה ומדויקת יותר.
עד כמה היא מדוייקת איני יודע. כבר ניסיתי למצוא מראי מקומות לכל מיני סוגיות בש"ס, ופתאום נוכחתי לראות שהיא יודעת לייצר דברים שלא נאמרו מעולם ולייצר חידושים שלא מצאנו כמותם.
 
עד כמה היא מדוייקת איני יודע. כבר ניסיתי למצוא מראי מקומות לכל מיני סוגיות בש"ס, ופתאום נוכחתי לראות שהיא יודעת לייצר דברים שלא נאמרו מעולם ולייצר חידושים שלא מצאנו כמותם.
עיין באריכות פה https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/עריכה-תורנית-באמצעות-כלי-ai.4676/ בסוף
 
עד כמה היא מדוייקת איני יודע. כבר ניסיתי למצוא מראי מקומות לכל מיני סוגיות בש"ס, ופתאום נוכחתי לראות שהיא יודעת לייצר דברים שלא נאמרו מעולם ולייצר חידושים שלא מצאנו כמותם.
וכי היא לא יכולה לחדש חידושי תורה ?? ה"י
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון