זקן ויושב בישיבה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
371
תודות
921
נקודות
114
לשון המשנה בפרק במה מדליקין:
ספק חשכה ספק אינו חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות.
והמפרשים תמהו על כפל הלשון ספק חשיכה ספק אינו חשיכה ולכאורה יש כאן ייתור לשון.
ויצאו לפרש באופן מחודש למאוד, שספק חשיכה היינו בבין השמשות של כניסת השבת, ספק אינו חשיכה קאי על בין השמשות של סוף השבת. ובכל אחד נקטו את הצד להחמיר.
בער"ש צריך להחמיר משום שספק חשיכה, ביציאת השבת יש להחמיר משום ספק אינו חשיכה.
כן פירשו הרבה מפרשים, כגון תוספות חדשים והובא בתוספות רעק"א, ועוד רבים.
ושמעתי להעיר על דקדוקם במשנה.
דבאמת מצינו כן במשניות בטהרות הרבה פעמים, כגון במקוואות פ"ב מ"א: ספק טבל ספק לא טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו ארבעים סאה וכן במשנה ג' שם לגבי מים שאובין ספק נפלו ספק לא נפלו.
וכן מצינו בלשון הגמרא ספק תחתיו ספק אינו תחתיו ומן הסתם כיו"ב בעוד הרבה מקומות.
רואים שכך שנו חכמים בלשון המשנה. ואם כן מה הוקשה למפרשים בלשון המשנה ספק חשיכה ספק אינו חשיכה.
 
לשון המשנה בפרק במה מדליקין:
ספק חשכה ספק אינו חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות.
והמפרשים תמהו על כפל הלשון ספק חשיכה ספק אינו חשיכה ולכאורה יש כאן ייתור לשון.
ויצאו לפרש באופן מחודש למאוד, שספק חשיכה היינו בבין השמשות של כניסת השבת, ספק אינו חשיכה קאי על בין השמשות של סוף השבת. ובכל אחד נקטו את הצד להחמיר.
בער"ש צריך להחמיר משום שספק חשיכה, ביציאת השבת יש להחמיר משום ספק אינו חשיכה.
כן פירשו הרבה מפרשים, כגון תוספות חדשים והובא בתוספות רעק"א, ועוד רבים.
ושמעתי להעיר על דקדוקם במשנה.
דבאמת מצינו כן במשניות בטהרות הרבה פעמים, כגון במקוואות פ"ב מ"א: ספק טבל ספק לא טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו ארבעים סאה וכן במשנה ג' שם לגבי מים שאובין ספק נפלו ספק לא נפלו.
וכן מצינו בלשון הגמרא ספק תחתיו ספק אינו תחתיו ומן הסתם כיו"ב בעוד הרבה מקומות.
רואים שכך שנו חכמים בלשון המשנה. ואם כן מה הוקשה למפרשים בלשון המשנה ספק חשיכה ספק אינו חשיכה.
ואני לא מבין מה שייך אין מעשרים את הודאי ואין מטבילים את הכלים ואין מדליקים את הנרות שסתמא דמילתא מיירי לצורך שבת ולא לצורך חול שלכן זה דחוף להעשות עכשיו דוקא ולא לאחר זמן כי בשבת אסור לעשר ולהטביל.
ובפרט נרות שהרי בבין השמשות יש עדיין אור כמבואר ריש ברכות ורק בע''ש מדליקים לצורך שבת ובמוצ''ש מדליקים רק כשיש חושך.
 
לשון המשנה בפרק במה מדליקין:
ספק חשכה ספק אינו חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות.
והמפרשים תמהו על כפל הלשון ספק חשיכה ספק אינו חשיכה ולכאורה יש כאן ייתור לשון.
ויצאו לפרש באופן מחודש למאוד, שספק חשיכה היינו בבין השמשות של כניסת השבת, ספק אינו חשיכה קאי על בין השמשות של סוף השבת. ובכל אחד נקטו את הצד להחמיר.
בער"ש צריך להחמיר משום שספק חשיכה, ביציאת השבת יש להחמיר משום ספק אינו חשיכה.
כן פירשו הרבה מפרשים, כגון תוספות חדשים והובא בתוספות רעק"א, ועוד רבים.
ושמעתי להעיר על דקדוקם במשנה.
דבאמת מצינו כן במשניות בטהרות הרבה פעמים, כגון במקוואות פ"ב מ"א: ספק טבל ספק לא טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו ארבעים סאה וכן במשנה ג' שם לגבי מים שאובין ספק נפלו ספק לא נפלו.
וכן מצינו בלשון הגמרא ספק תחתיו ספק אינו תחתיו ומן הסתם כיו"ב בעוד הרבה מקומות.
רואים שכך שנו חכמים בלשון המשנה. ואם כן מה הוקשה למפרשים בלשון המשנה ספק חשיכה ספק אינו חשיכה.

דבריך פשוטים ואמיתיים ומעולם לא עלתה על דעתי פירוש זולתי זה [ומי שאמר את מה שהבאת בשמם לפרש הוא על דרך דרש כמ"ש בגמ' בכמה מקומות שדרשו עוד דינים מאריכות לשונות של תנאים].

ובמקרה הזה הוא גם מוכח מתוכו כדברי:
ואני לא מבין מה שייך אין מעשרים את הודאי ואין מטבילים את הכלים ואין מדליקים את הנרות שסתמא דמילתא מיירי לצורך שבת ולא לצורך חול שלכן זה דחוף להעשות עכשיו דוקא ולא לאחר זמן כי בשבת אסור לעשר ולהטביל.
ובפרט נרות שהרי בבין השמשות יש עדיין אור כמבואר ריש ברכות ורק בע''ש מדליקים לצורך שבת ובמוצ''ש מדליקים רק כשיש חושך.
וכן ההמשך אבל וכו' שאינו שייך אלא בע"ש ולא בסופו.
 
ואני לא מבין מה שייך אין מעשרים את הודאי ואין מטבילים את הכלים ואין מדליקים את הנרות שסתמא דמילתא מיירי לצורך שבת ולא לצורך חול שלכן זה דחוף להעשות עכשיו דוקא ולא לאחר זמן כי בשבת אסור לעשר ולהטביל.
ובפרט נרות שהרי בבין השמשות יש עדיין אור כמבואר ריש ברכות ורק בע''ש מדליקים לצורך שבת ובמוצ''ש מדליקים רק כשיש חושך.
אז יתכן שנקטו את זה אגב בין השמשות של ערב שבת.
אבל אין כוונתי לדון בזה כלל, רק לדון על דקדוק הלשון.
 
לשון המשנה בפרק במה מדליקין:
ספק חשכה ספק אינו חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות.

דבאמת מצינו כן במשניות בטהרות הרבה פעמים, כגון במקוואות פ"ב מ"א: ספק טבל ספק לא טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו ארבעים סאה וכן במשנה ג' שם לגבי מים שאובין ספק נפלו ספק לא נפלו.
כריתות ד א
עדויות ג ז
יומא ח ז
ידים פ"ב
וכנ"ל בכמה מקומות בטהרות ובמקוואת

ועוד הרבה

והכל מתחיל בגלל שבד"כ יש שני צדדים לספק שאים רק כן ולא וצריך לפרש כמו ספק חלב ספק שומן (ואגב זה הלשון תמיד להכפיל)

ויש גם יותר מזה "או מערב למזרח או וכו' שהכל אחד שם (ונדחקו בזה בגמ' שם)"

וכן מצינו בלשון הגמרא ספק תחתיו ספק אינו תחתיו ומן הסתם כיו"ב בעוד הרבה מקומות.
רואים שכך שנו חכמים בלשון המשנה. ואם כן מה הוקשה למפרשים בלשון המשנה ספק חשיכה ספק אינו חשיכה.
 
כריתות ד א
עדויות ג ז
יומא ח ז
ידים פ"ב
וכנ"ל בכמה מקומות בטהרות ובמקוואת

ועוד הרבה

והכל מתחיל בגלל שבד"כ יש שני צדדים לספק שאים רק כן ולא וצריך לפרש כמו ספק חלב ספק שומן (ואגב זה הלשון תמיד להכפיל)

ויש גם יותר מזה "או מערב למזרח או וכו' שהכל אחד שם (ונדחקו בזה בגמ' שם)"
וכל זה מגדיל את התמיהה, מה הוקשה למפרשי המשנה שם? ורבים המה עיי"ש.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓