קרח - מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, האם כולל איסור לאבד תרומה | במדבר קרח - מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, האם כולל איסור לאבד תרומה | במדבר

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
2,048
תודות
5,410
נקודות
497
תוס' הרשב"א וחי' הר"ן (פסחים יג, א) מביאים שיטת רבינו אפרים שמדאורייתא משמרת תרומתי אוסר רק לטמא תרומה, אבל לאבד תרומה - זה רק איסור דרבנן;​
ותוס' נסתפקו בזה, והראשונים יותר נוטים שזה מדאורייתא.

ויש לעין לרבינו אפרים בדרשא שבתורת כהנים (אמור) "הם יאכלו בלחמו - ולא בהמה", שגם בהמת כהן שמותרת בתרומה - אסורה במאכל אדם,
ובר"ש נראה שזה דרשא גמורה דאורייתא, כן דייק החו"ב (שביעית סי' ח סק"א), והביא כן גם מהריטב"א (ב"מ צ, א),
ובתוס' (שם) כתבו שהאיסור משום הפסד, עיי"ש בחו"ב;
ולכאורה לרבינו אפרים שמותר לאבד מדאורייתא - גם להאכיל בהמה מותר מדאורייתא, וא"כ נצטרך לומר שהדרשא היא אסמכתא.

אכן י"ל כמאירי (שבת כד, א) שאפילו תרומה טמאה שאסורה באכילה לכהן - אסור להאכילה לבהמה, משום שזה בזיון, [וכעיקר דברי המאירי כתב גם הר"ן (פסחים מו, א)],
ולפי"ז ניחא שזה חמור מלאבד, ויחלקו על תוס' שזה משום הפסד, וכמדומה שיש מהר"ם שיק (ב"מ שם) על הענין,

ומה שתרומת חמץ לר' יוסי הגלילי שחמץ בפסח שרי בהנאה מותר להאכיל לכלב כמבואר בפסחים (לב, א) -
י"ל ששם כיון שכל סוגי חמץ אסורים בפסח, מתייחסים לזה כאילו כעת אין מין זה מאכל אדם,
או שכיון שאסור גם בלי קדושת תרומה - אין זה בזיון,
וכן בתנא דבי אליהו (הובא באור שמח ובשבט הלוי) כתוב שכהן שהאכיל תרומה לתרנגול - נענש כי עבר על "ובוזה דרכיו ימות", ומשמע שזה בזיון.
 
נערך לאחרונה:
וכמדומה שיש מהר"ם שיק (ב"מ שם) על הענין,
וזה לשונו:
ואפילו נימא כפי' התוס' [מה שלא נראה כן מדברי רש"י בד"ה ממון גבוה] דמה שאסור משום הפסד ובזיון תרומה ג"כ מקרי אינו ראוי לה.

והוא כלל את הפסד ובזיון בחדא מחתא.
 
ויש לעין לרבינו אפרים בדרשא שבתורת כהנים (אמור) "הם יאכלו בלחמו - ולא בהמה", שגם בהמת כהן שמותרת בתרומה - אסורה במאכל אדם,
ובר"ש נראה שזה דרשא גמורה דאורייתא, כן דייק החו"ב (שביעית סי' ח סק"א), והביא כן גם מהריטב"א (ב"מ צ, א),
ובתוס' (שם) כתבו שהאיסור משום הפסד, עיי"ש בחו"ב;
ולכאורה לרבינו אפרים שמותר לאבד מדאורייתא - גם להאכיל בהמה מותר מדאורייתא, וא"כ נצטרך לומר שהדרשא היא אסמכתא.

אכן י"ל כמאירי (שבת כד, א) שאפילו תרומה טמאה שאסורה באכילה לכהן - אסור להאכילה לבהמה, משום שזה בזיון, [וכעיקר דברי המאירי כתב גם הר"ן (פסחים מו, א)],
ולפי"ז ניחא שזה חמור מלאבד, ויחלקו על תוס' שזה משום הפסד, וכמדומה שיש מהר"ם שיק (ב"מ שם) על הענין,
עוד שמעתי לתרץ שגם לרבינו אפרים יתכן שכיון שתרומה היא קודש - כל שהיא מאכל אדם - לא ניתן לשימוש בהמה,
וזה הילפותא מ"הם יאכלו בלחמו".

ואשמח אם יוסיפו על זה.
 
עוד שמעתי לתרץ שגם לרבינו אפרים יתכן שכיון שתרומה היא קודש - כל שהיא מאכל אדם - לא ניתן לשימוש בהמה,
וזה הילפותא מ"הם יאכלו בלחמו".
צ"ע, לאיבוד ניתן ולהאכילו לבהמתו לא ניתן???
 

הודעות מומלצות

מדוע העמיד התנא במקרה שאמרו לו כבר עשה מעשה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון