ולדבריו הדרא קושיא לדוכתא.
הם עברו על
? ועוד הרי לשון רש"י שם סנה' סה: סז: שזה היה נעשה ממילא ובא ליישב שזה לא חשיב שימוש. וגם בלי זה מסתמא יש אפשרויות לא ע"י שם המפו' כי לא היו נכנסים לכזה עונש חמור של חלף כל שבוע ושבוע וממילא כ"ש לגבי אליהו הנביא.
ידעתי. ובזמנו הוקשה לי מרבי אבהו שהזכרתי לעיל, ולכן הוספתיו.
בבשר מבית אחאב היה בעיית התעלם מן העין ותוס' הוצרכו להיתר ע"פ הדיבור
התינח בכל מה שכתב הברכ"י דשפיר דמי על דורות מאוחרים, ולא לגבי אליהו הנביא אשר כגובה ארזים גובהו (ע"ד עמוס ב, ט) ונביא וכו'. ועוד שלא יותר מ11 שעות צריכה הכנה כדמוכח משישי דר"ח ור"א וממילא בתוך כל הארבעים יום יכל למצוא בפרט עם דביקותו בה' וישוב דעתו וכו'. וחוץ מזה שמרש"י שציינתי לא משמע שצריך הכנה וע' עליו. וגם התי' של מידת חסידות הוא קשה כי א"כ איך היו עושים כן לכתחילה כל שישי ור"א כל מוצ"ש. וצ"ב.
לנ"ד לא בעי' שום אמות מידה אלא אם ראשונים כמלאכים שבת קיב: עירו' נג. ירו' ספ"ו דגי' אז ממילא
לדידי אין בזה סברא שיעשו הכנות במיוחד בשביל זה. ובפרט שהיה ממילא כלשון רש"י.
ועל זה שאלתי לעיל דחזי' שכל יום שישי וכל מוצ"ש היו עושים כן ולא מסתבר שבארבעים יום אצל אליהו ובדרגתו (שהיא תוספת אצלו שמבטלת מחיצות של זמנים) יהיה גרע משישי ומוצ"ש כסדר שבדורות שאחריו. ובפרט מפשט וסתימת המשך הגמ' שם בסנה' שהצדיקים יכולים לברוא עולם אלא שהעוונות וכו'. הדברים הנ"ל מתחדדין, ומקבלים משנה תוקף של תימה בעיני.
יתכן שכבודו צודק! אך לדידי הדברים נעלמים מאוד, קטונתי ואיני מבין בראשונים אמוראים או נביאים, וכמו כן איני מבין בספר יצירה מהו? ומה ההכנה שנצרכה כדי לברא על ידו כפי שכתב הברכי יוסף, וכו כן איני יודע מהם העיתות שמא זה תלוי בשנים מסויות וכד', (ומה שכתב רש"י שנעשים מעליהם שמעתי לפרש שהכוונה כשעוסקים בספר יצירה שבו נברא העולם ממילא נבראים בריות על ידי זה כפי שנברא העולם בצירוף שמות אלו, וכמובן צריך הכנה לזה ואין לי שום מושג מהי ההכנה שצריך לזה. אכן יתכן שכבודו צודק בשאלתו אך מכיון שאין כאמור שום מושג בזה רק הבאתי השערה לביאור ענין מוקשה זה.
