ראש השנה מדוע גזרו על תקיעת שופר שחל בשבת – הא אימת היום עליו

[התורה]

בגמ' (ר"ה כט:): 'יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין, אבל לא במדינה', ובגמ': 'אמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים', והנה גבי קריאה לאור בליל יוה"כ, קיי"ל (בשו"ע או"ח ער"ה ח', ומקורו מהאמור בגמ' שבת יג. גבי תלמידים מכ"ש, ע"ש) שמותר לקרוא ובמחזורים, מפני שאימת הדין עליהם ולא יטו, וכתב הגרנ"ק בשם מרן החזו"א ('חוט שני' שבת ח"ד עמ' פ"ד, וכ"ה מסברא) שה"ה בר"ה 'אימת הדין עליו', וא"כ צ"ע אמאי גזרו שמא יעבירנו וכו', הרי אימת הדין עליו, וצ"ע.​

 

[אברך מישיבת מיר]

בגמ' (ר"ה כט:): 'יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין, אבל לא במדינה', ובגמ': 'אמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים', והנה גבי קריאה לאור בליל יוה"כ, קיי"ל (בשו"ע או"ח ער"ה ח', ומקורו מהאמור בגמ' שבת יג. גבי תלמידים מכ"ש, ע"ש) שמותר לקרוא ובמחזורים, מפני שאימת הדין עליהם ולא יטו, וכתב הגרנ"ק בשם מרן החזו"א ('חוט שני' שבת ח"ד עמ' פ"ד, וכ"ה מסברא) שה"ה בר"ה 'אימת הדין עליו', וא"כ צ"ע אמאי גזרו שמא יעבירנו וכו', הרי אימת הדין עליו, וצ"ע.​

לחץ כדי לכווץ...

ושמא י"ל:

דהנה היערת דבש (ח"ב דרוש א ד"ה אבל באמת) בשבת כיון דאין תוקעין בשופר, והיאך לא חששו חז"ל דלא יערבב שטן, ובעל כרחך דבשבת בלאו הכי אין כחו קשה ואין בידו לקטרג, ע"ש. משמע דאם בשבת היה כוחו קשה לא היו חכמים מטלים את התקיעת שופר מחמשש שמא יבא לטלטלו.

והמשך חכמה כתב וז"ל: אחד המיוחד ממצות שופר הוא לתקוע בשופר של איל, להזכיר זכות העקידה שופר של איל, כמו שאמרו פרק קמא דראש השנה (טז, א), והתקיעה מכניס זכות ישראל מה שנחלו מיצחק, למסור עצמם לחרפה ולמכה ולביזה עבור שם השם יתברך כי נקרא עליהם זהו זכות עקידה, שבניו עוקדים כל תאותיהם והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת ה' ותורתו, ומסיק משך על פי זה וז"ל: ידוע לנו גודל התועליות ממצות שופר, אשר אם יבוטל אף באונס הסכנה גדולה, ע"כ.

ומעתה י"ל כי היהודי שיהיה אימת תקיעת שופר עליו, וגודל התשוקה לתקוע בשור יגדל על אימת הדין, ויבא לטלטלו ברה"ר.

 

[נדיב לב]

לפו"ר יש לומר, שטעם זה תקף במקרה שעוסק במצווה ממש ולא בהכשר מצוה (לימוד התקיעות).
עוד יש לחלק בין מקרה של ביטול מצוה לגמרי (שבזה חוששים) ובין חשש הטיה שבלא"ה יכול לקרוא.

וראה עוד באשכול המקוש"ב מה שנתבאר מדברי האחרונים (הגר"א המנ"ח ועוד), שמלבד הטעם הגלוי בתקנת חז"ל יש כמה טעמים הכמוסים עמהם, ונפק"מ באופן שבטל טעם התקנה מ"מ לא בטלה התקנה.

פסח, חודש ניסן - מדוע חז"ל לא חששו בפסח שמא יוליכנו? | ענייני דיומא

מדוע חז"ל לא חששו בפסח שמא יוליך את המצות, כשם שחששו בנוגע למצוות לולב ובר"ה. וחשבתי לכאורה ליישב מכמה טעמים. א. מכיון שמצה בשונה מלולב ושופר שלוקח עמו כדי שילמדו את סדר הנענוע או התקיעה, די בכך שמציע את השאלה ואי"צ ליטול עמו את המצה וי"ל. ב. בגמ' כתוב שמא ילך אצל בקי, ותקיעה שהיא חכמה הדורשת...

forum-otzar-hatorah.co.il