וילך מדוע לא הקהיל משה רבינו בחצוצרות (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ (לא כח)

פירש רש"י "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל וכו', ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו, לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות". והעיר החתם סופר בספרו תורת משה, מנא לן דהטעם משום "אין שלטון ביום המות", אולי הטעם משום שאותו היום שבת היה כמ"ש התוס', ובשבת אסור לתקוע בחצוצרות משום שמא יתקן כלי שיר, כמבואר בביצה לו: שאין משתמשים בכלי שיר בשבת, ואפשר שכבר נגזרה גזירה זו בימי משה רבינו.

ויש לומר לפי מה שהקשו הקדמונים למה הוצרכו לומר שהטעם שאין תוקעין בשבת הוא משום גזירת "שמא יעבירנו ארבע אמות", תיפו"ל משום גזירת כלי שיר. והב"ח בסי' תקפ"ח כתב דכיון שיש מצוה בתקיעה עצמה לא גזרו לאסור משום כלי שיר, רק משום שמא יעבירנו דזה שלא בשעת התקיעה, עי"ש. והנה במסכת סוכה דף נג: מבואר שלהקהיל בחצוצרות רחמנא שויה מצוה, דכאשר הוצרך משה רבינו להקהיל את ישראל היה חיוב גמור להקהיל ע"י חצוצרות ולא ע"י דבר אחר, וכדכתיב בבמדבר י ד והיו לך למקרא העדה וגו'. וא"כ מצד גזירת כלי שיר לא היה אסור, כמו שתקיעת שופר אינה אסורה. ומצד שמא יעבירנו ג"כ אין שייך, דזה רק בתקיעת שופר שמסורה לכל, כדברי הגמ' בר"ה כח: הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין, אבל הכא הוי חיוב רק על משה רבינו, ולא שייך הגזירה.
​

◆ ◆ ◆​

בספר אהבת ציון העיר, שלפי פשוטו של מקרא לא קשה כלל מ"ט לא הקהיל בחצוצרות, דהנה בפרשת בהעלותך שם נאמר "ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד, ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל". וכאן הרי הקהיל רק את הזקנים והשוטרים, א"כ אי אפשר לתקוע בשנים, דאז נקהלים כל ישראל, ואי אפשר לתקוע באחד, דאז נקהלים רק הנשיאים, וכדי להקהיל רק את הזקנים והשוטרים הוצרך להקהילם שלא ע"י חצוצרות.​