מדוע לא מתו המצרים עד שנפלטו על שפת הים?

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים (יד ל)
במכילתא וכי מתים היו, אלא מתים ולא מתים, היינו שנפלטו ליבשה בעודם מתים והולכים ולא לאחר מיתתן.
ויש לעיין לצורך מה נפלטו מהים כשהם עדיין קודם מיתה.

ובפשוטו דברי המכילתא הם המשך למה שנאמר מקודם לכן שם, שהיו ישראל נותנין עיניהם בהם ומכירים אותם ומוכיחין אותם, שנאמר אוכיחך ואערכה לעיניך, ולצורך זה היו צריכים להיות חיים.
ומהרי״ל דיסקין זצ״ל ביאר, משום שהיה צריך שיכירו את מי ששעבד בהם ושוב לא ייראו מהם, וקי״ל ביבמות קכא. דמת לאחר שנפלט מן המים הוא משתנה ושוב אי אפשר להכירו, לכן היו צריכים להפלט חיים, ואז אפשר להכירם גם לאחר זמן רב.

ויש לבאר עוד דהנה כתיב "ארדוף אשיג אחלק שלל, תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי", ובתרגום יונתן שם, "מן בתר כדין אשלוף חרבי ואשיצי יתהון", דהיינו שכוונת המצרים היתה להורגם רק לאחר נטילת ממונם, וכן מדוקדק מסדר הכתוב עצמו שהקדים חלוקת השלל להריגתם, וזה כדי לצערם שיראו שנוטלים את ממונם.
ובמכילתא (מובא בפירוש אחד הראשונים על פיוט "אחר שלישים"), כל מה שחשבו המצרים על ישראל אירע להם עצמם, הם חשבו לאבדם במים לפיכך נאבדו במים, הם אמרו אחלק שלל לפיכך נתחלק שללם לישראל. וממילא כשם שהם חשבו ליטול שללם של ישראל מהם בחייהם כדי לצערם, כך אירע להם, שבעודם בחיים נטלו ישראל מהם את הבזה, ורק אח"כ מתו.​

 

[גרינפלד]

הוספה מ'המגדלות מרקחים':
בתרגום יונתן עה״פ אחלק שלל, "אפלוג ביזיהון לעמי עבדי קרבא".
והנה תרגום המילות אחלק שלל הוא "אפלוג ביזתא", והוסיף על זה התרגום "לעמי עבדי
קרבא".
ויש לבאר דלכאורה הרי הממון שהיה ביד ישראל הוא ממה שלקחו מביזת מצרים, וא״כ אין זה נחשב חלוקת שלל האויב, אלא רק להחזיר לעצמם את ממונם, וזה מה שהוקשה להתרגום.
ותירץ דהכוונה היא שפרעה אמר שהממון שיחזירו מישראל לא יחזור כל דבר לבעליו, אלא תהיה החלוקה רק בין אנשי המלחמה לחוד, כדרך שאר שלל מלחמה, וכוונתו בזה היה כדי שירצו לצאת למלחמה ולא יסמכו כל אחד על האחרים שילכו הם ויחזירו את השלל. וזהו שאמר התרגום אפלג ביזתא לעמי "עבדי קרבא" דוקא, וק״ל.

שוב ראיתי בפירוש האברבנאל על הגדה של פסח הנקרא "זבח פסח" בפיסקא "צא ולמד", שכתב שדעת המצרים באמרם "אחלק שלל" היתה להחזיר את כל מה שהשאילום כל דבר לבעליו.
אמנם במכילתא כאן אמרו שפרעה אמר לעמו לרדוף אחרי בזני ישראל בשביל שלקחו את ממונם, והיה מן המצרים שנטלו מהם רק דבר מועט ואמרו עדיף לנו לוותר על הממון, וכשראה פרעה כך אמר שנחלוק כולנו בשוה בבזה, כדי שגם אותם שלא נטלו מהם הרבה ירצו לצאת למלחמה.
וזה כדברינו הנ״ל בדעת התרגום ש״אחלק שלל" הכוונה כדרך ביזה של מלחמה ולא להחזיר לבעלים.​