- הודעות
- 2,195
- תודות
- 10,180
- נקודות
- 535
הדר זקנים במדבר פרק כט פסוק ו
בעצרת אומר ה"ר אהרן בשם ה"ר יוסף בר' ברוך שהיו אומרים כמו כן בחג שבועות ושני שעירים. כדכתי' בזבחים שני שעירי עצרת למה הם באים לטומאה שאירעה בין זה לזה וכן מוכח הפסוק דכתיב בפ' אמור ועשיתם שעיר עזים א' לחטאת ופירש"י יכול שעיר האמור בחומש הפקודים הוא שעיר האמור כאן כשאתה מגיע אצל פרים ואלים אינן הן ומאחר שקרבים שעירי עזים וכפרה שוה לכפר על טומאת מקדש וקדשיו כשאר שני שעירי מוספים כדאיתא בזבחים א"כ דין הוא להזכיר שנים בתפלה. ואינו נראה לה"ר אהרן כלל שהרי תפלתינו של מוסף תחת קרבן מוסף כי אמנם בשחר בגלל הלחם היה בא וכן פי' רש"י בפרשת אמור. אמור מעתה אלו לעצמם ואלו לעצמם אלו קרבים בגלל לחם ואלו למוספים.
ועוד עי' בשו"ת בנין שלמה ח"ב או"ח סי' ל"ז שהביא בזה:
שוב ראיתי בדעת זקנים מבעלי התוס' על החומש בפר' פנחס [פר' כח פס' כה] שחקרו ג"כ בזה אי צ"ל בשבועות ושני שעירים לכפר, שהרי בזבחים מסיק שני שעירי עצרת למה הן באין על טומאה שאירעה בין זה לזה וכו'. הרי דהקריבו בעצרת ב' שעירים. וכן מוכיח מן הפסוקים ששעיר שנאמר אצל חובת היום בפ' אמור אינו השעיר שנאמר במוספין וכמו שפרש"י בפי' החומש. ותי' התוס' שם דלא דמי שתפילת מוסף תחת קרבן מוסף היא באה ואחד מן השעירים לא היה קרב במוסף כי אם בשחר ע"שסו. והנה מלבד שהדבר תמוה דמנ"ל שהקריב חובת היום בבוקר, דאדרבה טפי מסתברא שהקריבו אחר המוסף דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. וכן משמע מדברי הרמב"ם [בפ' ח מה' תמידין ומוספין ה"א] דחובת היום של עצרת היה קרב אחר המוסף. ומיהו זה אינו קושיא דהדבר פשוט דהתוס' אזלי לשיטתם דכ' שם בתחילה דהא דלא כתיב גבי מוספי עצרת מלבד שתי הלחם ופר ושני אילים, היינו משום דכתיב וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה הוי כמו דכתיב מלבד. ור"ל דלאחר שתקריבו המנחה חדשה אז תקריבו קרבן מוסף וזהו שהוצרך לומר בהקריבכם. הרי דפשיטא להו מלשון הכתוב דחובת היום הקריבו מקודם. אבל עיקר תירוצם אינו נוח לי דמה בכך דהקריבו בבוקר מ"מ כיון דהשעיר הזה ג"כ מכפר למה לא יאמרו שניהם וכמו דאנו מזכירין ביוה"כ. ואכן לפי מה שכ' א"ש בלא"ה: