ראוי לתמוה מאחר שמצות משלוח מנות חיוב מדברי קבלה למה לא תיקנו בה ברכה כשאר מצוות שמברכין עלייהו. ובמ"א ריש סימן תרצב מביא דכשמברכין בום שהחיינו צריכים לכוון על משלוח מנות וסעודת פורים שהם מצות וטעונות ברכה. ומכל מקום אם אין לו מגילה מסיק שלא לברך שהחיינו על משלוח מנות דהא לא תיקנו בו ברכה על מצות משלוח מנות ולא ביאר למה באמת אינו טעון ברכה.
ולכאו' נראה דכל מצוה שתלוי ביד אחרים אין מברכין הליה שמא חבירו יתחרט ולא ירצה לקבל הדבר והוה ברכה לבטלה. ואפילו אם נימא דמחילה מועיל במשלוח מנות והנותן קיים המצוה אף שהמקבל מחל, מכל מקום כיון שיכול בשעת נתינה לסרב לא תיקנו בזה ברכה, ובצדקה לעני נמי אולי סגי ג"כ בהאי טעמא. והראשונים פרשו שמא ימחל והוא הדין שמא יסרב ולא יקבל מ"מ במשלוח מנות שתלוי ביד חבירו א"ש שלא תקנו חכמים בזה ברכה.
וראה בקצוה"ח ריש סימן צ"ז שהביא תשובות הרשב"א ששאלו להראב"ד מפני מה אין מברכין על כמה מצוות כגון מתנות עניים והלואה וצדקה והענקה וכיו"ב, ומפרש דהטעם שאין המצוה תלויה העושה דאפשר שלא יתרצה בה חבירו עיי"ש מה שתמה הקצות.
ולכאו' נראה דכל מצוה שתלוי ביד אחרים אין מברכין הליה שמא חבירו יתחרט ולא ירצה לקבל הדבר והוה ברכה לבטלה. ואפילו אם נימא דמחילה מועיל במשלוח מנות והנותן קיים המצוה אף שהמקבל מחל, מכל מקום כיון שיכול בשעת נתינה לסרב לא תיקנו בזה ברכה, ובצדקה לעני נמי אולי סגי ג"כ בהאי טעמא. והראשונים פרשו שמא ימחל והוא הדין שמא יסרב ולא יקבל מ"מ במשלוח מנות שתלוי ביד חבירו א"ש שלא תקנו חכמים בזה ברכה.
וראה בקצוה"ח ריש סימן צ"ז שהביא תשובות הרשב"א ששאלו להראב"ד מפני מה אין מברכין על כמה מצוות כגון מתנות עניים והלואה וצדקה והענקה וכיו"ב, ומפרש דהטעם שאין המצוה תלויה העושה דאפשר שלא יתרצה בה חבירו עיי"ש מה שתמה הקצות.