ובשם המהרי"ל דיסקין תירצו, שיש שלוש מילים במגילה שלא ידוע פירושם, והם "האחשתרנים בני הרמכים", וזהו הביטול תורה; [ואולי כוונתו שמכיון שלא מבינים הפירוש – אין זה ביטול תורה במלוא המובן, אלא ביטול תורה באיכות].
והנה, שיטת הגר"ז שבתורה שבכתב מקיימים מצוות תלמוד תורה אפי' אם אינו מבין.
וכן בחו"ב ברכות (החדשים, י"א ב') מביא מכמה ראשונים ואחרונים שגם בתורה שבעל פה מקיים מצוות תלמוד תורה אפי' אם אינו מבין[א].
[א] ועי' רמח"ל בדרך עץ חיים "והגית בו יומם ולילה", לא כתוב "והבנת", אלא "והגית", וכמו שבלימוד זוהר מועיל אפי' אם אינו מבין.
הגאון הכותב סמך על הלומד שיבחין שיש כאן הסבר שונה בדברי מהריל''ד.
דבפשוטו הוא נקט דבתורה שבע''פ בעינן שיבין וכדעת המג''א בסי' נ'.
ויש להעיר דלפי דברי הרחיד''א בע''ז די''ט דתלי אם יכול להבין, הכא דכו''ע לא יכלי להבין הרי הוא מקיים המצוה.
אמנם בבית אפרים (או"ח סי' סח) כתב, שאכן בקריאת המגילה אינו מקיים מצוות תלמוד תורה[ה]. [והוסיף שאפי' בלימוד נביאים וכתובים בדרשות המקראות – גם כן נחשב ביטול לגבי לימוד משנה וגמרא][ו].
וכעי"ז כתב בחכמת שלמה[ג](או"ח סי' תרפז סעיף ב), שאם מכוון למקרא מגילה – אינו מקיים בכך מצוות תלמוד תורה, וכן להיפך אם מכוון לתלמוד תורה – אינו עולה לשם מצוות קריאת מגילה.
מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות, לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה...
ידוע ג"כ מש"כ א' מן האחרונים דהוא גמל עם ח' רגלים
ושמעתי מת"ח א' שאמר לו יהודי פרסי שעד היום בשפת פרס 'רנים' פירושו שמונה (וכן גמל בפרסית נשמע קרוב ל'אחשת')