ויצא מדרשי חז"ל - פרשת ויצא יעקב (1 צופה)

[יוסף צ. הירשמן]

{יד} רביעי וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר-חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל-לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל-לֵאָ֔ה תְּנִי-נָ֣א לִ֔י מִדּֽוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ:
{טו} וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַֽמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת-אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת-דּֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּֽוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ:
{טז} וַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֣֥ב מִֽן-הַשָּׂדֶה֘ בָּעֶ֒רֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא:
{יז} וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל-לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַֽעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי:
{יח} וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר-נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשׂכָֽר:

---

במדרש רבה:

פתיחה בענין ריחוקו של שבט ראובן מגזל

[פרשה עב] א וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים (בראשית ל, יד),
(משלי כב, ו): חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה.
(במדבר לב, ה): יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.

---

פתיחה בענין שילדה לאה שבע ילדים

(שמואל א ב, ה): שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה,
שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, זוֹ לֵאָה שֶׁהָיְתָה שְׂבֵעָה בְּבָנִים וְנִשְׂכָּרָה.
רְעֵבִים חָדֵלּוּ, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְעֵבָה לְבָנִים חָדֵלָה.
עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, זוֹ לֵאָה שֶׁהָיְתָה עִקָּרָהּ שֶׁל בַּיִת יָלְדָה שִׁבְעָה.
וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה רֻבָּן שֶׁל בָּנִים, אֻמְלָלָה.
וּמִי עָשָׂה כֵן, (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה.

---

ב וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים (בראשית ל, יד),
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, יַבְרוּחִין.
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שְׂעוֹרִין.
רַבִּי יְהוּדָה בַּר' סִימוֹן אָמַר מַיְשִׁין.
בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ וּבֵין לְדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַהֶפְקֵר.
לְמַאן דְּאָמַר שְׂעוֹרִים, שְׂעוֹרִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים כְּשָׂדֶה שֶׁל הֶפְקֵר הֵן, לְפִי שֶׁכְּבָר כָּלָה הַקָּצִיר שֶׁל שְׂעוֹרִים, תֵּדַע לְךָ שֶׁהָלַךְ בִּשְׁעַת הַקָּצִיר בִּשְׁעַת בִּכּוּר כָּל מִינֵי אִיפוֹרְיָא* וְלֹא הֵבִיא אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מִן הַמֻּפְקָר, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים מִגֶּזֶל הָאָרֶץ, וְאִם כָּךְ הָיוּ שְׁמוּרִים מִגֶּזֶל הָאָרֶץ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים מִכָּל הַגָּזֵל.
*פירות.

(בראשית ל, יד): וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ,
לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיְתָה כְּבוֹדָהּ שֶׁל אִמּוֹ עָלָיו, שֶׁלֹא טְעָמָן עַד שֶׁהֱבִיאָם אֶל אִמּוֹ.
ג וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ.

---

פסוק טו

הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי [וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי] (בראשית ל, יד טו),
הַנֵּיאַת לְסָבִי מִן דִּקְנִי*.
*נתת לסבא שלי מהזקן שלי, ומשל הוא.

[וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ]
תָּאנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לְפִי שֶׁזִּלְזְלָה בַּצַּדִּיק לְפִיכָךְ אֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ בִּקְבוּרָה,
הוּא דְּהִיא אָמְרָה לָהּ (בראשית ל, טו): לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, אָמְרָה לָהּ עִמָּךְ הוּא דָּמֵךְ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמֵךְ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר:
זוֹ הִפְסִידָה וְזוֹ הִפְסִידָה, זוֹ נִשְׂתַּכְּרָה וְזוֹ נִשְׂתַּכְּרָה,
לֵאָה הִפְסִידָה דוּדָאִים [וּבְכוֹרָה], וְנִשְׂתַּכְּרָה ב' שְׁבָטִים (וּבְכוֹרָה),
וְרָחֵל נִשְׂתַּכְּרָה דוּדָאִים [וּבְכוֹרָה], וְהִפְסִידָה שְׁבָטִים (וּבְכוֹרָה).
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר:
זוֹ הִפְסִידָה דוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה עִמּוֹ,
רָחֵל נִשְׂתַּכְּרָה דוּדָאִים וְהִפְסִידָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה עִמּוֹ.

---

פסוק טז-יז

ד וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב (בראשית ל, טז),
תַּמָּן תְּנֵינַן הַשֹּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וּפָּסַק עִמָּהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹא לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב אֵינוֹ יָכוֹל לְכוֹפָן,
אָמַר רַבִּי מוּנָא מָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, תְּנַאי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל הוּא שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל.
הוֹצָאָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, כב): תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, מִכָּאן וָאֵילָךְ (תהלים קד, כג): יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ.
הַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל מִנַּיִן, (תהלים קד, כג): וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב, עַד עָרֶב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עֲדֵי עָרֶב, לוֹמַר עַד חֲשֵׁכָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ז, ד): עֲדֵי נָשֶׁף.
רַבִּי אָמִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הִטְרִיחוּ עַל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאִם הָיְתָה עֶרֶב שַׁבָּת תְּהֵא הַכְנָסָה מִשֶּׁלּוֹ, עַד הֵיכָן? עַד שֶׁיְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וְצוֹלֶה לוֹ דָּג מִבְּעוֹד יוֹם מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת, וּמַדְלִיק נֵר,
שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעָרֶב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.

ה וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ
מְלַמֵּד שֶׁלֹא הִנִּיחָה אוֹתוֹ לִרְחֹץ רַגְלָיו.

וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא,
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָהּ אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר (בראשית ל, יז): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה.

וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא [כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי],
אָמַר רַבִּי לֵוִי בּוֹא וּרְאֵה מַה יָּפָה הָיְתָה סַרְסָרוּתָן שֶׁל דּוּדָאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי הַדּוּדָאִים עָמְדוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל יִשָׂשׂכָר וּזְבוּלֻן. יִשָׂשׂכָר יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וּזְבוּלֻן יוֹצֵא בַּיַּמִּים וּבָא וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָׂשׂכָר, וְהַתּוֹרָה רַבָּה בְּיִשְׂרָאֵל,
(שיר השירים ז, יד): וְהַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ,

---

פסוק יח

וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָׂשׂכָר,
יִשָׂשׂכָר תְּשִׁיעִי לַשְּׁבָטִים וְהוּא הִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יח): בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָׂשׂכָר, מִפְּנֵי מָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים [לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם],
מַה לָּעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקּוּרְנִיסִין. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קֵיצָרִי אָמַר לָעִבּוּרִים.
(דברי הימים א יב, לג): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת הָיָה יִשָׂשׂכָר מַעֲמִיד, וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, וְכָל אֲחֵיהֶם מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִּיהֶם, וְהוּא מֵשִׁיב לָהֶם הֲלָכָה כַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי.

וְכָל הַשֶּׁבַח הַזֶּה מִנַּיִן הָיָה לוֹ לְיִשָׂשׂכָר, מִשֶּׁל זְבוּלֻן, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּפְרַגְמַטְיָא שֶׁלּוֹ וּמַאֲכִיל אֶת יִשָׂשׂכָר שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מט, יג): זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן.
וּכְשֶׁבָּא משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים הִקְדִּים בִּרְכַּת זְבוּלֻן לְבִרְכַּת יִשָׂשׂכָר (דברים לג, יח): שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ מִמַּה שֶּׁיִּשָֹּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים יֵשׁ שָׂכָר בְּאָהֳלֵי זְבוּלֻן.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

{יט} וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן-שִׁשִּׁ֖י לְיַֽעֲקֹֽב:
{כ} וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים | אֹתִי֘ זֶ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֨עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי-יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת-שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן:
{כא} וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת-שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה:

---

במדרש רבה:

זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב [הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים] (בראשית ל, כ),
הַשָּׂדֶה הַזּוֹ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ הִיא עוֹשָׂה פֵּרוֹת.

---

פסוק כא

(בראשית ל, כא): וְאַחַר יָלְדָה בַּת,
תְּנֵינָא, כֵּיצַד, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.
דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הֲדָא מַתְנִיתָא.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי אַף עַל הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יח, ו): הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל, מַה יּוֹצֵר הַזֶּה לְאַחַר שֶׁיָּצַר אֶת הַכַּד שׁוֹבְרוֹ וְעוֹשֶׂה אַחֵר אַף אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן אֲפִלּוּ עַל הַמַּשְׁבֵּר.
אֵיתֵיבֵיהּ, וְהָכְתִיב: וְאַחַר יָלְדָה בַּת, אָמַר לוֹ עִקַּר בְּרִיָּתוֹ זָכָר הָיְתָה, וּמִתְּפִלָּתָהּ שֶׁל רָחֵל שֶׁאָמְרָה (בראשית ל, כד): יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, נַעֲשָׂה נְקֵבָה.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי אִמָּהוֹת נְבִיאוֹת הָיוּ וְרָחֵל מִן הָאִמָּהוֹת, יוֹסֵף ה' לִי בָּנִים אֲחֵרִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בֵּן אַחֵר, אָמְרָה עוֹד אֶחָד הוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד הַלְּוַאי יִהְיֶה מִמֶּנִּי.​

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא נִתְכַּנְסוּ כָּל הָאִמָּהוֹת וְאָמְרוּ דַּיֵּנוּ זְכָרִים תִּפְקֹד עוֹד זֹאת.

---

פרקי דרבי אליעזר (פרק לו):

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשִּׁבְעָה חֳדָשִׁים יָלְדָה לֵאָה אֶת בָּנֶיהָ,
וּלְשֶׁבַע שָׁנִים נוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים וּבַת אֶחָת.
וְכֻלָּן נוֹלְדוּ זִוּוּגָן עִמָּם, חוּץ מִיּוֹסֵף שֶׁלֹּא נוֹלַד זִוּוּגוֹ עִמּוֹ, שֶׁהָיְתָה אָסְנַת בַּת דִּינָה רְאוּיָה לוֹ לְאִשָּׁה.
וְחוּץ מִדִּינָה שֶׁלֹּא נוֹלַד זִוּוּגָהּ עִמָּהּ.
אָמְרָה, הַיַּלְדָּה הַזֹּאת דִּין וּמִשְׁפָּט הִיא, עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמָהּ דִּינָה:

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

{כב} וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת-רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת-רַחְמָֽהּ:
{כג} וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת-חֶרְפָּתִֽי:
{כד} וַתִּקְרָ֧א אֶת-שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר:

---

כאן רבו הפתיחות במדרש רבה ובמדרש רבי תנחומא ובאגדת בראשית, וכנראה היא ריש סידרא לפי מנהג ארץ ישראל.

במדרש רבי תנחומא:

פתיחה בדבר הלכה, זכר לרחל זכות ששתקה לאחותה

ו וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל.

יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנּוּ, הָרוֹאֶה אָדָם נָאֶה כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ.
כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר, בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ.

אֵין לְךָ נָאָה מִן רָחֵל, וּבִשְׁבִיל נוֹיָהּ בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לִשָּׂא אוֹתָהּ, וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ סִבְלוֹנוֹת לִתְּנָם לְרָחֵל, וְלָבָן נוֹתְנָן לְלֵאָה וְהָיְתָה רָחֵל שׁוֹתֶקֶת.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה (משנה אבות א, יז).

רָחֵל תָּפְשָׂה בִּשְׁתִיקָה, עָמְדָה זַרְעָהּ בִּשְׁתִיקָה,
רָאֲתָה סִבְלוֹנוֹתֶיהָ בְּיַד אֲחוֹתָהּ וְשָׁתְקָה.
בִּנְיָמִין בְּנָהּ, הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ מִן הָאֵפוֹד יָשְׁפֵה, יוֹדֵעַ בִּמְכִירַת יוֹסֵף וְשׁוֹתֵק. וְזֶהוּ יָשְׁפֵה, יֶשׁ לוֹ פֶּה וְשׁוֹתֵק.
שָׁאוּל בֶּן בְּנָהּ, וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ (ש"א י, טז). אֶסְתֵּר, אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ (אסתר ב, כ).
לֵאָה תָּפְשָׂה בְּהוֹדָיָה, עָמְדָה זַרְעָהּ בְּהוֹדָיָה אַחֲרֶיהָ.
הִיא אָמְרָה, הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'.
יְהוּדָהּ בְּנָהּ אַחֲרֶיהָ, יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ (בראשית מט, ח).
דָּוִד, הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב (תהלים קיח, א).
דָּנִיֵּאל, מְצַלֵּא וּמוֹדֵא (דניאל ו, יא).

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, גְּדוֹלָה שְׁתִיקָה, שֶׁבִּזְכוּת שְׁתִיקָתָהּ שֶׁל רָחֵל, זָכְתָה וְהֶעֱמִידָה שְׁנֵי שְׁבָטִים בְּיִשְׂרָאֵל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יָתֵר עַל הַשְּׁבָטִים.
וְלָמָּה שָׁתְקָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אָמְרָה אִם מְשַׁלַּחַת אֲנִי וּמוֹדַעַת לְיַעֲקֹב שֶׁאַבָּא נוֹתֵן לַאֲחוֹתִי מַה שֶּׁהוּא מְשַׁלֵּחַ לִי, אֵינוֹ נוֹטֵל אוֹתוֹ, וְאַבָּא אֵין מַשִּׂיאֵנִי לוֹ, וַאֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִן הַגּוּף הַצַּדִּיק הַזֶּה.
אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ שָׁתַקְתְּ, חַיַּיִךְ, בִּזְכוּת אוֹתָהּ שְׁתִיקָה אֲנִי זוֹכְרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל.

---

פתיחה בענין שזכר לה ה' העושק שעשקה לבן אביה מיעקב אבינו

ז וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים [אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ].
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים [נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים ה' מַתִּיר אֲסוּרִים] (תהלים קמו, ז),
אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי פִנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בְמִצְרַיִם מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וְלֹא הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל. וּמִי עָשָׂה דִינָן, עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים.

[כאן נשמטה המשך הדרשה והובאה לקמן בזה"ל]:​

ט וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל. ​

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו וְכָל שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם, גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם (ירמיה ג, לג-לד),​

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים. ​

אָמַר רַבִּי פִנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא, הָיוּ בְמִצְרַיִם מִשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, וְלֹא הָיוּ מְשַׁעְבְּדִין אֶלָּא בְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה [בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ].​

מַהוּ וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלַאכְתָּן בְּטִיט וּבִלְבֵנִים וּבָאִין לָנוּחַ לָעֶרֶב לְבָתֵּיהֶן, בָּא הַמִּצְרִי וְאוֹמֵר לוֹ: צֵא לַקֵּט לִי יָרָק מִן הַגִּנָּה, בַּקֵּעַ לִי אֶת הָעֵץ הַזֶּה, מַלֵּא לִי חָבִית זוֹ מִן הַמָּיִם. הֱוֵי, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה. ​

מַהוּ אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עֲבוֹדַת הָאִישׁ עַל הָאִשָּׁה וַעֲבוֹדַת הָאִשָּׁה עַל הָאִישׁ. אוֹמֵר לָאִישׁ, קוּם לוּשׁ וַאֲפֵה. אוֹמֵר לָאִשָּׁה, מַלְאִי חָבִית זוֹ, בַּקְּעִי הָעֵץ הַזֶּה, לְכִי לַגִּנָּה הָבִיאִי יְרָקוֹת.​

וּמִי עָשָׂה דִינָם, עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים. נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים (תהלים קמו, ז), שֶׁהָיוּ רְעֵבִים לַגְּאֻלָּה. ה' מַתִּיר אֲסוּרִים, שֶׁהִתִּיר אֲסוּרֵיהֶן וְגוֹאֲלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת (תהלים סח, ז).​

הֱוֵי אוֹמֵר, עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.​

דָּבָר אַחֵר:
עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעֲשָׁקַתּוּ אֲדוֹנָתוֹ וְאָמְרָה, בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי (בראשית לט, יז).
אָמְרָה לוֹ: אִם אֵין אַתְּ שׁוֹמֵעַ לִי אֲנִי פוֹסֶקֶת בְּלָאדִין שֶׁלָּךְ. אָמַר לָהּ: נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יַאֲכִילֵנִי.
אָמְרָה לוֹ: אֲנִי מַכְנִיסְךָ בַּכְּבָלִים. אָמַר לָהּ: ה' מַתִּיר אֲסוּרִים.
אָמְרָה לוֹ: עֵינֶיךָ הַיָּפוֹת אֲנִי מְעַוַּרְתָּן. אָמַר לָהּ: ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים.
אָמְרָה לוֹ: אֲנִי מַגְלָה אוֹתָךְ. אָמַר לָהּ: ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים.

דָּבָר אַחֵר:
עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, זוֹ רָחֵל שֶׁהָיְתָה עֲשׁוּקָה, שֶׁהוֹשִׁיבָהּ אָבִיהָ בְּאַפִּרְיוֹן וְהִכְנִיס אֶת לֵאָה וְכִבָּה אֶת הַפַּנָּסִין וְהוֹצִיא בְּיָדוֹ אֶת רָחֵל, יֵשׁ עֹשֶׁק גָּדוֹל מִזֶּה?
וּמִי עָשָׂה דִינָהּ, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים. שֶׁהָיְתָה רְעֵבָה מִבָּנִים. ה' מַתִּיר אֲסוּרִים. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ.

---

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל,
לָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד.

---

פתיחה בענין שנחלפו דינה ויוסף

ח וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל.
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנּוּ, אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת מַהוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר.
כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.
רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁנִינוּ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא, אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אֲפִלּוּ עַד שָׁעָה שֶׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר יִתְפַּלֵּל שֶׁתֵּלֵד זָכָר, לְפִי שֶׁאֵין קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַנְּקֵבוֹת זְכָרִים וְאֶת הַזְּכָרִים נְקֵבוֹת. וְכֵן מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יִרְמְיָה, וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר וְהִנֵּהוּ עֹשֶׂה מְלָאָכָה עַל הָאָבְנָיִם. וְנִשְׁחַת הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר וְשָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת (ירמיה יח, ג-ד). מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְיִרְמְיָה, הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה'.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּלֵאָה, אַחַר שֶׁיָּלְדָה שִׁשָּׁה בָנִים וְהָיְתָה רוֹאָה בִנְבוּאָה שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לַעֲמֹד מִיַּעֲקֹב, וּכְבָר יָלְדָה שִּׁשָּׁה וְנִתְעַבְּרָה מִן הַשְּׁבִיעִי, וּמִן שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי עֲשָׂרָה, עָמְדָה לֵאָה וְהָיְתָה מִתְרַעֶמֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרָה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לַעֲמֹד מִיַּעֲקֹב, הֲרֵי כְבָר בְּיָדִי שִׁשָּׁה וּמְעֻבֶּרֶת מִשְּׁבִיעִי וּבְיַד הַשְּׁפָחוֹת שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי עֲשָׂרָה. אִם זֶה זָכָר, לֹא תְהֵא רָחֵל אֲחוֹתִי כְּאַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת. מִיָּד שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתָהּ וְנֶהְפַּךְ הָעֻבָּר שֶׁבִּמְעֶיהָ לִנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה. וְאַחֶרֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְאַחַר.
וְלָמָּה קָרְאָה לֵאָה דִּינָה. לְפִי שֶׁעָמְדָה לֵאָה הַצַּדֶּקֶת בַּדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ רַחֲמָנִית, וְאַף אֲנִי מְרַחֵם עָלֶיהָ. מִיָּד, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל.

---

פתיחה בענין "ותקנא רחל באחותה" דלעיל

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים,
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'. לָמָּה לֹא אָמְרָה בִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וּבְכֻלָּם הוֹדָיָה אֶלָּא בִיהוּדָה.
מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁיָּצָא לַגֹּרֶן לִטֹּל תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, וּבָא בַעַל הַגֹּרֶן נָתָן לוֹ תְרוּמָה וְלֹא הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, נָתַן לוֹ מַעֲשֵׂר וְלֹא הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה. לְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה רָאוּי לַכֹּהֵן לִטֹּל, עָמַד בַּעַל הַגֹּרֶן וְהוֹסִיף לוֹ מִדָּה אַחַת שֶׁל חֻלִּין. הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה וְנִתְפַּלֵּל עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה כְּשֶׁנָּתַן לְךָ בַּעַל הַגֹּרֶן הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר לֹא הֶחֱזַקְתָּ לוֹ טוֹבָה, וְעַכְשָׁו עַל מְעַט מִדָּה אַחַת שֶׁל חֻלִּין הֶחֱזַקְתָּ לוֹ טוֹבָה. אָמַר לָהֶן, הָרִאשׁוֹנוֹת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר, שֶׁלִּי הֵן וְשֶׁלִּי לָקַחְתִּי. אֲבָל אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהוֹסִיף לִי, מִשֶּׁלּוֹ, לְפִיכָךְ אֲנִי מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה.
וְכָךְ אָמְרָה לֵאָה, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לַעֲמֹד מִיַּעֲקֹב, וַהֲרֵי אָנוּ אַרְבַּע נָשִׁים, אָנוּ רְאוּיוֹת לֵילֵד שְׁלֹשָה לְכָל אַחַת וְאֶחָת. שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּלַדְתִּי כְבָר, חֶלְקִי הֵן. עַכְשָׁו כְּשֶׁהוֹסִיף לִי בֵּן רְבִיעִי עַל חֶלְקִי, בְּוַדַּאי הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'. לְפִיכָךְ קִנְּאָה רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד מָתַי תְּהֵא הַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ מִצְטַעֶרֶת, בַּדִּין הוּא שֶׁתִּפָּקֵד, לֹא תְהֵא כְּאַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת? מִיָּד וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל.

---

פתיחות מאגדת בראשית בקובץ המצורף*.
*הפתיחות שבתנחומא רובם מתוך דרשות שנדרשו במדרש רבה במקומם, אבל הפתיחות שבאגת בראשית חדשות הם.

---

במדרש רבה:

פתיחה בענין שנפקדה בעת רצון בראש השנה

[פרשה עג] א וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל (בראשית ל, כב),
(תהלים קו, ד): זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ,
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָה.

---

פתיחה שזכר לה ה' חסדו ואמונתו

ב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל (בראשית ל, כב),
(תהלים צח, ג): זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.
זָכַר חַסְדּוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ): חֶסֶד לְאַבְרָהָם.
וֶאֱמוּנָתוֹ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב.
לְבֵית יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. מִי הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב לֹא רָחֵל? בְּכֻלָּם כְּתִיב (בראשית לה, כג): וּבְנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן, (בראשית לה, כו): וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה גָּד וְאָשֵׁר, (בראשית לה, כה): וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל דָּן וְנַפְתָּלִי, וּבְרָחֵל כְּתִיב (בראשית מו, יט): בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב,
דָּבָר אַחֵר,
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל,
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ.

---

פתיחה בענין זכות הרבים שעמדו לה

[וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ],
ג פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי (תהלים נה, יט),
[פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי], זֶה יַעֲקֹב.
מִקְּרָב לִי, שֶׁלֹא תִּקְרַב לִי עֲצָתוֹ שֶׁל רָשָׁע, שֶׁלֹא יֹאמַר זוֹ שֶׁיָּלְדָה יִטְלֶנָּה עִמּוֹ וְזוֹ שֶׁלֹא יָלְדָה אַל יִטְלֶנָּה עִמּוֹ.
[כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי], דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ בְּהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת נִפְקְדָה רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כב): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל [וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ],
רָחֵל בִּזְכוּתָהּ, אֶת רָחֵל, בִּזְכוּת אֲחוֹתָהּ.
(בראשית ל, כב): וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, בִּזְכוּת יַעֲקֹב,
(בראשית ל, כב): וַיִּפְתַּח, בִּזְכוּת הָאִמָּהוֹת.

---

[וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים]
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מְהַפְּכִין מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה', מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וּכְתִיב (בראשית ו, ה ז): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּנָחֶם ה' וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה.
וְאַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם הוֹפְכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים הוּא מִדַּת הַדִּין (שמות כב, כז): אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם. [וּכְתִיב] (בראשית ל, יז): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה. (שמות ב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, (בראשית ח, א): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.

ד וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל (בראשית ל, כב),
מַה זְּכִירָה זָכַר לָהּ, שְׁתִיקָתָהּ לַאֲחוֹתָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ אֶת לֵאָה הָיְתָה יוֹדַעַת וְשׁוֹתֶקֶת.

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל,
וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ.
רַב הוּנָא וְרַב אֲחָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר (דברי הימים א ב, ב): דָּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, בִּזְכוּת דָּן נִפְקְדָה רָחֵל, בִּזְכוּת דָּן עָמַד יוֹסֵף וּבִנְיָמִין.

(בראשית ל, כב): וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ,
רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בֵּיבַי אָמַר שְׁלשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַפְתֵּחַ שֶׁל קְבוּרָה, וּמַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים, וּמַפְתֵּחַ שֶׁל רֶחֶם.
מַפְתֵּחַ שֶׁל קְבוּרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, יב): הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי.
מַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים מִנַּיִן (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וגו'.
מַפְתֵּחַ שֶׁל רֶחֶם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּרְנָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.

---

פסוק כג

ה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי (בראשית ל, כג),
אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר זְכַרְיָה עַד שֶׁלֹא תֵּלֵד הָאִשָּׁה הַסִּרְחוֹן נִתְלֶה בָהּ, לְאַחַר שֶׁתֵּלֵד תָּלוּי בִּבְנָהּ, מַאן אֲכַל הֲדָא מְקָמְתָא, בְּרָךְ. מַאן תְּבַר הֲדָא מְקָמְתָא, אֶלָּא בְּרָךְ.

אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי,
בְּפִלֶּגֶשׁ בַּגִּבְעָה (שופטים כא, יח): אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן.

אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי,
בִּימֵי יָרָבְעָם (דברי הימים ב יג, כ): וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְפֵהוּ ה' וַיָּמֹת.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַתְּ סָבוּר יָרָבְעָם הוּא שֶׁנִּגּוֹף, לֹא נִגּוֹף אֶלָּא אֲבִיָּה.​

וְלָמָּה נִגּוֹף, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר עַל שֶׁהֶעֱבִיר הַכָּרַת פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיה ג, ט): הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם.​

רַבִּי לֵוִי אָמַר שֶׁהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה צוּרָתָן, דִּתְנַן אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִים בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו, וְאֵין מְעִידִים אֶלָּא עַד ג' יָמִים.​

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַל שֶׁחִסְּדָם בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יג, ח): וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת ה' בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים.​

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַל שֶׁבִּזָּה לַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יג, ז): וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל, קָרָא לַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי בְּלִיַּעַל.​

רַבָּנָן אָמְרִין עַל שֶׁבָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְלֹא בִּעֲרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב יג, יט): וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ, וּכְתִיב (מלכים א יב, כט): וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. ​

וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם הַמֶּלֶךְ שֶׁהוֹנָה אֶת הַמֶּלֶךְ כָּמוֹהוּ נִגַּף, הֶדְיוֹט שֶׁהוּא מוֹנֶה אֶת הֶדְיוֹט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

---

פסוק כד

ו וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר (בראשית ל, כד),
אַחֵר לְגָלוּת.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן לֹא לַמָּקוֹם שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלָה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים גָּלוּ לִפְנִים מִן נְהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת.

בֵּן אַחֵר,
לְמַחְלֹקֶת.
אָמַר רַבִּי פִּינְחָס מִתְּפִלָתָהּ שֶׁל רָחֵל לֹא חָלַק שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין עִם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.

אַחֵר,
שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה אֲחֵרִים, כְּגוֹן יָרָבְעָם וַחֲבֵרָיו.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

{כה} וַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֛ר יָֽלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת-יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל-לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל-מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי:
{כו} תְּנָ֞ה אֶת-נָשַׁ֣י וְאֶת-יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת-עֲבֹֽדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ:
{כז} וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם-נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָֽרֲכֵ֥נִי יְהֹוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ:
{כח} חמישי וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָֽרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה:
{כט} וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר-הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי:
{ל} כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר-הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֹֽתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם-אָֽנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי:

---

במדרש רבה:

ז וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף (בראשית ל, כה),
כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף נוֹלַד שִׂטְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, כה): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי, דְּאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָסוֹרֶת הִיא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵם צְעִירִים שֶׁבַּשְּׁבָטִים.

---

פסוק כז-כח

ח וַיֹּאמֶר לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ (בראשית ל, כז),
נִסִּיתִי וּבָדַקְתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ.

(בראשית ל, כח): וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי,
סְכוֹם קַטַּע פָּרֵשׁ*.
[*אמור הסכום קצוב ופרש מה שכרך].

---

פסוק כט-ל

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי. כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב,
רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר מְעַט שִׁבְעִים נָפֶשׁ. נֶאֱמַר כָּאן מְעַט וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מְעַט (דברים כו, ה): בִּמְתֵי מְעָט, מַה לְּהַלָּן בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, אַף כָּאן שִׁבְעִים.

(בראשית ל, ל): וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי,
כָּל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים בְּרָכָה מִשְׁתַּלַּחַת,
יָרַד יִצְחָק לִגְרָר, בָּאת בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, יב): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ ה'.
יָרַד יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן, וּבָאת בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי.
יוֹסֵף יָרַד אֵצֶל פּוֹטִיפַר, בָּאת בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, ה): וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי.

(בראשית ל, ל): וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי,
רְאוּבֵן בָּעֵי בֵי וְשִׁמְעוֹן בָּעֵי בֵי.
*עי' בפירש"י: עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך אני להיות עושה גם אני עמהם לסמכן, וזהו גם.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

{לא} וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן-לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ לֹֽא-תִתֶּן-לִ֣י מְא֔וּמָה אִם-תַּֽעֲשֶׂה-לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר:
{לב} אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכָל-צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל-שֶׂ֣ה | נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל-שֶֽׂה-חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּֽעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי:
{לג} וְעָֽנְתָה-בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי-תָב֥וֹא עַל-שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר-אֵינֶ֩נּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי:
{לד} וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ:
{לה} וַיָּסַ֣ר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת-הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל-הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר-לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכָל-ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד-בָּנָֽיו:
{לו} וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַֽעֲקֹ֑ב וְיַֽעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת-צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּֽוֹתָרֹֽת:

---

במדרש רבה:

פסוק לג

ט וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר (בראשית ל, לג),
רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר כְּתִיב (משלי כז, א): אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, אַתָּה אָמַרְתָּ: וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, לְמָחָר בִּתְּךָ יוֹצֵאת וּמִתְעַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה.

---

פסוק לד

(בראשית ל, לד): וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ,
אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם יַעֲקֹב הָיָה חוֹזֵר בּוֹ י' פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר הֵן לוּ.
וְרַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, ז): וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, י' פְּעָמִים י', דְּאֵין מִנְיָן פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה.

---

פסוק לו

(בראשית ל, לו): וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת,
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר נוֹתָרֹת, מִנְּהוֹן בִּישִׁין מִנְּהוֹן עַקְרוֹן מִנְהוֹן קַוְסָרִין*, נַתֶּרֶת* כְּתִיב.
*קוסרין=עקומות, וי"מ חלשות. *כמה דאת אמר ונתור ככיה ושניה דקיסר.

---

בספר הזוהר הקדוש:

פתיחה בענין מידת אמת של יעקב

וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים.

רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר:
(תהלים טו) יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, [הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ],
הָא אוֹקִימְנָא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא,
(שם) הוֹלֵךְ תָּמִים, דָּא אַבְרָהָם, דְּכַד אִתְגְּזַר תָּמִים אִקְרֵי.
וּפוֹעֵל צֶדֶק, דָּא יִצְחָק.
וְדוֹבֵר אֱמֶת, דָּא יַעֲקֹב.
וַדַּאי יַעֲקֹב בֶּאֱמֶת אִתְדָּבַּק, אִי הוּא בֶּאֱמֶת אִתְדָּבַּק, מַאי טַעֲמָא עֲבַד עִם לָבָן כְּגַוְונָא דָא.
אֶלָא, יַעֲקֹב בָּחִין שַׁעְתָּא דְמַזְּלֵיהּ הֲוָה. דְּשָׁרֵי לֵיהּ לְאֵינַשׁ, לְמִבְחַן שַׁעְתֵּיהּ, עַד לָא יָתוּב לְאַרְעֵיהּ, וְאִי מַזָּלֵיהּ קָאִים בְּמָּה דְּעֲבִיד שַׁפִּיר, וְאִי לָאו לָא יוֹשִׁיט רַגְלוֹי עַד דְּיִסְלַק (ס''א דקאים במה דעביד) לְגַבֵּיהּ.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (בראשית ל) וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי, דְּהָא אִיהוּ לָא עֲבַד בְּגִין דְּיִטּוֹל מִדִּילֵיהּ לְמַגָּנָא, אֶלָּא כֹּלָּא בְּקוּשְׁטָא וּשְׁלִימוּ דִּרְעוּתָא. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִיהוּ נָטִיל רְשׁוּ מִלָּבָן.
וְעַל דָּא כְּתִיב, (בראשית ל) נִחַשְׁתִּי וַיְבָרַכֵנִי יְיָ בִּגְלָלֶךָ. כַּמָּה חֳרָשִׁין וְזִינִין עֲבַד לָבָן, וּבָחִין מַזָּלֵיהּ בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וְהֲוָה אַשְׁכַּח בְּגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב, מְאָה עָאנָא כָּל יַרְחָא, וּמְאָה אִמְרִין וּמְאָה עִזִּין יַתִּיר עַל עָאנֵיהּ.
רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֶלֶף עָאנִין, וְאֶלֶף אִמְרִין, וְאֶלֶף עִזִּין, הֲוָה מַיְיתֵי לֵיהּ יַעֲקֹב יַתִּיר בְּכָל יַרְחָא וְיַרְחָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ל) כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יְיָ אוֹתְךָ לְרַגְלִי, וּבִרְכְתָא דִלְעֵילָא לָאו אִיהוּ פָּחוֹת מֵאֶלֶף מִכָּל זִינָא וְזִינָא, מֵעָאנִין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח, מֵאִמְרִין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח, מֵעִזִּין אֶלֶף אִשְׁתַּכַּח. עַל כָּל מַה דְּשַׁרְיָא בִּרְכְתָא דִלְעֵילָא, לָא פָּחוֹת מֵאֶלֶף. עַד דִּבְגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב אִסְתַּלַּק לָבָן לְכַמָּה עוּתְרָא.
וְכַד בָעָא יַעֲקֹב לְנַטְלֵיהּ אַגְרֵיהּ, לָא אַשְׁכַּח אֶלָּא עֲשָׂרָה מִכָּל זִינָא וְזִינָא, וְיַעֲקֹב חָשִׁיב לֵיהּ לְעוּתְרָא סַגִּי. חָמֵי כַּמָּה נָטִיל מִדִּילֵיהּ, מִמַּה דְּהֲוָה יָהִיב אִיהוּ בִּזְכוּתֵיהּ לְלָבָן. וְכָל דָּא דְּסָלִיק בֵּיהּ יַעֲקֹב, לָא הֲוָה אֶלָּא בִּזְרוֹעַ דְּאִינוּן מַקְלוֹת, דְּשַׁוֵּי לְגַבֵּי עָנָא.
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה טָרַח הַהוּא שְׁלֵימָא דְיַעֲקֹב, אֲבַתְרֵיהּ דְּלָבָן. כְּתִיב, (בראשית ל) וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת, וְהֲוָה אַיְיתֵי לֵיהּ כָּל הַאי עוּתְרָא. וְעִם כָּל דָּא, לָא בָעָא לָבָן דִּיהֵא אַגְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב הָכִי, אֶלָּא נְטַל עֲשָׂרָה מִן דָּא וַעֲשָׂרָה מִן דָּא וְיָהַב (בידא דבני) לֵיהּ. וְאָמַר לֵיהּ טוֹל הַנֵּי. וְאִי יוֹלִידוּ כְּמָה דַאֲמַרְתְּ, בְּהַאי גַוְונָא יְהֵא אַגְרָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ל) וַתַּחְלֵף אֶת מַשְׂכּוּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, (ובהני) עֲשָׂרָה מִן דָּא וַעֲשָׂרָה מִן דָּא, וּכְתִיב, (בראשית ל) וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכּוּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. (ובהני עשרה) אִשְׁתַּדַּל בָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרְכֵיהּ. וּמִכָּל מַה דְּשַׁוֵּי לָבָן עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, אַהֲדַר בְּמִלּוּלֵיהּ, וְנָטִיל מִיַּעֲקֹב כֹּלָּא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלֵיהּ, וְנָטַל מִדִּילֵיהּ בִּזְרוֹעַ.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

{לז} וַיִּֽקַּח-לוֹ יַֽעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל-הַמַּקְלֽוֹת:
{לח} וַיַּצֵּ֗ג אֶת-הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּֽרְהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת:
{לט} וַיֶּֽחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל-הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים:
{מ} וְהַכְּשָׂבִים֘ הִפְרִ֣יד יַֽעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל-עָקֹ֛ד וְכָל-ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּ֨שֶׁת-ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל-צֹ֥אן לָבָֽן:
{מא} וְהָיָ֗ה בְּכָל-יַחֵם֘ הַצֹּ֣אן הַֽמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַֽעֲקֹ֧ב אֶת-הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּֽרְהָטִ֑ים לְיַֽחֲמֶ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת:
{מב} וּבְהַֽעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָֽעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַֽעֲקֹֽב:

---

במדרש רבה:

י וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן (בראשית ל, לז),
חֹטֶר חִוָּר דְּלוּז וְדִדְלִיף,

---

פסוק לח-לט

כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב נוֹתֵן אֶת הַמַּקְלוֹת בְּשִׁקֲתוֹת הַמַּיִם וְהָיְתָה בְּהֵמָה בָּאָה לִשְׁתּוֹת וְרוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְנִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ וְהַזָּכָר רוֹבְעָהּ וְהָיְתָה יוֹלֶדֶת כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה נַעֲשׂוּ הַמַּיִם זֶרַע בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם וְלֹא הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶלָּא צוּרַת הַוָּלָד בִּלְבָד.

מַעֲשֶׂה בְּכוּשִׁי אֶחָד שֶׁנָּשָׂא לְכוּשִׁית אַחַת וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן לָבָן, תָּפַס הָאָב לַבֵּן וּבָא לוֹ אֵצֶל רַבִּי, אָמַר לוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ בְּנִי. אָמַר לוֹ הָיָה לְךָ מַרְאוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ, אָמַר לוֹ הֵן. אָמַר לוֹ שְׁחוֹרָה אוֹ לְבָנָה, אָמַר לוֹ לְבָנָה. אָמַר לוֹ מִיכָּן שֶׁהָיָה לְךָ בֵּן לָבָן.​

אָמַר רַב הוּנָא דְּבֵית חוֹרוֹן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ טְעוּנִים מִתּוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל לָבָן בָּאִים וְנוֹתְנִים בְּתוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לא, יב): שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עוֹלִים עַל הַצֹּאן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא הָעֹלִים מֵאֵלֵיהֶם הָיוּ עוֹלִים,
רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים.
רַבָּנָן אַמְרֵי עַנְנֵי כָבוֹד.

---

פסוק מב

וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן,
רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ,
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּכִּירַיָּא דְלָבָן,
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לַקִּישַׁיָא דְלָבָן.

---

בספר הזוהר הקדוש:

פסוק לח

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל הַנֵּי קְרָאֵי, לְאַחֲזָאָה חָכְמָתָא קָא אַתְיָין. דְּתָנִינָן מִלִּין דִּלְעֵילָא, מִנְּהוֹן תַּלְיָין בְּעוֹבָדָא, וּמִנְהוֹן בְּמִלּוּלָא וּמִנְּהוֹן בִּרְעוּתָא דְלִבָּא. וּמַאן דְּבָעֵי לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן, בִּצְלוֹתָא, בְּמִלּוּלָא, וּרְעוּתָא. וּמִנְּהוֹן דְּלָא בִּצְלוֹתָא, אֶלָּא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָין.

תָּא חֲזֵי, יַעֲקֹב שְׁלִים, כָּל מַה דְּעֲבַד, בְּחָכְמְתָא עָבִיד, כְּתִיב וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקַּתוֹת הַמַּיִם, כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן מִמַּבּוּעָא דְכֹלָּא, לְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאִינוּן חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ.
אֶת הַמַּקְלוֹת. מַאן מַקְלוֹת, אִלֵּין דַּרְגִּין דְּאִינוּן בֵּי דִינָא.
אֲשֶׁר פִּצֵּל, דְּאַעֲבַר מִנְּהוֹן דִּינָא.
בָּרְהָטִים, הַיְינוּ דִכְתִיב, (שיר השירים ז) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, דְּהָא מֵהַהוּא מֶלֶךְ, אַתְיָין בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין. דָבָר אַחֵר (דף קסא ע''ב) מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, מֶלֶךְ דָּא, אָסוּר וְקָשׁוּר בְּאִינוּן רְהָטִין עִלָּאִין, דְּמִנַּיְיהוּ אִשְׁתַּקְיָין כֹּלָּא, (נ''א אתמשכן ברכאן לכולא) מִמֶּלֶךְ עִלָּאָה.
בְּשִׁקַּתוֹת הַמַּיִם, (ס''א ומתמן אשתקיין כלא שקתות המים), אִלֵּין אִינוּן נַחֲלִין דְּנָפְקִין וְאַתְיָין, עַד דְּמָטוּ לְאֲתַר דְּמִתְכַּנְשֵׁי תַּמָּן.
אֲשֶׁר תָּבֹאנָה הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים קד) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. וּבְהַהוּא אֲתַר, דְּמִתְכַּנְשֵׁי תַּמָּן מַיָא, כֻּלְּהוּ אַתְיָין לְאַשְׁקָאָה מִנֵּיהּ. וַיֵּחַמְנָה, מַאי וַיֵּחַמְנָה. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְרוּחַ צָפוֹן נָשִׁיב, מַיִין גְּלִידִין וְלָא נָגְדִין לְבַר וְלָא אִשְׁתַּקְיָין, בְּגִין דְּדִינָא תַּלְיָא, וּקְרִירוּ דְּצָפוֹן גָּלִיד מַיָא. וְכַד אִתְעַר רוּחַ דָּרוֹם, מִתְחַמְמֵי מַיָא, וְאִתְעֲבַר גְּלִידוּ דִּלְהוֹן וְנָגְדִין, כְּדֵין אִתְשַׁקְיָין כֹּלָּא. בְּגִין דְּחֲמִימוּ דְּדָרוֹם שָׁרָאן מַיָא, וְכֻלְּהוּ מִתְחַמְמֵי וְחָדָאן לְמִשְׁתֵּי מֵהַהוּא קְרִירוּ דְּצָפוֹן, דְּהֲוָה לוֹן בְּקַדְמִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֵּחַמְנָה. וַיֵּחַמְנָה, וְהָא (ולא) כְּתִיב וַיֶּחֱמוּ. אֶלָּא דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ נוּקְבֵי.

וְעַל דָּא אִתְכַּוַּון יַעֲקֹב, לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא בְּחָכְמְתָא.

---

פסוק לז

וְדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ל) וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת.

פָּתַח (נ''א רבי אלעזר) וְאָמַר (תהלים קלה) כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ,
תָּא חֲזֵי כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, עַד כָּאן לָא יָדַעְנָא מַאן בָּרִיר לְמַאן, אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרִיר לֵיהּ לְיַעֲקֹב, אִי יַעֲקֹב בָּרִיר לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶלָּא מִמַּה דְּגָלֵי קְרָא, יָדַעְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לֵיהּ לְיַעֲקֹב לְעַדְבֵיהּ, דִּכְתִיב, (דברים לב) כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
תָּא חֲזֵי, הָכִי נָמֵי יַעֲקֹב, בִּירֵר אַחְסַנְתֵּיהּ וְעַדְבֵיהּ לְחוּלָקֵיהּ, וְסָלִיק לְעֵילָא מִכָּל דַּרְגִּין, וְנָטִיל לֵיהּ לְעַדְבֵיהּ.
מַקַּל לִבְנֶה לַח, הַיְינוּ דַּרְגָּא חִוָּורָא דִּסְטַר יְמִינָא.
וְלוּז וְעַרְמוֹן, הַיְינוּ דַרְגָּא סוּמְקָא דִּסְטַר שְׂמָאלָא.
וַיְפַצֵּל בָּהֶן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת, דְּאַעֲבַר דִּינָא מִן דָּא, וְאִתְחַבַּר לֵיהּ בִּימִינָא, וְהוּא עָאל בֵּינַיְיהוּ וְנָטִיל לוֹן כְּחֲדָא וְאִתְעֲבִיד כֹּלָּא חַד בִּתְרִי גַוְונֵי.
וְעִם כָּל דָּא, מַחְשׂף הַלָּבָן, דְּיִתְגַּלֵּי חִוָּורָא עַל סוּמְקָא.
וְכָל דָּא לְמַאי, לְאַמְשָׁכָא לְדַרְגָא דָא דְעַדְבֵיהּ בִּרְכָאן מִמַּבּוּעָא דְכֹלָּא (נ''א דנחלא), וּלְשַׁוָּאָה לְדַרְגָא דָא דְּאִיהוּ תְּלָתָא כְּחֲדָא.
בָּרְהָטִים בְּשִׁקַּתוֹת הַמַּיִם, כְּמָה דְאוֹקִימְנָא.
וּכְדֵין בְּעוֹבָדָא דָא דְּחָכְמְתָא נָגְדִין בִּרְכָאן לְתַתָּא, וּמִתְשַׁקְיָין (נ''א ומתברכאן) כֻּלְּהוּ עָלְמִין וְשַׁרְיָין עֲלֵיהּ בִּרְכָאן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. דִּכְתִיב, (בראשית מט) בַּבֹּקֶר יאכַל עַד וְגו', וּלְבָתַר מִכָּאן, (שם) וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (דף קסב ע''א) לְאִתְבָּרְכָא כֻּלְּהוּ עַלְמִין לְתַתָּא.
וְיַעֲקֹב נָטַל חוּלָקֵיהּ, מֵאִינוּן בִּרְכָאן, דְּשַׁרְיָין עֲלֵיהּ לְתַתָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ חוּלָקֵיהּ וְעַדְבָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

---

עוד שם בתוך הדברים:

תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת, דְּיַעֲקֹב בָּעָא לְאַתְקָנָא תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית, וּלְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, וּלְאַשְׁקָאָה וּלְבָרְכָא לָהּ מִכָּל סִטְרִין, דִּכְתִיב וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת. אִלֵּין דִּינִין וּגְבוּרָן דְּנָפְקֵי מִגְּבוּרָה דִּלְעֵילָא.
וְיַעֲקֹב כַּד בָּעָא לְאַתְקָנָא לְהַאי דַרְגָּא, סָלִיק לְכָל אִינוּן דִּינִין וּגְבוּרָן מִינָהּ, וְאוֹקִים לוֹן בָּרְהָטִים, בְּאִינוּן רְהָטִים אַרְבַּע, דְּקָיְימֵי תְּחוֹת הַאי (במדבר כא) בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, דְּאִתְמַלְיָיא מֵאִינוּן נַחֲלִין וּמַבּוּעִין עִלָּאִין. בְּגִין דְּכַד נָפְקִין מַיִין מֵהַאי בְּאֵר קַדִּישָׁא, אִלֵּין אַרְבַּע נָטְלֵי כֹּלָּא. וְעַל דָּא אִקְרוּן רְהָטִים,
וּמִתַּמָּן (דף קסג ע''ב) אַתְיָין כֹּלָּא לְמִשְׁתֵּי. וְאִינוּן דִּינִין וּגְבוּרָן, כֻּלְּהוּ קָיְימֵי תַּמָּן, לְנַטְלָא לְכָל חַד וְחַד כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. אֲשֶׁר תָּבֹאנָה הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן, אִלֵּין לָקֳבֵיל אִלֵּין.
וַיֵּחַמְנָה, מַאי וַיֵּחַמְנָה. דְּכַד מִתְעַטְּרָן בְּדִינָא, מִתְחַמְּמִין בְּהַהוּא דִינָא, וְאָזְלִין וְשָׁאטִין בְּעַלְמָא, וּמְעַיְינֵי בְּאָרְחֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, הֵן לְטַב הֵן לְבִישׁ.
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, (בראשית ל) וַיֶּחמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת, בְּגִין דְּאִינוּן מַקְלוֹת הֲווּ מִתְחַמְּמָן, וּמַשְׁגִּיחִין בְּדִינִי עַלְמָא, וְאִתְפַּקְּדָן עֲלֵיהּ, וְאִתְדָּנוּ בְּנִי נָשָׁא עֲלַיְיהוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דניאל ד) בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא וְגו'.

---

פסוק מ

רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים סג) דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ,
הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ, דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בְּגִין דְּדָוִד מַלְכָּא, הֲוָה מִתְדְּבַּק נַפְשֵׁיהּ תָּדִיר, אֲבַתְרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְלָא חָיִישׁ לְמִלִּין אָחֳרָנִין דְּעַלְמָא, אֶלָּא לְאִתְדַּבְּקָא נַפְשֵׁיהּ וּרְעוּתֵיהּ בֵּיהּ, וְכֵיוָן דְּאִיהוּ הֲוָה מִתְדְּבַּק בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (קודשא בריך הוא) הֲוָה תָּמִיךְ בֵּיהּ וְלָא שַׁבְקֵיהּ. מִכָּאן, לְבַר נָשׁ כַּד אֲתָא לְאִתְדַּבְּקָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָחִיד בֵּיהּ, וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ.
דָבָר אַחֵר דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, לְאִתְעַטְּרָא דַּרְגֵּיהּ לְעֵילָא, דְּהָא כַּד אִתְדָּבַּק הַהוּא דַרְגָּא (ס''א דיליה אתברכא וכד אתגלייא) בְּדַרְגִּין עִלָּאִין לְסַלְקָא בַּתְרַיְיהוּ, כְּדֵין יְמִינָא אָחִיד בֵּיהּ לְסַלְקָא לֵיהּ, וּלְחַבְּרָא לֵיהּ, בְּחִבּוּרָא חַד כְּדְקָא יְאוּת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים קלט) וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ, וּכְתִיב (שיר השירים ב) וִימִינוֹ תְחַבְּקֵנִי, וְעַל דָּא בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ.
וְכַד אָחִיד בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּדֵין כְּתִיב, (שם) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְחַבְּקֵנִי. וְאִיהוּ יִחוּדָא חַד וְחִבּוּרָא חַד, וְכַד אִיהוּ חִבּוּרָא חַד, כְּדֵין אִתְמַלְּיָא הַהוּא דַּרְגָּא דִּילֵיהּ וְאִתְבָּרְכָא.
וְכַד אִתְמַלְיָין כָּל אִינוּן רְהָטִין, אִתְמַלְיָין לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעַלְמָא, וְכֻלְּהוּ עֲדָרַיָיא אִשְׁתַּקְּיָין, כָּל חַד וְחַד לְסִטְרֵיהּ.
וְכַד אֲתָא יַעֲקֹב לְאַתְקָנָא הַאי דַרְגָּא, בָּרִיר לֵיהּ סִטְרָא דִימִינָא, דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, וְסִטְרָא אָחֳרָא דְלָא אִתְחֲזֵי לֵיהּ אִתְפָּרְשַׁת מִינֵיהּ. כְּמָה דִכְתִיב, (בראשית ל) וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.
לְבַדּוֹ, הֲוָה בִּלְחוֹדוֹי, דְּלָא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטַעֲוָון אָחֳרָנִין דִּבְסִטְרִין אָחֳרָנִין.
זַכָּאָה חוּלַקְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּעֲלַיְיהוּ כְּתִיב, (דברים יד) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְיָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְתָא חֲזֵי, יַעֲקֹב אִיהוּ תּוּשְׁבְּחָא דְּאֲבָהָן, וְאִיהוּ כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ, וּבְגִין דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא, בְּגִין כָּךְ אִיהוּ קָאִים לְאַנְהָרָא לְסִיהֲרָא, דְּיַעֲקֹב אִיהוּ קָאִים לְאַתְקָנָא לִתְפִלַּת עַרְבִית.
וְכָל הַהוּא תִּקּוּנָא, אִיהוּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ, (כדין) כָּל אִינוּן סִטְרִין קַדִּישִׁין כֻּלְּהוּ בְּתִקּוּנָא אַתְקִין בְּסִטְרוֹי, וְאַפְרִישׁ חוּלָקֵיהּ, מֵחוּלָקָא דִּשְׁאָר עַמִין. אִלֵּין סִטְרִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה. וְאִלֵּין סִטְרִין מְסָאֲבִין, בִּמְסָאֲבָן דִּמְסָאֲבוּתָא.
וְהָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִיב וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ. וַיָּשֶׁת לוֹ, דְּאַתְקִין (ליה) תִּקּוּנִין לִמְהֵימְנוּתָא. לְבַדּוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שם) וּבְךָ בָחַר יְיָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים.
וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן, דְּלָא שַׁוֵּי חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ עִמְּהוֹן.
וְעַל דָּא יַעֲקֹב שְׁלִימוּ דְּאֲבָהָן, אַתְקִין רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאַפְרִישׁ חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ, מֵחוּלָקָא וְעַדְבָא דִּשְׁאָר עַמִּין. וְעַל דָּא כְּתִיב, (דבהם ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

---

 

[יוסף צ. הירשמן]

{מג} וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי-לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַֽעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַֽחֲמֹרִֽים:
לא {א} וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת-דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי-לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל-אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵֽאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל-הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה:
{ב} וַיַּ֥רְא יַֽעֲקֹ֖ב אֶת-פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם:
{ג} וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל-יַֽעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל-אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמֽוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ:

---

במדרש רבה:

יא וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ [מְאֹד מְאֹד]
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אָמַר מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרְצָה לוֹ פִּרְצָה מֵעֵין דֻּגְמָא שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם.

[וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת]
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מֵאָה וְתַרְתֵּין רִבְוָן שִׁבְעָה אֲלָפִים מָאתָן עֶדְרִין הֲווֹ לֵיהּ לְאָבִינוּ יַעֲקֹב.
רַבִּי לֵוִי אָמַר שִׁשִּׁים רִבּוֹא כְּלָבִים. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִין רִבּוֹא.
וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דַּאֲמַר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, לְכָל עֵדֶר וְעֵדֶר חַד כֶּלֶב. מַאן דַּאֲמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא, לְכָל עֵדֶר תְּרֵין כַּלְבִּין.

---

פסוק א

יב וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן (בראשית לא, א),
חִזְקִיָּה אָמַר עַד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם לֹא נִפְקַד בִּזְכָרִים, וְכֵיוָן שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם נִפְקַד בִּזְכָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן.

אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה,
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אֵין כָּבוֹד אֶלָּא כֶּסֶף, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (נחום ב, י): בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה.

---

פסוק ב-ג

וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן [וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם],
בַּר סִירָא אָמַר לֵב אָדָם יְשַׁנֶּה פָנָיו בֵּין לְטוֹב וּבֵין לְרָע,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָמִיךָ אֵינוֹ מַסְבִּיר לְךָ פָנִים וְאַתְּ יוֹשֵׁב כָּאן? (נחום ב, ג): שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ (בראשית לא, ג),

כְּתִיב (תהלים קמב, ו): זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים,
וַהֲלוֹא אֵין אֶרֶץ הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וְחַבְרוֹתֶיהָ, תַּמָּן שׂוֹבְעָה תַּמָּן זוֹלָא, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים?
אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁמֵּתֶיהָ חַיִּים תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.
רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַּפָּרָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ישעיה מב, ה): נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.​

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים - שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ, אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מְצַפֶּה לְךָ.

[וְאֶהְיֶה עִמָּךְ].
רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵין בָּהֶם בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ.

הָכָא אַתְּ אָמַר וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (שמואל ב ז, ט): וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ?
אֶלָּא דָּוִד עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל* הָיָה אוֹמֵר לוֹ וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, אֲבָל יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ הוּא אוֹמֵר לוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.
*מנכסי חו"ל שכבש במלחמותיו.

---