- הודעות
- 276
- תודות
- 561
- נקודות
- 176
{ד} וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל-עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם:
{ה} וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹֽאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַֽעֲקֹ֔ב עִם-לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָֽאֵחַ֖ר עַד-עָֽתָּה:
{ו} וַֽיְהִי-לִי֙ שׁוֹר וַֽחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא-חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ:
פתיחות ממדרש רבה בענין שיעקב הכניע עצמו ואמר לעשו "עבדך יעקב"
פרשה עה א וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו (בראשית לא, ד),
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן פָּתַח (תהלים יז, יג): קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ,
[קוּמָה ה'] רַבִּי פִּינְחָס אָמַר חֲמִשָּׁה פְּעָמִים דָּוִד מֵקִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים
(תהלים ג, ח): קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי [כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ],
(תהלים ז, ז): קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ [הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ],
(תהלים י, יב): קוּמָה ה' אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח [עֲנָוִים]
(תהלים ט, כ): קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ [יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ],
(תהלים יז, יג): קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו [הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ].
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד בְּנִי אֲפִלּוּ אַתְּ מְקִימֵנִי כַּמָּה פְּעָמִים אֵינִי קָם, וְאֵימָתַי אֲנִי קָם לִכְשֶׁתִּרְאֶה עֲנִיִּים נִשְׁדָּדִים וְאֶבְיוֹנִים נֶאֱנָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יב, ו): מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים [עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה' אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ], רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹנָה אָמַר (תהלים יב, ו): עַתָּה אָקוּם, כָּל זְמַן שֶׁהִיא מוּכְפֶּשֶׁת בָּאֵפֶר כִּבְיָכוֹל, אֶלָּא לִכְשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה נב, ב): הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (זכריה ב, יז): הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי ה', לָמָּה כִּי נֵעוֹר מִמְעוֹן קָדְשׁוֹ. אָמַר רַב אַחָא כַּהֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא דִּמְנַעֲנָה גַרְמָהּ [נסח אחר: דמנערה אגפה] מִן קִטְמָא.
קַדְמָה פָנָיו, קַדְמֵיהּ לְרַשִּׁיעָא עַד לָא יְקַדְמִינָךְ.
הַכְרִיעֵהוּ, הַכְרִיחֵהוּ לְכַף חוֹבָה, שׁוֹבְרֵהוּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים כ, ט): הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד.
פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁהוּא בָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַחֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה,
דָּבָר אַחֵר, פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע שֶׁהוּא חַרְבֶּךָ, שֶׁבּוֹ אַתָּה רוֹדֶה אֶת עוֹלָמֶךָ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע שֶׁהוּא עָתִיד לִפֹּל בְּחַרְבֶּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לד, ה): כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ, וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר (בראשית לב, ה): כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
ב וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו (בראשית לב, ד),
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (משלי כה, כו): מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע,
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמַעְיָן לְהֵרָפֵס וּלְמָקוֹר לְהִשָׁחֵת, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לָמוּט לִפְנֵי רָשָׁע,
וּכְמַעְיָן נִרְפָּשׂ וְכִמְקוֹר מָשְׁחָת כָּךְ צַדִּיק מֵמִיט עַצְמוֹ לִפְנֵי רָשָׁע,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
כעין זה במדרש רבי תנחומא:
ג וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר.
רַבִּי יְהוּדָה בַר סִימוֹן פָּתַח, מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע (משלי כה, כו).
כְּמַעְיָן נִרְפָּשׂ וּכְמָקוֹר מָשְׁחָת כֵּן צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע. כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, יַעֲקֹב קוֹרֵא לְעֵשָׂו אֲדוֹנִי?
לִמְּדָה תוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת.
אָמַר רַבִּי יִשְְׁמָעֵאל, רְאֵה מַה כְּתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה (שמות ו, יג), לִמְּדָם לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת.
וְכֵן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה כוֹתֵב לְאַנְטוֹנִינוֹס, יְהוּדָה עַבְדְּךָ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ, לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת.
וְכָךְ עָשָׂה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו.
וְיַעֲקֹב הָיָה יָשֵׁן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַמַּלְאָכִים מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית כח, יב). וּכְתִיב: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וְהוּא הָיָה מְשַׁלֵּחַ כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו?
הֱוֵי אוֹמֵר, מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע.
עוד פתיחות בענין זה ממדרש רבה:
ג וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב (בראשית לב, ד),
רַב הוּנָא פָּתַח (משלי כו, יז): מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ,
שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מָשָׁל לְאַרְכִי לִיסְטִים* שֶׁהָיָה יָשֵׁן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים עֲבַר חַד וּשְׁרֵי מְעִיר לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ קוּם לָךְ דְּבִישָׁא שְׁכִיחַ הָכָא, קָם וּשְׁרֵי מְקַפַּח בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ נִיעַר בִּישָׁא, אֲמַר לֵיהּ דָּמֵיךְ הֲוָה וְעוֹרַרְתַּנֵּיהּ*,
כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ בְּהַכְנָעָה כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
*ארכי ליסטים=ראש הגזלנים. *עבר אחד והתחיל להעיר אותו, באמרו כי שכיח כאן שד רע, קם הגזלן והתחיל להכותו, אמר לו המוכה וכי התעורר השד, אמר לו הגזלן, ישן היה ואתה עוררתו.
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (ירמיה יג, כא): מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
פתיחה ממדרש רבי תנחומא בענין שיעקב הצדיק גדול מהמלאכים:
ב וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים.
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ כִּי גָדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ (יואל ב, יא).
הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַתַּן תּוֹרָה. כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, יָרְדוּ עִמּוֹ רֶכֶב רִבּוֹתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן (תהלים סח, יח). רַבִּי אַבְדִּימִי אָמַר, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף מַרְכְּבוֹת מַלְאָכִים יָרְדוּ עִמּוֹ לְסִינָי. וּמַה נָּתַן תְּחִלָּה, קוֹלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה (שמות יט, טז). מִשֶּׁנָּתַן אֶת הַקּוֹלוֹת, נָתַן אֶת הַתּוֹרָה.
הֱוֵי, וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ.
דָּבָר אַחֵר, וַה' נָתַן קוֹלוֹ, אֵלּוּ הָרְעָמִים שֶׁקּוֹלָן הוֹלֵךְ לִפְנֵי חֵילוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָרַעַם יוֹצֵא, הוּא מַרְעִים, וְהַבְּרִיּוֹת יוֹדְעִים שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. וּכְשֶׁהָרַעַם יוֹצֵא, הַבָּרָק בָּא אַחֲרָיו.
דָּבָר אַחֵר:
ה' נָתַן קוֹלוֹ, זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבּוֹ תְּקִיעַת שׁוֹפָר.
לִפְנֵי חֵילוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן מִזְדַּעְזְעִין וַחֲרֵדִין מִקּוֹל הַשּׁוֹפָר וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּדִּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
כִּי גָּדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבּוֹ סִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים נֶחְתָּמִים.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבְּהַלָּלוּ עֲשֶׂרֶת יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבָּהֶן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן יְשַׁעְיָה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן, רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה (ישעיה א, טז-יז), הֲרֵי תְשׁוּבָה. וְאַחַר כָּךְ לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה, זֶה יוֹם הֶעָשׂוֹר שֶׁהוּא יוֹם תוֹכָחָה, שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ (ישעיה א, יח).
כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁמְּלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה.
כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ, מִי עָצוּם מֵהֶם, עוֹשֵׂה דְבָרוֹ. אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה וְאָמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד, ז). בָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁגְּדוֹלִים הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי ישֵׁב (ישעיה ו, ה), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְשַׁעְיָה, בְּעַצְמְךָ אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל אַתָּה אוֹמֵר בְּתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם? שֶׁהֵם הִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה וּמְיַחֲדִין אֶת שְׁמִי פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, וְאַתָּה קוֹרֵא אוֹתָן עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם? מַה כְּתִיב שָׁם, וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה [בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ]. מַהוּ רִצְפָּה, רוּץ פֶּה שֶׁל מִי שֶׁאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע עַל בָּנַי. בְּמֶלְקָחַיִם מַהוּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי מֶלְקָחוֹת. הָלַךְ הַמַּלְאָךְ לִטֹּל אֶת הַגַּחֶלֶת וְנִכְוָה, נָטַל מֶלְקַחַת אַחַת לִטֹּל אֶת הַגַּחֶלֶת וְנִכְוָה, חָזַר וְהֵבִיא מֶלְקַחַת שְׁנִיָּה וְנָתַן מֶלְקַחַת אַחַת לְתוֹךְ מֶלְקַחַת אַחַת וְנָטַל אֶת הַגַּחֶלֶת וּנְתָנָהּ עַל פִּי יְשַׁעְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר (ישעיה ו, ז), עַל שֶׁאָמַר בְּתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם. נָטַל בְּמֶלְקָחַיִם גַּחֶלֶת שֶׁלֹּא יָכוֹל הַשָּׂרָף לִטֹּל בְּיָדוֹ אֶלָּא בִשְׁתֵּי מֶלְקָחוֹת, נָתַן עַל פִּי יְשַׁעְיָה וְלֹא נִכְוָה.
הֱוֵי אוֹמֵר, כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ. וּמִי עָצוּם מֵהֶן, עֹשֵׂה דְבָרוֹ, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמֹשֶׁה כְּשֶׁיָּרְדָה אֵשׁ בְּמִתְאוֹנְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל (במדבר יא, א). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָיָה עוֹמֵד מֹשֶׁה רַבֵּנּוּ וּמַשְׁקִיעַ צִיפֵי צֶמֶר בְּאוֹתָהּ הָאֵשׁ וְהִיא מִשְׁתַּקַּעַת בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁגְּדוֹלִים הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
וְכֵן יַעֲקֹב נָטַל לְשַׂר הַגָּדוֹל וְרִפְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. וּכְשֶׁהֻצְרַךְ, נָטַל מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאָכִים וּשְׁלָחָן בִּשְׁלִיחוּתוֹ אֵצֶל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו.
דרשות לפסוק ד
במדרש רבה:
ד מַלְאָכִים (בראשית לב, ד), אֵלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם,
רַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ.
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי הָיְתָה וְנִזְדַּמְּנוּ לָהּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה,
וּמָה אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל בַּיִת נִזְדַּוְּגוּ לוֹ כַּמָּה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לז, טו): וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ (בראשית לז, טו): וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ (בראשית לז, יז): וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, זֶה שֶׁהוּא אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
(בראשית לב, ד): לְפָנָיו,
לָזֶה שֶׁבָּא שְׁעָתוֹ לִטֹּל הַמַּלְכוּת לְפָנָיו.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר שָׁלַח פּוֹרְפִּירָא וּטְלָקֵיהּ קָדֳמוֹהִי*, אָמַר לוֹ אֵין שְׁנֵי זַרְזִירִים יְשֵׁנִים עַל דַּף אֶחָד.
*שלח יעקב לעשו בגד מלכות והשליכו לפניו, לומר שהוא מכניע עצמו לפניו.
(בראשית לב, ד): אֶל עֵשָׂו אָחִיו,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֵשָׂו, הוּא אָחִיו.
(בראשית לב, ד): אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם,
הוּא אָדֹם, וְתַבְשִׁילוֹ אָדֹם, וְאַרְצוֹ אֲדֻמָּה, גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים, לְבוּשׁוֹ אֲדֻמִּים, וּפוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם בִּלְבוּשׁ אָדֹם.
הוּא אָדֹם (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי.
תַּבְשִׁילוֹ אָדֹם, (בראשית כה, ל): הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה.
אַרְצוֹ אֲדֻמָּה (בראשית לב, ד): אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם.
גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים (נחום ב, ד): [מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם] אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ.
וּפוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם,
בִּלְבוּשׁ אָדֹם (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ.
פסוק ה
במדרש רבה:
ה וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו [כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב] (בראשית לב, ה),
רַבֵּנוּ אָמַר לְרַבִּי אַפָּס כְּתוּב חַד אִגְרָא מִן שְׁמִי לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס, קָם וּכְתַב מִן יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס, נְסַבֵּיהּ וּקְרָיֵהּ וּקְרָעֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ כְּתוּב מִן עַבְדָּךְ יְהוּדָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדֶךָ, אֲמַר לֵיהּ מָה אֲנָא טַב מִן סָבִי, לֹא כָּךְ אָמַר (בראשית לב, ה): כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
(בראשית לב, ה): עִם לָבָן גַּרְתִּי,
לָבָן, דְּהוּא רַבְּהוֹן דְּרַמָּאֵי יְהִיבְתֵּיהּ בַּחֶפְתִּי* לְהַהוּא גַּבְרָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה,
*רבם של הרמאים נתתי בתוך החפת שלי [הוא ביטוי, כעין הביטוי השגור ימינו: הכנסתי אותו לכיס הקטן שלי]
וְלָמָּה עִם לָבָן גַּרְתִּי? וָאֵחַר עַד עָתָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲבָל עַכְשָׁו נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, דְּאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מָסֹרֶת הוּא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵם צְעִירֵיהֶם שֶׁל שְׁבָטִים.
כעין זה במדרש רבי תנחומא:
א עִם לָבָן גַּרְתִּי.
אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁבְתִּי עִם לָבָן שֶׁהוּא אַב הָרַמָּאִים זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה, יֶשׁ לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר וְעֹשֶׁר גָּדוֹל.
לְכָךְ הוֹדִיעוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְיֹאמַר, יַעֲקֹב לֹא עָבַר כִּי אִם בְּמַקְלוֹ וְעָשָׂה עִמּוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְלָבָן אַב הָרַמָּאִין הוּא, וְזֶה נִתְעַשֵּׁר אֶצְלוֹ וְשָׁב בְּשָׁלוֹם, וַאֲנִי אֵיךְ אוּכַל לוֹ.
פסוק ו
במדרש רבה:
ו וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ (בראשית לב, ו),
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוֹר אֶחָד יָצְאוּ שְׁוָרִים הַרְבֵּה, וּמֵחֲמוֹר אֶחָד יָצְאוּ חֲמוֹרִים הַרְבֵּה.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לִשָּׁנְהוֹן דִּבְרִיָּתָא הִיא, חֲמוֹרְתָא גְּמַלְתָא.
רַבָּנָן אָמְרֵי:
שׁוֹר זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ [וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה].
חֲמוֹר, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, ט): עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת.
צֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי [אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם],
וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, (תהלים קכג, ב): הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם [כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ]. חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.
במדרש רבה בנוסח אחר:
יב דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ו): וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר,
שׁוֹר, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.
חֲמוֹר, זֶה יִשָׂשׂכָר, דִּכְתִיב (בראשית מט, יד): יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם.
וּבֶן בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עוֹמֵד לְכַלּוֹת אֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב.
וּבָנָיו שֶׁל יִשָׂשׂכָר יוֹדְעִין מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם.
וְצֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם.
וְעֶבֶד, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, טז): אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ.
וְשִׁפְחָה, זוֹ אֲבִיגַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, מא): הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה.
כעין זה במדרש רבי תנחומא:
וַיְהִי לִי שׁוֹר [וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה],
אֵין לִי לִירֹא מִמְּךָ, שֶׁהֲרֵי נוֹלַד יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ (דברים לג, יז).
וַחֲמוֹר, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר (זכריה ט, ט).
צֹאן, אֵלּוּ זְכוּתָן שֶׁל שְׁבָטִים שֶׁנִּקְרְאוּ בְנֵיהֶם צֹאן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם ה"א (יחזקאל לד, לא).
גַּם יְהוּדָה שִׂטְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן (ישעיה יא, ז). פֵּרוּשׁ, אַרְיֵה שֶׁהוּא יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה (בראשית מט, ט), כַּבָּקָר זֶה יוֹסֵף, יֹאכַל תֶּבֶן, כְּלוֹמַר זֶה יוֹסֵף שֶׁיָּדִין עֵשָׂו שֶׁהוּא תֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א, יח).
וּמִנַּיִן שֶׁאַף כֻּלָּם יְדִינוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: מָה אִמְּךָ לְבִיָּא (יחזקאל יט, א), מִכָּאן שֶׁכֻּלָּם יְדִינוּהוּ.
וְעֶבֶד זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה עֶבֶד ה' (דברים לד, ה).
וְשִׁפְחָה, זוֹ רוּת שֶׁעָתִיד דָּוִד לָצֵאת מִמֶּנָּה, וְכָתוּב עָלָיו, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ (תהלים קטז, טז), בֶּן אוֹתָהּ שֶׁהִנִּיחָה לִהְיוֹת גְּבֶרֶת וּמַלְכָּה, לָבֹא וְלַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.
כְּשֶׁהָלְכוּ הַמַּלְאָכִים מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב, אָמַר לָהֶם שֶׁיֹּאמְרוּ לְעֵשָׂו, וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. וְכִי לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר בִּלְבָד. מִן דּוֹרוֹן שֶׁלּוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ מֶה הָיָה אֶצְלוֹ, עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים. [גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה]. אֶלָּא שֶׁהַצַּדִּיקִים מְמַעֲטִין אֶת עַצְמָן.
וְהָרְשָׁעִים מְרוֹמְמִים אֶת עַצְמָן, שֶׁכֵּן עֵשָׂו אוֹמֵר, יֶשׁ לִי רָב.
עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר, יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב (משלי יג, ז).
עוד במדרש רבה לקמן:
י דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים,
בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (בראשית לב, ג): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם [מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם],
כַּמָּה הָיָה מַחֲנֵה אֱלֹהִים, שְׁנֵי אֲלָפִים רִבּוֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ה' בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ.
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, שְׁתֵּי מַחֲנוֹת לָמָּה, מְלַמֵּד שֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְיַעֲקֹב אַרְבַּעַת אֲלָפִים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְנִדְמוּ לוֹ לַחֲיָלוֹת שֶׁל מֶלֶךְ, מֵהֶן לוֹבְשֵׁי בַּרְזֶל וּמֵהֶן רוֹכְבֵי סוּסִים וּמֵהֶן יוֹשְׁבֵי קָרוֹנוֹת, פָּגַע בְּלוֹבְשֵׁי בַּרְזֶל אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, פָּגַע בְּרוֹכְבֵי סוּסִים אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, פָּגַע בְּיוֹשְׁבֵי קְרוֹנוֹת אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, ח): מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי,
וְאַף יַעֲקֹב הָיָה מַזְכִּיר לְעֵשָׂו שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָרְאוֹ וּלְבַהֲלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, י): כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים,
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁזִּמֵּן אֶת חֲבֵרוֹ לִסְעוּדָה וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אָמַר דּוֹמֶה טַעַם תַּבְשִׁיל זֶה כְּטַעַם אוֹתוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁטָּעַמְתִּי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, אָמַר, יָדַע בֵּיהּ מַלְכָּא מִסְתְּפֵי וְלָא קַטְלֵיהּ.
אַף כָּךְ יַעֲקֹב, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לְעֵשָׂו כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, אָמַר עֵשָׂו הָרָשָׁע הִגִּיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכָּבוֹד הַזֶה, שׁוּב אֵינִי יָכוֹל לוֹ.
כעין זה במדרש רבי תנחומא:
וּמֵהֵיכָן הָיוּ הַמַּלְאָכִים. רְאֵה מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה [וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם]. מַהוּ מַחֲנָיִם, שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לַאֲרַם נַהֲרַיִם הָיוּ מַלְאֲכֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ וּמְלַוִּין אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְחוּצָה לָאָרֶץ, נִסְתַּלְּקוּ וְיָרְדוּ אֲחֵרִים וְנִתְלַוּוּ לוֹ. כֵּיוָן שֶׁחָזַר מִן לָבָן, הָיוּ אוֹתָן מַלְאָכִים שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ מַלְאֲכֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲקֹב בָּא, יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ לְהִתְלַוּוֹת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. הִתְחִילוּ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת עוֹמְדִין אֵצֶל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: מַחֲנָיִם. מֶה עָשָׂה, שָׁלַח מֵהֶן בִּשְׁלִיחוּתוֹ.
מִיָּד הָלְכוּ וְקִדְּמוּ לְעֵשָׂו וְעָשׂוּ עַצְמָן כִּשְׁנֵי רָאשֵׁי גְיָסוֹת. פָּגְעָה בוֹ כַּת רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ בָהּ אַרְבַּע כִּתּוֹת, נָפְלוּ עָלָיו, הִכּוּהוּ וְשִׁבְּרוּהוּ.
אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּנִי, שֶׁאֲנִי בֶּן בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. הוֹסִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ.
אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּנִי שֶׁאֲנִי בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, הוֹסִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ.
אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּנִי, שֶׁאֲנִי אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁבָּא מִפַּדַּן אֲרָם. הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מֵהֶם וְלוֹמַר לָהֶם, יַעֲקֹב אָחִי בָּא לִכְלָל עֶשְׂרִים שָׁנָה וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם יַעֲקֹב, הִנִּיחוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב אֹהֲבֵנוּ, הֲרִי אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתְךָ לִכְבוֹדוֹ וּלְאַהֲבָתוֹ, שְׁאַל לָנוּ בִשְׁלוֹמוֹ.
כְּשֶׁפֵּרְשָׁה מֵהֶם כַּת רִאשׁוֹנָה, פָּגְעָה בוֹ הַכַּת הַשְּׁנִיָּה וְעָשׂוּ בוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה. וְכֵן הַשְּׁלִישִׁית וְכֵן הָרְבִיעִית.
וּמִנַּיִן, שֶׁכֵּן עֵשָׂו אוֹמֵר לְיַעֲקֹב, מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי.
עוד במדרש רבה:
יא דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים,
לָמָּה שָׁלַח יַעֲקֹב אֶצְלוֹ שְׁלוּחִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר אֶשְׁלַח לוֹ שְׁלוּחִים אִם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה,
אָמַר לָהֶם, אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר, יַעֲקֹב כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִבֵּית אָבִיו הוּא עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
(בראשית לב, ה): וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר [כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו], אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר כְּשֶׁיָּצָא מֵעִמְּךָ נָטַל בְּיָדוֹ כְּלוּם מִתְּפִיסַת הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׂכָרִי קָנִיתִי כָּל הַלָּלוּ בְּכֹחִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקָּרָא יַעֲקֹב לְעֵשָׂו אֲדֹנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ וְקָרָאתָ לְעֵשָׂו אֲדֹנִי ח' פְּעָמִים, חַיֶּיךָ אֲנִי מַעֲמִיד מִבָּנָיו שְׁמוֹנָה מְלָכִים קֹדֶם לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, לא): וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
אָמַר לָהֶם אִמְרוּ לוֹ אִם לְשָׁלוֹם אַתָּה מְתֻקָּן אֲנִי כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם לְמִלְחָמָה אֲנִי כְּנֶגְדֶּךָ, יֵשׁ לִי גִבּוֹרִים בַּעֲלֵי גְבוּרָה וּזְרוֹעַ שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר וְהוּא עוֹשֶׂה לָהֶם רְצוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, יט): רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה.
לְפִיכָךְ בָּא דָּוִד לִתֵּן שֶׁבַח וְקִלּוּס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲזָרוֹ בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ב): כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים יא, ג): כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם רִחַקְתָּ וְנָטַשְׁתָּ אֶת יַעֲקֹב שֶׁהוּא מַשְׁתִּיתוֹ וִיסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, כה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, צַדִּיק מַה פָּעָל,
עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֶמְרָה (תהלים כ, ח): אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
{ה} וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹֽאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַֽעֲקֹ֔ב עִם-לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָֽאֵחַ֖ר עַד-עָֽתָּה:
{ו} וַֽיְהִי-לִי֙ שׁוֹר וַֽחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא-חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ:
פתיחות ממדרש רבה בענין שיעקב הכניע עצמו ואמר לעשו "עבדך יעקב"
פרשה עה א וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו (בראשית לא, ד),
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן פָּתַח (תהלים יז, יג): קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ,
[קוּמָה ה'] רַבִּי פִּינְחָס אָמַר חֲמִשָּׁה פְּעָמִים דָּוִד מֵקִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים
(תהלים ג, ח): קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי [כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ],
(תהלים ז, ז): קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ [הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ],
(תהלים י, יב): קוּמָה ה' אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח [עֲנָוִים]
(תהלים ט, כ): קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ [יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ],
(תהלים יז, יג): קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו [הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ].
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד בְּנִי אֲפִלּוּ אַתְּ מְקִימֵנִי כַּמָּה פְּעָמִים אֵינִי קָם, וְאֵימָתַי אֲנִי קָם לִכְשֶׁתִּרְאֶה עֲנִיִּים נִשְׁדָּדִים וְאֶבְיוֹנִים נֶאֱנָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יב, ו): מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים [עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה' אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ], רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹנָה אָמַר (תהלים יב, ו): עַתָּה אָקוּם, כָּל זְמַן שֶׁהִיא מוּכְפֶּשֶׁת בָּאֵפֶר כִּבְיָכוֹל, אֶלָּא לִכְשֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה נב, ב): הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (זכריה ב, יז): הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי ה', לָמָּה כִּי נֵעוֹר מִמְעוֹן קָדְשׁוֹ. אָמַר רַב אַחָא כַּהֲדָא תַּרְנְגוֹלְתָּא דִּמְנַעֲנָה גַרְמָהּ [נסח אחר: דמנערה אגפה] מִן קִטְמָא.
קַדְמָה פָנָיו, קַדְמֵיהּ לְרַשִּׁיעָא עַד לָא יְקַדְמִינָךְ.
הַכְרִיעֵהוּ, הַכְרִיחֵהוּ לְכַף חוֹבָה, שׁוֹבְרֵהוּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים כ, ט): הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד.
פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁהוּא בָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַחֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה,
דָּבָר אַחֵר, פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע שֶׁהוּא חַרְבֶּךָ, שֶׁבּוֹ אַתָּה רוֹדֶה אֶת עוֹלָמֶךָ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר פַּלְטָה נַפְשִׁי מֵאוֹתוֹ הָרָשָׁע שֶׁהוּא עָתִיד לִפֹּל בְּחַרְבֶּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לד, ה): כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ, וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר (בראשית לב, ה): כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
ב וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו (בראשית לב, ד),
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (משלי כה, כו): מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע,
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמַעְיָן לְהֵרָפֵס וּלְמָקוֹר לְהִשָׁחֵת, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לָמוּט לִפְנֵי רָשָׁע,
וּכְמַעְיָן נִרְפָּשׂ וְכִמְקוֹר מָשְׁחָת כָּךְ צַדִּיק מֵמִיט עַצְמוֹ לִפְנֵי רָשָׁע,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
כעין זה במדרש רבי תנחומא:
ג וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר.
רַבִּי יְהוּדָה בַר סִימוֹן פָּתַח, מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע (משלי כה, כו).
כְּמַעְיָן נִרְפָּשׂ וּכְמָקוֹר מָשְׁחָת כֵּן צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע. כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, יַעֲקֹב קוֹרֵא לְעֵשָׂו אֲדוֹנִי?
לִמְּדָה תוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת.
אָמַר רַבִּי יִשְְׁמָעֵאל, רְאֵה מַה כְּתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה (שמות ו, יג), לִמְּדָם לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת.
וְכֵן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה כוֹתֵב לְאַנְטוֹנִינוֹס, יְהוּדָה עַבְדְּךָ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ, לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת.
וְכָךְ עָשָׂה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו.
וְיַעֲקֹב הָיָה יָשֵׁן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַמַּלְאָכִים מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית כח, יב). וּכְתִיב: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וְהוּא הָיָה מְשַׁלֵּחַ כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו?
הֱוֵי אוֹמֵר, מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע.
עוד פתיחות בענין זה ממדרש רבה:
ג וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב (בראשית לב, ד),
רַב הוּנָא פָּתַח (משלי כו, יז): מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ,
שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מָשָׁל לְאַרְכִי לִיסְטִים* שֶׁהָיָה יָשֵׁן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים עֲבַר חַד וּשְׁרֵי מְעִיר לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ קוּם לָךְ דְּבִישָׁא שְׁכִיחַ הָכָא, קָם וּשְׁרֵי מְקַפַּח בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ נִיעַר בִּישָׁא, אֲמַר לֵיהּ דָּמֵיךְ הֲוָה וְעוֹרַרְתַּנֵּיהּ*,
כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ בְּהַכְנָעָה כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
*ארכי ליסטים=ראש הגזלנים. *עבר אחד והתחיל להעיר אותו, באמרו כי שכיח כאן שד רע, קם הגזלן והתחיל להכותו, אמר לו המוכה וכי התעורר השד, אמר לו הגזלן, ישן היה ואתה עוררתו.
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן פָּתַח (ירמיה יג, כא): מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ,
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
פתיחה ממדרש רבי תנחומא בענין שיעקב הצדיק גדול מהמלאכים:
ב וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים.
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ כִּי גָדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ (יואל ב, יא).
הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַתַּן תּוֹרָה. כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, יָרְדוּ עִמּוֹ רֶכֶב רִבּוֹתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן (תהלים סח, יח). רַבִּי אַבְדִּימִי אָמַר, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף מַרְכְּבוֹת מַלְאָכִים יָרְדוּ עִמּוֹ לְסִינָי. וּמַה נָּתַן תְּחִלָּה, קוֹלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה (שמות יט, טז). מִשֶּׁנָּתַן אֶת הַקּוֹלוֹת, נָתַן אֶת הַתּוֹרָה.
הֱוֵי, וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ.
דָּבָר אַחֵר, וַה' נָתַן קוֹלוֹ, אֵלּוּ הָרְעָמִים שֶׁקּוֹלָן הוֹלֵךְ לִפְנֵי חֵילוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָרַעַם יוֹצֵא, הוּא מַרְעִים, וְהַבְּרִיּוֹת יוֹדְעִים שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. וּכְשֶׁהָרַעַם יוֹצֵא, הַבָּרָק בָּא אַחֲרָיו.
דָּבָר אַחֵר:
ה' נָתַן קוֹלוֹ, זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבּוֹ תְּקִיעַת שׁוֹפָר.
לִפְנֵי חֵילוֹ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן מִזְדַּעְזְעִין וַחֲרֵדִין מִקּוֹל הַשּׁוֹפָר וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּדִּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
כִּי גָּדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבּוֹ סִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים נֶחְתָּמִים.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבְּהַלָּלוּ עֲשֶׂרֶת יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבָּהֶן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן יְשַׁעְיָה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן, רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה (ישעיה א, טז-יז), הֲרֵי תְשׁוּבָה. וְאַחַר כָּךְ לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה, זֶה יוֹם הֶעָשׂוֹר שֶׁהוּא יוֹם תוֹכָחָה, שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ (ישעיה א, יח).
כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁמְּלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה.
כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ, מִי עָצוּם מֵהֶם, עוֹשֵׂה דְבָרוֹ. אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה וְאָמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד, ז). בָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁגְּדוֹלִים הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי ישֵׁב (ישעיה ו, ה), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְשַׁעְיָה, בְּעַצְמְךָ אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל אַתָּה אוֹמֵר בְּתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם? שֶׁהֵם הִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה וּמְיַחֲדִין אֶת שְׁמִי פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, וְאַתָּה קוֹרֵא אוֹתָן עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם? מַה כְּתִיב שָׁם, וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה [בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ]. מַהוּ רִצְפָּה, רוּץ פֶּה שֶׁל מִי שֶׁאוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע עַל בָּנַי. בְּמֶלְקָחַיִם מַהוּ. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי מֶלְקָחוֹת. הָלַךְ הַמַּלְאָךְ לִטֹּל אֶת הַגַּחֶלֶת וְנִכְוָה, נָטַל מֶלְקַחַת אַחַת לִטֹּל אֶת הַגַּחֶלֶת וְנִכְוָה, חָזַר וְהֵבִיא מֶלְקַחַת שְׁנִיָּה וְנָתַן מֶלְקַחַת אַחַת לְתוֹךְ מֶלְקַחַת אַחַת וְנָטַל אֶת הַגַּחֶלֶת וּנְתָנָהּ עַל פִּי יְשַׁעְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר (ישעיה ו, ז), עַל שֶׁאָמַר בְּתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם. נָטַל בְּמֶלְקָחַיִם גַּחֶלֶת שֶׁלֹּא יָכוֹל הַשָּׂרָף לִטֹּל בְּיָדוֹ אֶלָּא בִשְׁתֵּי מֶלְקָחוֹת, נָתַן עַל פִּי יְשַׁעְיָה וְלֹא נִכְוָה.
הֱוֵי אוֹמֵר, כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ. וּמִי עָצוּם מֵהֶן, עֹשֵׂה דְבָרוֹ, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמֹשֶׁה כְּשֶׁיָּרְדָה אֵשׁ בְּמִתְאוֹנְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל (במדבר יא, א). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָיָה עוֹמֵד מֹשֶׁה רַבֵּנּוּ וּמַשְׁקִיעַ צִיפֵי צֶמֶר בְּאוֹתָהּ הָאֵשׁ וְהִיא מִשְׁתַּקַּעַת בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁגְּדוֹלִים הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
וְכֵן יַעֲקֹב נָטַל לְשַׂר הַגָּדוֹל וְרִפְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. וּכְשֶׁהֻצְרַךְ, נָטַל מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאָכִים וּשְׁלָחָן בִּשְׁלִיחוּתוֹ אֵצֶל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו.
דרשות לפסוק ד
במדרש רבה:
ד מַלְאָכִים (בראשית לב, ד), אֵלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם,
רַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ.
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי הָיְתָה וְנִזְדַּמְּנוּ לָהּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה,
וּמָה אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל בַּיִת נִזְדַּוְּגוּ לוֹ כַּמָּה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לז, טו): וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ (בראשית לז, טו): וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ (בראשית לז, יז): וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, זֶה שֶׁהוּא אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
(בראשית לב, ד): לְפָנָיו,
לָזֶה שֶׁבָּא שְׁעָתוֹ לִטֹּל הַמַּלְכוּת לְפָנָיו.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר שָׁלַח פּוֹרְפִּירָא וּטְלָקֵיהּ קָדֳמוֹהִי*, אָמַר לוֹ אֵין שְׁנֵי זַרְזִירִים יְשֵׁנִים עַל דַּף אֶחָד.
*שלח יעקב לעשו בגד מלכות והשליכו לפניו, לומר שהוא מכניע עצמו לפניו.
(בראשית לב, ד): אֶל עֵשָׂו אָחִיו,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֵשָׂו, הוּא אָחִיו.
(בראשית לב, ד): אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם,
הוּא אָדֹם, וְתַבְשִׁילוֹ אָדֹם, וְאַרְצוֹ אֲדֻמָּה, גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים, לְבוּשׁוֹ אֲדֻמִּים, וּפוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם בִּלְבוּשׁ אָדֹם.
הוּא אָדֹם (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי.
תַּבְשִׁילוֹ אָדֹם, (בראשית כה, ל): הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה.
אַרְצוֹ אֲדֻמָּה (בראשית לב, ד): אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם.
גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים (נחום ב, ד): [מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם] אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ.
וּפוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם (שיר השירים ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם,
בִּלְבוּשׁ אָדֹם (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ.
פסוק ה
במדרש רבה:
ה וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו [כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב] (בראשית לב, ה),
רַבֵּנוּ אָמַר לְרַבִּי אַפָּס כְּתוּב חַד אִגְרָא מִן שְׁמִי לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס, קָם וּכְתַב מִן יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס, נְסַבֵּיהּ וּקְרָיֵהּ וּקְרָעֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ כְּתוּב מִן עַבְדָּךְ יְהוּדָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדֶךָ, אֲמַר לֵיהּ מָה אֲנָא טַב מִן סָבִי, לֹא כָּךְ אָמַר (בראשית לב, ה): כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב?
(בראשית לב, ה): עִם לָבָן גַּרְתִּי,
לָבָן, דְּהוּא רַבְּהוֹן דְּרַמָּאֵי יְהִיבְתֵּיהּ בַּחֶפְתִּי* לְהַהוּא גַּבְרָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה,
*רבם של הרמאים נתתי בתוך החפת שלי [הוא ביטוי, כעין הביטוי השגור ימינו: הכנסתי אותו לכיס הקטן שלי]
וְלָמָּה עִם לָבָן גַּרְתִּי? וָאֵחַר עַד עָתָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲבָל עַכְשָׁו נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, דְּאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מָסֹרֶת הוּא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵם צְעִירֵיהֶם שֶׁל שְׁבָטִים.
כעין זה במדרש רבי תנחומא:
א עִם לָבָן גַּרְתִּי.
אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁבְתִּי עִם לָבָן שֶׁהוּא אַב הָרַמָּאִים זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה, יֶשׁ לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר וְעֹשֶׁר גָּדוֹל.
לְכָךְ הוֹדִיעוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְיֹאמַר, יַעֲקֹב לֹא עָבַר כִּי אִם בְּמַקְלוֹ וְעָשָׂה עִמּוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְלָבָן אַב הָרַמָּאִין הוּא, וְזֶה נִתְעַשֵּׁר אֶצְלוֹ וְשָׁב בְּשָׁלוֹם, וַאֲנִי אֵיךְ אוּכַל לוֹ.
פסוק ו
במדרש רבה:
ו וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ (בראשית לב, ו),
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוֹר אֶחָד יָצְאוּ שְׁוָרִים הַרְבֵּה, וּמֵחֲמוֹר אֶחָד יָצְאוּ חֲמוֹרִים הַרְבֵּה.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לִשָּׁנְהוֹן דִּבְרִיָּתָא הִיא, חֲמוֹרְתָא גְּמַלְתָא.
רַבָּנָן אָמְרֵי:
שׁוֹר זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ [וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה].
חֲמוֹר, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, ט): עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת.
צֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי [אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם],
וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, (תהלים קכג, ב): הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם [כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ]. חָנֵנוּ ה' חָנֵנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.
במדרש רבה בנוסח אחר:
יב דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ו): וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר,
שׁוֹר, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.
חֲמוֹר, זֶה יִשָׂשׂכָר, דִּכְתִיב (בראשית מט, יד): יִשָׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם.
וּבֶן בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עוֹמֵד לְכַלּוֹת אֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב.
וּבָנָיו שֶׁל יִשָׂשׂכָר יוֹדְעִין מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם.
וְצֹאן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם.
וְעֶבֶד, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, טז): אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ.
וְשִׁפְחָה, זוֹ אֲבִיגַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, מא): הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה.
כעין זה במדרש רבי תנחומא:
וַיְהִי לִי שׁוֹר [וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה],
אֵין לִי לִירֹא מִמְּךָ, שֶׁהֲרֵי נוֹלַד יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ (דברים לג, יז).
וַחֲמוֹר, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר (זכריה ט, ט).
צֹאן, אֵלּוּ זְכוּתָן שֶׁל שְׁבָטִים שֶׁנִּקְרְאוּ בְנֵיהֶם צֹאן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם ה"א (יחזקאל לד, לא).
גַּם יְהוּדָה שִׂטְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן (ישעיה יא, ז). פֵּרוּשׁ, אַרְיֵה שֶׁהוּא יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה (בראשית מט, ט), כַּבָּקָר זֶה יוֹסֵף, יֹאכַל תֶּבֶן, כְּלוֹמַר זֶה יוֹסֵף שֶׁיָּדִין עֵשָׂו שֶׁהוּא תֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א, יח).
וּמִנַּיִן שֶׁאַף כֻּלָּם יְדִינוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: מָה אִמְּךָ לְבִיָּא (יחזקאל יט, א), מִכָּאן שֶׁכֻּלָּם יְדִינוּהוּ.
וְעֶבֶד זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה עֶבֶד ה' (דברים לד, ה).
וְשִׁפְחָה, זוֹ רוּת שֶׁעָתִיד דָּוִד לָצֵאת מִמֶּנָּה, וְכָתוּב עָלָיו, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ (תהלים קטז, טז), בֶּן אוֹתָהּ שֶׁהִנִּיחָה לִהְיוֹת גְּבֶרֶת וּמַלְכָּה, לָבֹא וְלַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.
כְּשֶׁהָלְכוּ הַמַּלְאָכִים מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב, אָמַר לָהֶם שֶׁיֹּאמְרוּ לְעֵשָׂו, וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. וְכִי לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר בִּלְבָד. מִן דּוֹרוֹן שֶׁלּוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ מֶה הָיָה אֶצְלוֹ, עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים. [גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה]. אֶלָּא שֶׁהַצַּדִּיקִים מְמַעֲטִין אֶת עַצְמָן.
וְהָרְשָׁעִים מְרוֹמְמִים אֶת עַצְמָן, שֶׁכֵּן עֵשָׂו אוֹמֵר, יֶשׁ לִי רָב.
עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר, יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב (משלי יג, ז).
עוד במדרש רבה לקמן:
י דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים,
בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (בראשית לב, ג): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם [מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם],
כַּמָּה הָיָה מַחֲנֵה אֱלֹהִים, שְׁנֵי אֲלָפִים רִבּוֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ה' בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ.
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, שְׁתֵּי מַחֲנוֹת לָמָּה, מְלַמֵּד שֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְיַעֲקֹב אַרְבַּעַת אֲלָפִים רִבּוֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְנִדְמוּ לוֹ לַחֲיָלוֹת שֶׁל מֶלֶךְ, מֵהֶן לוֹבְשֵׁי בַּרְזֶל וּמֵהֶן רוֹכְבֵי סוּסִים וּמֵהֶן יוֹשְׁבֵי קָרוֹנוֹת, פָּגַע בְּלוֹבְשֵׁי בַּרְזֶל אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, פָּגַע בְּרוֹכְבֵי סוּסִים אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, פָּגַע בְּיוֹשְׁבֵי קְרוֹנוֹת אָמַר לָהֶם מִשֶּׁל מִי אַתֶּם אָמְרוּ לוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, ח): מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי,
וְאַף יַעֲקֹב הָיָה מַזְכִּיר לְעֵשָׂו שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָרְאוֹ וּלְבַהֲלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, י): כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים,
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁזִּמֵּן אֶת חֲבֵרוֹ לִסְעוּדָה וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אָמַר דּוֹמֶה טַעַם תַּבְשִׁיל זֶה כְּטַעַם אוֹתוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁטָּעַמְתִּי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, אָמַר, יָדַע בֵּיהּ מַלְכָּא מִסְתְּפֵי וְלָא קַטְלֵיהּ.
אַף כָּךְ יַעֲקֹב, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לְעֵשָׂו כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, אָמַר עֵשָׂו הָרָשָׁע הִגִּיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכָּבוֹד הַזֶה, שׁוּב אֵינִי יָכוֹל לוֹ.
כעין זה במדרש רבי תנחומא:
וּמֵהֵיכָן הָיוּ הַמַּלְאָכִים. רְאֵה מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה [וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם]. מַהוּ מַחֲנָיִם, שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לַאֲרַם נַהֲרַיִם הָיוּ מַלְאֲכֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ וּמְלַוִּין אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְחוּצָה לָאָרֶץ, נִסְתַּלְּקוּ וְיָרְדוּ אֲחֵרִים וְנִתְלַוּוּ לוֹ. כֵּיוָן שֶׁחָזַר מִן לָבָן, הָיוּ אוֹתָן מַלְאָכִים שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ מַלְאֲכֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲקֹב בָּא, יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ לְהִתְלַוּוֹת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. הִתְחִילוּ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת עוֹמְדִין אֵצֶל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: מַחֲנָיִם. מֶה עָשָׂה, שָׁלַח מֵהֶן בִּשְׁלִיחוּתוֹ.
מִיָּד הָלְכוּ וְקִדְּמוּ לְעֵשָׂו וְעָשׂוּ עַצְמָן כִּשְׁנֵי רָאשֵׁי גְיָסוֹת. פָּגְעָה בוֹ כַּת רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ בָהּ אַרְבַּע כִּתּוֹת, נָפְלוּ עָלָיו, הִכּוּהוּ וְשִׁבְּרוּהוּ.
אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּנִי, שֶׁאֲנִי בֶּן בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. הוֹסִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ.
אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּנִי שֶׁאֲנִי בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, הוֹסִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ.
אָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּנִי, שֶׁאֲנִי אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁבָּא מִפַּדַּן אֲרָם. הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מֵהֶם וְלוֹמַר לָהֶם, יַעֲקֹב אָחִי בָּא לִכְלָל עֶשְׂרִים שָׁנָה וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם יַעֲקֹב, הִנִּיחוּהוּ. אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב אֹהֲבֵנוּ, הֲרִי אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתְךָ לִכְבוֹדוֹ וּלְאַהֲבָתוֹ, שְׁאַל לָנוּ בִשְׁלוֹמוֹ.
כְּשֶׁפֵּרְשָׁה מֵהֶם כַּת רִאשׁוֹנָה, פָּגְעָה בוֹ הַכַּת הַשְּׁנִיָּה וְעָשׂוּ בוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה. וְכֵן הַשְּׁלִישִׁית וְכֵן הָרְבִיעִית.
וּמִנַּיִן, שֶׁכֵּן עֵשָׂו אוֹמֵר לְיַעֲקֹב, מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי.
עוד במדרש רבה:
יא דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים,
לָמָּה שָׁלַח יַעֲקֹב אֶצְלוֹ שְׁלוּחִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר אֶשְׁלַח לוֹ שְׁלוּחִים אִם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה,
אָמַר לָהֶם, אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר, יַעֲקֹב כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִבֵּית אָבִיו הוּא עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
(בראשית לב, ה): וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר [כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו], אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר כְּשֶׁיָּצָא מֵעִמְּךָ נָטַל בְּיָדוֹ כְּלוּם מִתְּפִיסַת הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׂכָרִי קָנִיתִי כָּל הַלָּלוּ בְּכֹחִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקָּרָא יַעֲקֹב לְעֵשָׂו אֲדֹנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ וְקָרָאתָ לְעֵשָׂו אֲדֹנִי ח' פְּעָמִים, חַיֶּיךָ אֲנִי מַעֲמִיד מִבָּנָיו שְׁמוֹנָה מְלָכִים קֹדֶם לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, לא): וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
אָמַר לָהֶם אִמְרוּ לוֹ אִם לְשָׁלוֹם אַתָּה מְתֻקָּן אֲנִי כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם לְמִלְחָמָה אֲנִי כְּנֶגְדֶּךָ, יֵשׁ לִי גִבּוֹרִים בַּעֲלֵי גְבוּרָה וּזְרוֹעַ שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר וְהוּא עוֹשֶׂה לָהֶם רְצוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, יט): רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה.
לְפִיכָךְ בָּא דָּוִד לִתֵּן שֶׁבַח וְקִלּוּס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲזָרוֹ בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ב): כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים יא, ג): כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם רִחַקְתָּ וְנָטַשְׁתָּ אֶת יַעֲקֹב שֶׁהוּא מַשְׁתִּיתוֹ וִיסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, כה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, צַדִּיק מַה פָּעָל,
עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֶמְרָה (תהלים כ, ח): אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
נערך לאחרונה: