וישב מה ההבדל בין 'להוציא דיבה' לבין 'להביא דיבה'? (1 צופה)

[אחד יחיד]

ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם (לז, ב)

אצל המרגלים, כשאמרו לשון הרע על הארץ, הלשון היא "להוציא דיבה" [למשל – "ויוציאו דיבת הארץ" (במדבר יג, לב); וכן "מוציאי דיבת הארץ רעה" (במדבר יד, לז)], ואילו כאן אצל יוסף נאמר "ויבא יוסף את דיבתם". מדוע ההבדל בלשון?

מסביר התורה תמימה באות ט' – "להביא" פירושו שאדם מביא ממקום למקום את הדבר כפי שהוא, ולכן לשון זו אינה מתאימה אצל המרגלים, שהרי אמרו על הארץ דברים שאינם כנים. לעומת זאת, יוסף כן התכוון להביא את הדברים כפי שהם ולא התכוון לשקר. ולכן מתאימה אצלו הלשון "להביא דיבה" (לימוד יומי).

 

[התורה]

ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם (לז, ב)

אצל המרגלים, כשאמרו לשון הרע על הארץ, הלשון היא "להוציא דיבה" [למשל – "ויוציאו דיבת הארץ" (במדבר יג, לב); וכן "מוציאי דיבת הארץ רעה" (במדבר יד, לז)], ואילו כאן אצל יוסף נאמר "ויבא יוסף את דיבתם". מדוע ההבדל בלשון?

מסביר התורה תמימה באות ט' – "להביא" פירושו שאדם מביא ממקום למקום את הדבר כפי שהוא, ולכן לשון זו אינה מתאימה אצל המרגלים, שהרי אמרו על הארץ דברים שאינם כנים. לעומת זאת, יוסף כן התכוון להביא את הדברים כפי שהם ולא התכוון לשקר. ולכן מתאימה אצלו הלשון "להביא דיבה" (לימוד יומי).

לחץ כדי לכווץ...

והיינו שהבאת דיבה היא רכילות, והוצאת דיבה זה הוצאת שם רע.

 

[הצעיר שבחבורה]

ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם (לז, ב)

אצל המרגלים, כשאמרו לשון הרע על הארץ, הלשון היא "להוציא דיבה" [למשל – "ויוציאו דיבת הארץ" (במדבר יג, לב); וכן "מוציאי דיבת הארץ רעה" (במדבר יד, לז)], ואילו כאן אצל יוסף נאמר "ויבא יוסף את דיבתם". מדוע ההבדל בלשון?

מסביר התורה תמימה באות ט' – "להביא" פירושו שאדם מביא ממקום למקום את הדבר כפי שהוא, ולכן לשון זו אינה מתאימה אצל המרגלים, שהרי אמרו על הארץ דברים שאינם כנים. לעומת זאת, יוסף כן התכוון להביא את הדברים כפי שהם ולא התכוון לשקר. ולכן מתאימה אצלו הלשון "להביא דיבה" (לימוד יומי).

לחץ כדי לכווץ...

וכבר קדמוהו בזה
רמב"ן פרשת וישב
"ומביא דבה" הוא אשר יראה יגיד, אבל "מוציא דבה" הוא כסיל האומר שקר:

 

[בחקתיך אשתעשע]

יוסף כן התכוון להביא את הדברים כפי שהם ולא התכוון לשקר. ולכן מתאימה אצלו הלשון "להביא דיבה" (לימוד יומי).

לחץ כדי לכווץ...

והמרגלים כיוונו לשקר? אתמהה.

 

[דרך המלך]

והמרגלים כיוונו לשקר? אתמהה.

לחץ כדי לכווץ...

שאלתך היא על התורה שמגדירה אותם כמוצאי דיבה?, אתמהההההההה

 

[רבי]

נראה לי שרש"י במרגלים אומר ש"דיבה" יש לרעה ויש לטובה.
כי הכתוב אומר "מוציאי דיבת הארץ רעה".

 

[הצעיר שבחבורה]

והמרגלים כיוונו לשקר? אתמהה.

לחץ כדי לכווץ...

הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא

מה זה אם לא שקר?

 

[רבי]

הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא

מה זה אם לא שקר?

לחץ כדי לכווץ...

זה מה שראו שם.
ורש"י כותב שזה היה בכוונה.
אז זה לא שקר.
הבעיה היה שהם נפחו כל דבר והציגו אותו בצורה שלילית.

 

[הצעיר שבחבורה]

זה מה שראו שם.

לחץ כדי לכווץ...

הם ראו מוות
אבל הם לא ראו ארץ אוכלת יושביה
זה אינו ניפוח, אלא שקר שמתבסס על נתונים.

 

[רבי]

הם ראו מוות
אבל הם לא ראו ארץ אוכלת יושביה
זה אינו ניפוח, אלא שקר שמתבסס על נתונים.

לחץ כדי לכווץ...

רש"י אומר שהיה הרבה לוויות.
וכנראה זה היה בצורה חריגה.
או שאתה למד בדברי רש"י שזה היה ברמה סבירה והם שקרו ונפחו את המציאות.

 

[הצעיר שבחבורה]

רש"י אומר שהיה הרבה לוויות.
וכנראה זה היה בצורה חריגה.
או שאתה למד בדברי רש"י שזה היה ברמה סבירה והם שקרו ונפחו את המציאות.​

לחץ כדי לכווץ...

השיקול הוא לא החריגות, אלא המסקנה שהם הגיעו אליה, והיא מסקנה שקרית

הארץ אינה אוכלת יושביה!

וראה את שכתב הרמב"ן שם

והיה זה, כי האנשים האלה בראותם העם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, נפל פחדם עליהם והמסו לב אחיהם, וכאשר ראו כי עדיין היו ישראל נועצים לעלות ויהושע וכלב מחזקים את לבם, הוציאו דבה בשקר כדי לבטל עלייתם על כל פנים:
ודע כי מוציא דבה הוא כסיל אשר יאמר שקר, אבל המגיד אמת יקרא "מביא דבה", כמו שנאמר (בראשית לז ב) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. ועל זה נענשו למות במגפה, שנאמר (להלן יד לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה': ​

 

[הצעיר שבחבורה]

וכבר קדמוהו בזה
רמב"ן פרשת וישב
"ומביא דבה" הוא אשר יראה יגיד, אבל "מוציא דבה" הוא כסיל האומר שקר:

לחץ כדי לכווץ...

וכן פי' הרמב"ן שם, ראה לעיל
וכ"כ ראב"ע "ויציאו דבת הארץ - דבר שלא היה. ואין כן ויבא יוסף (ברא' לז, ב), כי ויבא הפך ויוציאו."

 

[רבי]

השיקול הוא לא החריגות, אלא המסקנה שהם הגיעו אליה, והיא מסקנה שקרית

הארץ אינה אוכלת יושביה!

וראה את שכתב הרמב"ן שם

והיה זה, כי האנשים האלה בראותם העם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, נפל פחדם עליהם והמסו לב אחיהם, וכאשר ראו כי עדיין היו ישראל נועצים לעלות ויהושע וכלב מחזקים את לבם, הוציאו דבה בשקר כדי לבטל עלייתם על כל פנים:
ודע כי מוציא דבה הוא כסיל אשר יאמר שקר, אבל המגיד אמת יקרא "מביא דבה", כמו שנאמר (בראשית לז ב) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. ועל זה נענשו למות במגפה, שנאמר (להלן יד לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה': ​

לחץ כדי לכווץ...

צ"ע.
כי אם הם הסיקו מסקנות, גם אם הם היו מוטעות, אבל זה היה על סמך משהו.
איך ניתם לקרוא לזה שקר?

 

[הצעיר שבחבורה]

והמרגלים כיוונו לשקר? אתמהה.​

לחץ כדי לכווץ...

זה מה שראו שם.
ורש"י כותב שזה היה בכוונה.
אז זה לא שקר.​

לחץ כדי לכווץ...

שו"ר בכלי יקר

שראו אותם קוברים מתים והאלהים חשבה לטובה וכו'. וקשה וכי בעבור זה נקראו מוציאי דבה והלא הגידו האמת מה שראו וכי מפני שלא הרגישו שלטובתם עשה ה' זאת נקראו מוציאי דבה, כסילים ראוי שיקראו. וכן מסיק במדרש (במדבר רבה טז ב) מרגלים ששלח משה כסילים היו וכו', ולפחות יש מקום לומר אהני ליה שטותיה שלא חלי ולא מרגיש בטובתו:
ונראה שהיה להם לכל הפחות לתלות הקבורות בחטאם, כי כבר נודע להם שמעשה ארץ כנען מקולקלים יותר מכל האומות, והם אמרו בהיפך זה שכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות טובות המה וצדיקים, ותלו הדבר ברוע מזג אויר הארץ שאוכל ומכלה אפילו ליושביה המורגלים בה קל וחומר שתזיק לבלתי יושבים עליה ובאו ממרחק ולא הורגלו באויר הארץ.​

 

[הצעיר שבחבורה]

כי אם הם הסיקו מסקנות, גם אם הם היו מוטעות, אבל זה היה על סמך משהו.​

לחץ כדי לכווץ...

כפי העולה מדברי הרמב"ן, יתכן לומר שזו היתה הטעייה מכוונת, ולא הסקת מסקנות
אלא שקר המתבסס על נתונים נכונים.

ובפרשת דברים כתב הרמב"ן
רמב"ן דברים א, כה
הנכון מה שפירשתי שם (במדבר יג לב), שכולם הודו לפני משה ואהרן וכל העדה ואמרו (שם יג כז) באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה, והנה כלם בהסכמה אחת בטובת הארץ, אבל בחוזק העמים ההם המסו את לבבם. ואחרי כן בראותם כי יהושע וכלב יחזקו את לבם למלחמה, באו שאר המרגלים אל בני ישראל שלא בפני משה והוציאו דבה על הארץ שהיא ארץ אוכלת יושביה, וזהו ותרגנו באהליכם (פסוק כז). וגם העם לא יזכירו בפני משה הדבה הזאת, כי יכחישם שלא אמרו כן בתחלה, והודו שהיא טובה וגם זבת חלב ודבש,​

 

[רבי]

כפי העולה מדברי הרמב"ן, יתכן לומר שזו היתה הטעייה מכוונת, ולא הסקת מסקנות
אלא שקר המתבסס על נתונים נכונים.

ובפרשת דברים כתב הרמב"ן
רמב"ן דברים א, כה
הנכון מה שפירשתי שם (במדבר יג לב), שכולם הודו לפני משה ואהרן וכל העדה ואמרו (שם יג כז) באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה, והנה כלם בהסכמה אחת בטובת הארץ, אבל בחוזק העמים ההם המסו את לבבם. ואחרי כן בראותם כי יהושע וכלב יחזקו את לבם למלחמה, באו שאר המרגלים אל בני ישראל שלא בפני משה והוציאו דבה על הארץ שהיא ארץ אוכלת יושביה, וזהו ותרגנו באהליכם (פסוק כז). וגם העם לא יזכירו בפני משה הדבה הזאת, כי יכחישם שלא אמרו כן בתחלה, והודו שהיא טובה וגם זבת חלב ודבש,​

לחץ כדי לכווץ...

פה הרמב"ן לא אומר שהם שיקרו אלא נראה יותר מדבריו שהם נפחו את המציאות.

ולדבריך למעלה, שקר לא יכול להיות דבר נכון.

 

[הצעיר שבחבורה]

ולדבריך למעלה, שקר לא יכול להיות דבר נכון.

לחץ כדי לכווץ...

שקר יכול להתבסס על דבר נכון.

אם אדם מפרש את שהוא ראה בצורה לא נכונה במכוון
ובתיאור שלו הוא מתאר את המסקנה הלא נכונה, כעובדה
הרי שהוא שיקר.

 

[הצעיר שבחבורה]

פה הרמב"ן לא אומר שהם שיקרו אלא נראה יותר מדבריו שהם נפחו את המציאות.

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע היכן ראית זאת בדברי הרמב"ן, ואדרבה, ממה שכתב

כי יכחישם שלא אמרו כן בתחלה, והודו שהיא טובה וגם זבת חלב ודבש,

לחץ כדי לכווץ...

נראה שסובר ששיקרו במה שאמרו זאת.

 

[הצעיר שבחבורה]

נראה לי שרש"י במרגלים אומר ש"דיבה" יש לרעה ויש לטובה.
כי הכתוב אומר "מוציאי דיבת הארץ רעה".

לחץ כדי לכווץ...

נושא ה'דיבה' עומד הוא בפני עצמו
כאן הנידון הוא על 'הוצאת' דיבה, מול 'הבאת' דיבה

 

[רבי]

נושא ה'דיבה' עומד הוא בפני עצמו
כאן הנידון הוא על 'הוצאת' דיבה, מול 'הבאת' דיבה

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט.
שווה אשכול דקדוקי נפרד.