מה ההיתר של פורמנו וכן של אוצה"ח להפעיל מאגר ספרים תורניים ברשת הפתוחה לכל מאן דבעי....?

[נדיב לב]

יש לדון אם קיים היתר בשופי לעלות מאגר של ספרי קודש לרשת שפתוחה בפני יהודים וגויים כאחת.. שלא לעבור על איסור המובא בגמ' חגיגה יג. שאין מוסרין דברי תורה לנכרי. אמנם לפי מש"כ בשו"ת יד אליהו (ד"ה אך אם) המצו"ב, יש ליישב, למרות שמאגר הספרים כולל ד"ת שאינם מז' מצוות ב"נ, דתלינן במה שמותר לו וכמש"כ שם. לפ"ז אפשר בשופי למכור לגוי מנוי לאוצר החכמה. וכן לאפשר לגויים להירשם לפורמינו (אספקלריה...), ודי בזה שיש שם אשכול אחד שנוגע לז' מצוות ב"נ.​

שו"ת יד אליהו סוף סימן מח וז"ל:
ולענין אם מותר למכור להם ספרי קודש זה ג"כ תלוי בזה דאי אין יכול העכו"ם להמציא ספרים אלו כ"א על ידי ישראל א"כ הוי כתרי עברא דנהרא דאסור להושיט לו כו' ואסור מלפני עור לא תתן מכשול ועיין בי"ד סימן קנ"א (ומלבד שאפשר שי"ל משום בזיון ספרים דלמא יבזה אותם ח"ו) ואף במקום דאינו עובר מלפני עור אסור עכ"פ מדרבנן כמ"ש התוס' בריש שבת:

אך אם יש בספרים אילו דינים מז' מצות שהם שייכים בהם א"כ י"ל דמתחילה אינו קונה כי אם ללמוד שהוא שייך בהם: ואפשר דאין לחוש שמא קונה בהם ללמוד מה שאסור לו רק תלינן במה שמותר לו וכדרך שאמרו בשביעית מ"ז ומ"ח זה הכלל כו' לאסור ולהיתר מותר:

וכמ"ש הרמב"ם בפ"ח מהל' שביעית: ועיין בי"ד סימן קל"ט עמ"ש בס' לקט הקמח ב"ד דף ק"ז בדין לימוד עם העכו"ם משום קצת סכנה ומכירת ספרים שכיון לדעתי בכמה דברים ע"ש באריכת ואין להאריך יותר ושלום:

 

[הנעור בלילה]

יש לדון אם קיים היתר בשופי לעלות מאגר של ספרי קודש לרשת שפתוחה בפני יהודים וגויים כאחת.. שלא לעבור על איסור המובא בגמ' חגיגה יג. שאין מוסרין דברי תורה לנכרי.

לחץ כדי לכווץ...

נ"ל כיון שהיום יש כבר ויקיטקסט כדו' אין לחשוש לכך.

 

[מרכז]

יש לדון אם קיים היתר בשופי לעלות מאגר של ספרי קודש לרשת שפתוחה בפני יהודים וגויים כאחת.. שלא לעבור על איסור המובא בגמ' חגיגה יג. שאין מוסרין דברי תורה לנכרי. אמנם לפי מש"כ בשו"ת יד אליהו (ד"ה אך אם) המצו"ב, יש ליישב, למרות שמאגר הספרים כולל ד"ת שאינם מז' מצוות ב"נ, דתלינן במה שמותר לו וכמש"כ שם. לפ"ז אפשר בשופי למכור לגוי מנוי לאוצר החכמה. וכן לאפשר לגויים להירשם לפורמינו (אספקלריה...), ודי בזה שיש שם אשכול אחד שנוגע לז' מצוות ב"נ.​

שו"ת יד אליהו סוף סימן מח וז"ל:
ולענין אם מותר למכור להם ספרי קודש זה ג"כ תלוי בזה דאי אין יכול העכו"ם להמציא ספרים אלו כ"א על ידי ישראל א"כ הוי כתרי עברא דנהרא דאסור להושיט לו כו' ואסור מלפני עור לא תתן מכשול ועיין בי"ד סימן קנ"א (ומלבד שאפשר שי"ל משום בזיון ספרים דלמא יבזה אותם ח"ו) ואף במקום דאינו עובר מלפני עור אסור עכ"פ מדרבנן כמ"ש התוס' בריש שבת:

אך אם יש בספרים אילו דינים מז' מצות שהם שייכים בהם א"כ י"ל דמתחילה אינו קונה כי אם ללמוד שהוא שייך בהם: ואפשר דאין לחוש שמא קונה בהם ללמוד מה שאסור לו רק תלינן במה שמותר לו וכדרך שאמרו בשביעית מ"ז ומ"ח זה הכלל כו' לאסור ולהיתר מותר:

וכמ"ש הרמב"ם בפ"ח מהל' שביעית: ועיין בי"ד סימן קל"ט עמ"ש בס' לקט הקמח ב"ד דף ק"ז בדין לימוד עם העכו"ם משום קצת סכנה ומכירת ספרים שכיון לדעתי בכמה דברים ע"ש באריכת ואין להאריך יותר ושלום:

לחץ כדי לכווץ...

תמהני על עצם הנחת כבודו שזה חשיב "מסירת ד"ת לנכרי", אתה פותח בית מדרש וירטואלי - האם זה שהוא יכול להכנס נחשב שמסרת לו את הספר?!
וכי אם תפתח ישיבה והדלת תהיה פתוחה יאמר כבודו שהדבר אסור?

 

[נדיב לב]

נ"ל כיון שהיום יש כבר ויקיטקסט כדו' אין לחשוש לכך.

לחץ כדי לכווץ...

קרוב לוודאי שאין שם גם לא עשירית ממה שיש במאגרים התורניים. ולכן שוב מוכרחים להגיע לחילוקו של היד אליהו מלובלין.

 

[מתחילים מחדש]

תמהני על עצם הנחת כבודו שזה חשיב "מסירת ד"ת לנכרי", אתה פותח בית מדרש וירטואלי - האם זה שהוא יכול להכנס נחשב שמסרת לו את הספר?!
וכי אם תפתח ישיבה והדלת תהיה פתוחה יאמר כבודו שהדבר אסור?

לחץ כדי לכווץ...

יש בוטים שמקבצים מידע באופן אותומטי מפורומים חרדים.

 

[נדיב לב]

תמהני על עצם הנחת כבודו שזה חשיב "מסירת ד"ת לנכרי", אתה פותח בית מדרש וירטואלי - האם זה שהוא יכול להכנס נחשב שמסרת לו את הספר?!
וכי אם תפתח ישיבה והדלת תהיה פתוחה יאמר כבודו שהדבר אסור?

לחץ כדי לכווץ...

תמהני על הדמיון של מר. דמה בנפשך אדם פותח מוזאיון חינמי... בלב תל אביב, מנהטן וכל מקום המוני שעוברים ושבים בו אומות העולם מכל הגוונים.

בכל מקרה השאלה התעוררה בעקבות הנידון בשו"ת הנזכר, שיש איסור למכור ספרים לנכרי על אף שמן הסתם הסוחר מוכר על פי רוב ליהודים וגם לא רכש סחורתו במיוחד עבור גויים. למעשה יש כמה סיבות שמותר כפי שנכתב.

 

[מרכז]

תמהני על הדמיון של מר. דמה בנפשך אדם פותח מוזאיון חינמי... בלב תל אביב, מנהטן וכל מקום המוני שעוברים ושבים בו אומות העולם מכל הגוונים.

בכל מקרה השאלה התעוררה בעקבות הנידון בשו"ת הנזכר, שיש איסור למכור ספרים לנכרי על אף שמן הסתם הסוחר מוכר על פי רוב ליהודים וגם לא רכש סחורתו במיוחד עבור גויים. למעשה יש כמה סיבות שמותר כפי שנכתב.

לחץ כדי לכווץ...

מה הקשר? זה לא מוזיאון... זה בית מדרש וירטואלי, זה נועד בשביל שאנשים ילמדו...

 

[הגרודנאי]

תתן לי גוי אחד שזה מעניין אותו

אולי גם תגיש שאסור לשים בחלון ראווה ד"ת כי אולי גוי יקרא את זה
נכון שזה נגיש אבל אין שום גוי שייכנס

 

[נדיב לב]

מה הקשר? זה לא מוזיאון... זה בית מדרש וירטואלי, זה נועד בשביל שאנשים ילמדו...

לחץ כדי לכווץ...

מאגר אוצר החכמה זה עסק מסחרי לכל דבר.

 

[נדיב לב]

תתן לי גוי אחד שזה מעניין אותו

לחץ כדי לכווץ...

חוקרים למשל.

אולי גם תגיש שאסור לשים בחלון ראווה ד"ת כי אולי גוי יקרא את זה
נכון שזה נגיש אבל אין שום גוי שייכנס

לחץ כדי לכווץ...

אכן לדברי היד אליהו יש לדון גם במקרה שמציגים במקום שנגיש לגויים טקסט תורני בחלון ראווה. (ושוב, יש כמה סיבות להיתר וכמש"נ. אבל אתה רואה שזה לא כזה מופרך).
אגב, זה מצוי יותר ממה שאתה חושב. לדוגמא, 'קודקס ששון' כתב היד היקר בהיסטוריה שנמצא במוזאונים ונחקר בכל העולם. וזה באמת נידון ככל והגויים מתעמקים וקוראים בו.

 

[מרכז]

מאגר אוצר החכמה זה עסק מסחרי לכל דבר.

לחץ כדי לכווץ...

אם אתה מתייחס לזה כך, אז מה הבעיה כל עוד לא מכרו זאת לנכרי?
אסור לפתוח חנות ספרים לכולם - שמא יבוא נכרי ויעין בספרים ע"מ לרוכשם למחקרו?

 

[חקר הלכה]

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קלב
באיסור למוד תורה לעכו"ם י"ט טבת תשכ"ג. מע"כ ידידי מר פסח וועלוול בורסאק נ"י.
הנה האשה שנתגיירה אצל רב מהרעפארמער אינה גיורת כלל והיא נכרית כמתחלה ומי שנשא אותה לאשה הוא נשוי לנכרית וכשתלד ממנו ילדים יהיו בדיני התורה נכרים גמורים כמו בלא הגרות ואם תוכל להשפיע עליו שיעזבנה יש עליך החיוב על זה ואם אינך יכול להשפיע נמי טוב שתודיע אותו שידע שאינה גיורת ולא ירמה את עצמו ואת כל המשפחה.
ובדבר חג הפסח כשתבא הביתה מהישיבה ותמצא שם גם את קרובך ואשתו שהיא נכרית ע"פ הדין ואתה תצטרך להגיד את ההגדה ולתרגמה כדי לזכות את אביך ואמך וממילא תשמע גם היא, אם מותר לפניך. הנה פשוט לע"ד דמה שא"ר אמי בחגיגה דף י"ג אין מוסרין דברי תורה לעכו"ם, הוא דוקא כשכוונתו למוסרם להעכו"ם אבל כשכוונת הלומד דברי תורה הוא ללומדם בעצמו ולמוסרם ליהודים הנמצאים שם, לא נאסר מחמת שנמצא שם גם עכו"ם שג"כ ישמע ממילא הדברי תורה.
וכעין ראיה יש להביא מהא דאסור ללמד גם את עבדו תורה כדאיתא ברמב"ם פ"ח מעבדים הי"ח ובש"ע יו"ד סימן רס"ז סעיף ע"א, ומצינו שטבי עבדו של ר"ג היה ת"ח גדול וראוי ליסמך כדאיתא ביומא דף פ"ז, והיו החכמים לומדים ומפלפלים אף כשהיה טבי נמצא אצלם בכוונתו לשמוע דברי חכמים כדאיתא בירושלמי פ"ב דסוכה ה"א ומובא בתוס' סוכה דף כ' ד"ה ראיתם, אלמא דכיון דכוונתם היה ללמד בעצמם לא נאסרו אף שידעו שטבי שהוא עבד נמצא שם שג"כ לומד מהם. ומסתבר שכן הוא ג"כ בעכו"ם שהאיסור הוא רק כשהכוונה הוא למסור להעכו"ם אבל כשהלמוד הוא לישראל אף שנמצא שם גם עכו"ם שג"כ שומע אין לאסור. ואף שבסברא אולי היה מקום לחלק לומר שעכו"ם חמיר, אבל כיון שהאיסור נמצא בשניהם בין בעכו"ם בין בעבד ומצינו היתר בעבד כשהכוונה אינו ללמד לו אלא שממילא לומד ממה שהחכמים לומדין לעצמן, אין לאסור גם בעכו"ם. ולכן מותר לך להגיד ההגדה ולתרגמה כדי שיבינו ההורים וכל המשפחה אף שממילא גם היא הנכרית שומעת.
ותדע שהיין שתגע בו יהיה אסור, וכמובן שקרובך שנשא הנכרית אינו שומר שבת וממילא גם היין שיגע הוא יהיה אסור ותצטרך להשגיח על היין שתשתה שלא יגעו בו. וטוב שתבשל את היין קודם הפסח שאז לא יאסרו במגעם כי יין מבושל אינו נאסר במגע נכרים. והנני מברך אותך בהצלחה בתורה וביראת ה', משה פיינשטיין.