- הודעות
- 255
- תודות
- 800
- נקודות
- 126
האם אמונה זה להאמין שיש הקב''ה ברגש [אני לא כזה מבין מה הכונה אבל כך אנשים אמרו לי]
או שהכונה לברר אמיתות הדבר.
או שהכונה לברר אמיתות הדבר.
- מתחיל חוט לחושבי שמו
- תאריך התחלה
- הודעות
- 380
- תודות
- 973
- נקודות
- 86
אמונה או ידיעה | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
כל יהודי יודע לומר "אני מאמין בד'". אבל האם המילה "אמונה" אכן מדוייקת? בתורתנו הקדושה ציווה לנו הבורא "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ד' הוא האלוקים אין עוד מלבדו". הציווי על ידיעת הבורא ולא להאמין בו. וידיעה כידוע, סותרת לאמונה. כי כשאני יודע שיש קיר מולי אני לא צריך להאמין שיש קיר מולי... כך...
forum-otzar-hatorah.co.il
ידיעת האמונה מתוך ראיות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
האם יש חיוב לדעת את אמיתות התורה מתוך ידיעה לוגית המסתמכת על ראיות, או שמספיק ממה שמאמין באמונה שלימה.
forum-otzar-hatorah.co.il
אמונה מכורח המציאות, מה המשמעות? | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
מיסטר קאהן מברוקלין חזב"ש המוכתר בכל מידה רעה ואפיקורוס לא קטן, שעובר בשופי על תרי"ג מצוות ערב ערב... ומומר להכעיס בכל שעל וצעד.. פוסע מעדנות בשולי המדרכה, וכדרכו להכעיס, מדליק ביום כיפור סיגריה אל מול המון האדם שנשפך מבין כתלי ביהמ"ד הגדול. הסתיימה החגיגה... ומשם ממשיך מיסטר קאהן לעבר בית המדרש...
forum-otzar-hatorah.co.il
- הודעות
- 935
- תודות
- 3,156
- נקודות
- 226
המונח אמונה מעצם מהותו הוא דבר ריגשי.
אך יש שסברו שצריך להאמין מתוך ידיעה שכלית, ולא סתם להאמין כי ככה אמרו לי.
והיינו דכתיב וידעת היום, ענין ידיעה שכלית ולאחמ"כ והשבות אל לבבך, להאמין.
היינו דאמרי אינשי: גם האמונה צריכה להיות בדעת.
אם האמונה היא רק בשכל עכ"פ, נשאל כמה שאלות:
מדוע אין האב מצווה ללמד בנו מה הן הראיות למציאות האלוקית, אם המצווה הייתה להוכיח שיש בורא היה צריך ללמד אותו דבר ראשון את אותם הכרחיים לידיעה זו,
ועוד, כל עבודת האמונה עבודתה ודרגותיה לא יהיו ברורות לפי"ז, אם הענין תם בידיעה, ברגע שאני יודע שיש את מציאות ה' אני מאמין, ואיך שייך שאדם מאמין בלב שלם ובכ"ז אינו רגוע כמו שהבוטח צריך להיות,
ועוד הרי יש שסוברים שיש מצוה להתעסק במצוות האמונה הנלמדת מ"וידעת היום", ואם הלוגיקה מאוד ברורה לי, מה המטרה שבזה, הלא מה שאני יודע אני יודע ואין שום צורך בלחזק דבר שאני יודע,
ועוד שאם העבודה היא ידיעה בשכל הכיצד שייך לצוות אדם להאמין, הלא השכל וההבנה שונה מזרח ומערב בין אדם לשני, אדם יכול לומר שבשכלו האמונה אינה מובנת, הוא יגיד לך שהוא באמת מאמין בתואריה של דרווין, מנין לו כלל לחשוב על לוגיקה שונה ממה שהוא יודע,
ועוד מדוע המאמין יקבל שכר בשמים הלא זה מה ששכלו אמר לו ועשה על פיו וכלל לא עבד על אמונתו, וגם אם נגיד לאברהם אבינו היה שכל הרי ששאר בני דורו היו עם השכלה פחותה,
גם יש כאן קונפליקט קטן, אחרי שאני ייקבע שה' הוא אחראי על הכל, נמצא שאין לי זכות לשים את ה' כביכול על שולחן הניתוחים נקרא לזה, כי איך בכלל ניתן לי לבחור ואני ייחשב מ"ד בבחירה הזאת עד שהיא הגיעה רק מכח קביעתי.
וע"כ שהידיעה הזו פשוטה מאוד בשכל, לא רק למי שמתבונן, אלא לכל מי שלא מחפש לומר אחרת, ומכאן העבודה להכניס את זה ללב.
אחר המחילה לא חשבתי שאנשים עדיין דנים בשאלה הזו.
כל הראשונים כולם!!! כתבו שיש לידע יסודות הדת בחקירה ועיון השכל, [לא מצאתי אף אחד החולק ע"ז, אשמח אם מישהו ימצא].
כל הכתובים בתנ"ך מעידים ע"ז, "וידעתם כי אני ה' אלוהיכם" (שמות ו, ז). "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוהים" (דברים ד, לה). "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלוהים" (שם שם, לט). "וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים" (שם ז, ט). "ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם, למען תשכילו את כל אשר תעשון" (שם כט, ח). "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים" (מלכים א ח, ס). "דעו כי ה' הוא האלהים" (תהלים ק, ג). "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי" (ירמיהו ט, כג).
דעת הרמב"ם ידועה בזה, עי' בהלכות יסודי התורה פ"א ה"א "לידע שיש שם מצוי ראשון", ובהלכות תשובה פ"י ה"ו "לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעין לו את קונו, כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג". ועי' באריכות במורה ח"ג פרק נא.
וכ"ה דעת רבינו בחיי בעל חובות הלבבות בהקדמתו ובשער היחוד כידוע.
וכ"כ רבינו בחיי עה"ת דברים פ"ד יעו"ש.
וכ"כ החינוך מצוה כה יעו"ש.
וכ"כ החרדים ידיעת הבורא ית' פרק א יעו"ש.
וכ"כ השל"ה בעשרה מאמרות מאמר הראשון יעו"ש.
וכ"כ המהרש"ל על הסמ"ג עשין ב יעו"ש.
וכ"כ בקנאת סופרים על סה"מ עשין ג יעו"ש ובעשין א.
וכ"כ בשומר אמונים דרוש הביטחון פרק ה יעו"ש.
וכמובן שכ"ז הוא רק למסוגל ולמוכשר בעניינים אלו, ופשוט וברור שאין כל בני האדם שווים בזה, וכמש"כ החסיד בעל חובות הלבבות עצמו בהקדמת, וכמש"כ הרמב"ם בהלכות ע"ז פ"ב ופיהמ"ש חגיגה פ"ב.
אך הוא המושג הבסיסי ביותר האנושי ביותר הערכי ביותר והמוסרי ביותר וכמובן היהודי ביותר, למען השם איך יכול אדם משכיל ובר דעת לחשוב שכל חייו הוא אמור לשעבד ולהיות בהכרה של דעה מסוימת, רק כי כך אמרו לי!!!!! אין לך טיפשות ורדידות כזו, [ובאמת אדם כזה מוטב לו לא לחקור ביסודות הדת כלל וכמשנ"ת].
כל הראשונים כולם!!! כתבו שיש לידע יסודות הדת בחקירה ועיון השכל, [לא מצאתי אף אחד החולק ע"ז, אשמח אם מישהו ימצא].
כל הכתובים בתנ"ך מעידים ע"ז, "וידעתם כי אני ה' אלוהיכם" (שמות ו, ז). "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוהים" (דברים ד, לה). "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלוהים" (שם שם, לט). "וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים" (שם ז, ט). "ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם, למען תשכילו את כל אשר תעשון" (שם כט, ח). "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים" (מלכים א ח, ס). "דעו כי ה' הוא האלהים" (תהלים ק, ג). "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי" (ירמיהו ט, כג).
דעת הרמב"ם ידועה בזה, עי' בהלכות יסודי התורה פ"א ה"א "לידע שיש שם מצוי ראשון", ובהלכות תשובה פ"י ה"ו "לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעין לו את קונו, כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג". ועי' באריכות במורה ח"ג פרק נא.
וכ"ה דעת רבינו בחיי בעל חובות הלבבות בהקדמתו ובשער היחוד כידוע.
וכ"כ רבינו בחיי עה"ת דברים פ"ד יעו"ש.
וכ"כ החינוך מצוה כה יעו"ש.
וכ"כ החרדים ידיעת הבורא ית' פרק א יעו"ש.
וכ"כ השל"ה בעשרה מאמרות מאמר הראשון יעו"ש.
וכ"כ המהרש"ל על הסמ"ג עשין ב יעו"ש.
וכ"כ בקנאת סופרים על סה"מ עשין ג יעו"ש ובעשין א.
וכ"כ בשומר אמונים דרוש הביטחון פרק ה יעו"ש.
וכמובן שכ"ז הוא רק למסוגל ולמוכשר בעניינים אלו, ופשוט וברור שאין כל בני האדם שווים בזה, וכמש"כ החסיד בעל חובות הלבבות עצמו בהקדמת, וכמש"כ הרמב"ם בהלכות ע"ז פ"ב ופיהמ"ש חגיגה פ"ב.
אך הוא המושג הבסיסי ביותר האנושי ביותר הערכי ביותר והמוסרי ביותר וכמובן היהודי ביותר, למען השם איך יכול אדם משכיל ובר דעת לחשוב שכל חייו הוא אמור לשעבד ולהיות בהכרה של דעה מסוימת, רק כי כך אמרו לי!!!!! אין לך טיפשות ורדידות כזו, [ובאמת אדם כזה מוטב לו לא לחקור ביסודות הדת כלל וכמשנ"ת].
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 935
- תודות
- 3,156
- נקודות
- 226
הרשב"א כתב בפי' כן (תשובות הרשב"א סי' תי"ד) ועוד ראשונים רבים שהטילו חרם על לימוד פילוספיה לפני גיל 25.
רוב הראשונים שיצאו נגד ספר מורה נבוכים.
הריב"ש בשו"ת מה כתב וז"ל "וכתבו בספריהם שאין ידיעה שלמה רק אותה שהיא מצד החקירה וכו' ואנחנו מקבלי האמת דעתנו שהתורה שלנו שלמה וכו'" עי"ש.
ש"ות חוות יאיר (סימן ר"י) וז"ל מ"מ אנו טוב לנו באמונה בלא שום חקירה. ועי"ש.
ועוד כתב (בסימן רי"ט) וז"ל בררנו והוכחנו שהאמונה חיובית וטובה והחקירה תועבה" ועי"ש.
הגר"א מוילנא בספר אבן שלמה וז"ל בזכות שמתרחקים מאותם העוסקים בלימוד פליסופיא אלוקית וכו' יזכו לעת"ל לאור ד'.
כתב שם בפירוש שזה רק מצווה מן המובחר, אבל עצם המצווה זה אמונה.
וכמש"כ שם "ועניין האמנה הוא שיקבע בנפשו שהאמת כן"
במאמר הגאולה פ"ב כתב כך "כי זה סכנה גדולה להביט ח"ו בראיות וכו' רק צריך להתדבק באמונה פשוטה וכו'.
רח"ל כך מתבטא יהודי חרדי על רוב גדולי ישראל טיפשות רדידות. ה"י
בבקשה נא להתייחס לענין,
לא דיברתי כלל על חכמת הפילוסופיה
כל הנושא המדובר כאן הוא אם האדם צריך לידע או להאמין, אם האדם צריך להבין בשכלו יסודות הדת, או שהאדם צריך לחיות כל חייו בצמצום מחשבות שכלו והגיונו, ולסמא את עיניו, בהבנת הערכיים והמושגים אשר על פיהם חי כל ימי חיי הבלו.
המושג שכל אינו קשור בהכרח ללימוד פילוסופיה, א"צ לידע את כל הוכחות הרמב"ם ובעל חובות הלבבות, בעבור נהיה אנשים רציונליים המאמינים מכוח ההבנה שכך היא המציאות, האמונה יכולה להיסמך על עצם העובדה שנמסר במסורת אב לבנו דור אחר דור, מציאות יציאת מצרים ומעמד הר סיני אשר בו ראו כולם מציאותו של אלוקים. אף זה בשם שכל יקרא, הלא כן?!, הלזה יקרא הוכחה שכלית?, כן!!!!!
ובנוגע לדברי החינוך, אמת שכתב שמצות עשה מן המובחר היא, להיות לאדם מופת נחתך, שהאמונה שהאמין אמת וברור היא, אך מופת נחתך היינו כהוכחות ברמב"ם ורבינו בחיי, אך פשוט וברור שאף האמונה הבסיסית [אשר היא הקיימת כיום אצל רוב ציבור שומרי התורה], היא מכוח ההבנה השכלית בחזקה אב לא משקר לבנו וכדומה, וכמו שהאריך החינוך בהקדמתו.
נערך לאחרונה:
הסתכלת לפני שכתבת?? נראה שלא.
ז"ל שם, "שהמתמיד בספרי היונים עושה אותם עיקר ועוקר תורת ה' וכו' ובלא תפילות ותחנה זכו אריסטו ואפלטון למלא מספריהם כל חדר וקיטון וכו' מן החרב אשר בידם לא נשמר וכו' כי הדברים מושכים את הלב בעבותות אהבה, וסופם כסופה מעורר על תורת אמת מסה ומריבה, לפי שכל דבריהם בנויין על הטבע וכו' באמת א"א להתקבץ שני הפכים ביחד בזמן אחד, היאמין איש כזה או יסבור סברה לקיים מופתי ומושכל ראשון בעיניו ומלבבו לא ימיש שנמנע להוציא מים מצור החלמיש, וכן כל המופתים בתורה שהם נמנעים בטבע וכו' וכל המאמין בדבר שלא יגזרהו ההקשים הטבעיים, יקראו אותו פתי יאמין לכל דבר, והם לבדם בעיניהם בעלי חכמה, ואנחנו נחשבנו כבהמה, גם שמעתי גם ראיתי את הלחץ אשר הם לוחצים ונחלצים כנגד התורה וחכמיה, וכמעט עוקרין כל תחומיה".
הרשב"א יצא נגד לימוד דברי אריסטו ואפלטון אשר דבריהם בנויים על הטבע, והיינו שחכמת הטבע, נוגדת למסופר בתורה רבות, ולכך אין לעיין בספריהם אשר בלא תפילות ותחנה זכו לכתוב ספריהם, ואשר מסתבר לא מלאים בחכמת התורה, ומנוגדים לה. עוד הוסיף שהדברים מושכים הלב ומי ישער סופו, עוד הוסיף ענין הלחץ אשר הם לוחצים ונחלצים כנגד התורה וחכמיה.
אך אין כאן כלל הקשר לחיוב הבנת היסודות בעיון השכל וההכרה, ובוודאי שלא חלם הרשב"א שאמונה שהאדם צריך להאמין, היא איזו רגש משונה וחוויה רוחנית, אוי לו לאותו אדם אשר מבסס חייו על עניינים אלו.
אודה ולא אבוש, המושג אמונה כולל בתוכו את ההשבה אל הלב, והיא כן חוויה כל שהיא, אך אין כלל לבסס על זה, תחילה אמר הפסוק "וידעת" ואח"כ "והשבת אל לבבך".
סתם מענין למה לא הזכיר הרשב"א את הנושא החשוב של ביטול תורה, [אולי דיבר אל אנשים אשר אינם בר הכי].
והרשב"א בתשו' תטו התייחס גם לחכמת האלוקות [דלא כבתשו' תיד הנ"ל], וכתב בזה"ל "וגזרנו וקבלנו עלינו ועל זרעינו ועל הנלווים אלינו, בכח החרם, לבל ילמוד איש מבני קהלינו בספרי היונים אשר חברו בחכמת הטבע וחכמת האלוהות, בין המחוברים בלשונם בין שהועתקו בלשון אחר, מהיום ועד חמישים שנה, עד היותו בן חמש ועשרים שנה וכו' פן ימשכו החוכמות ההם אחריהם, ויסירו אותו מאחר תורת ישראל שהיא למעלה מן החוכמות האלה" וכו' עכ"ד, ובסוף המכתב חתומים 37 מחכמי הקהילה שם, ומבואר שם שהחרם הוא רק לבני קהילתו, רק למשך חמישים שנה, ורק עד גיל עשרים וחמש, והוא משום שהביא הלימוד הפילוסופי לצעירי עם ישראל הנמצאים שם, לכל המידות הרעות שהזכיר בתשו' הקודמת - תיד, ולא מוזכר כאן כלל חרם, להבין בעמקות ובעיון, בחקר ובמופת, האמונה בהשי"ת ושאר יסודי הדת, רק הצורה להגיע אל ענין מבורך ומרומם זה, אין טוב להיות ע"י ספרי היונים וכדו', המביאים לצעירי בנ"י, לידי כפירה וחיסרון באמונה שלמה בכתוב בתורה, אך חלילה וחס לומר דברי הבל וריק שקר וכזב, שדעת הרשב"א הוא הצורך רק באמונה בתמימות מופלגת, ללא העיון והחקר הנדרשים.
- הודעות
- 53
- תודות
- 164
- נקודות
- 30
יש מושג הנקרא אמונה פשוטה אשר רוב גדולי ישראל הסמוכים לדורותינו סברו שלדורות שלנו ראוי בעיקר לילך בדרך זו ואין בזה משום פתי יאמין לכל דבר כי כשאדם מיישר עצמו במדות טובות ומצוות מעשיות נעשה ישר האלהים עשה את האדם ישר וממילא נעשה אצלו ברור מציאות ה כמו שברור לאדם שהיא נעלה יותר מן הבהמה וזהו פשוטה בלשון ארמי פשיט פירושו ישר שאינו עקום
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,953
- נקודות
- 695
בקורס של ערכים מבהירים למרצים מתלמדים שהשאלה באמונה שהכי קל לענות אליה זה 'האם יש אלוקים'. ואכן זה כל כך ברור שגם מתוך אותם אנשים ונערים שמסובלים בספיקות באמונה, תמצא רבים שנקודת הספק שלהם היא לא במציאות האלוקית אלא בשאלות אחרות באמונה.
ובכלל יש שתי סוגי רגשות, יש רגש אינטואיטיבי מה שנקרא אינטואיציה, אבל יש רגש שהאדם כל כך מזדהה איתו ומפתח רגש עמוק כאילו הוא נוגע בדבר ממש, כך שברגש כזה די ברור שאין צורך בחקירות נוספות.
ובכלל יש שתי סוגי רגשות, יש רגש אינטואיטיבי מה שנקרא אינטואיציה, אבל יש רגש שהאדם כל כך מזדהה איתו ומפתח רגש עמוק כאילו הוא נוגע בדבר ממש, כך שברגש כזה די ברור שאין צורך בחקירות נוספות.
- הודעות
- 935
- תודות
- 3,156
- נקודות
- 226
אם אתה לא יודע אז חקירה באמונה זה פילוספיה.
ההגדרה של פילוספיה זה חקירה של דברים מופשטים.
אדרבה כך שיטתי אבל לתשומת ליבך זו לא חקירה.
הרי שלא דיברנו כאן על חקירה ועיון השכל
אלא על הפילוסופיה הטבעית - דברי הרשב"א, והחרם על לימוד הפילוסופיה
קצת דיוק לא יזיק.
- הודעות
- 935
- תודות
- 3,156
- נקודות
- 226
מורה נבוכים זה ספר פילוספי לחלוטין.
הרשב"א אחז גם נגד תאולגיה.
נכון, אבל מצידך.
- הודעות
- 935
- תודות
- 3,156
- נקודות
- 226
בוא ננסה שניה להבהיר את הדיון,
מה אוחז הרה"ג @נתתי חכמה א. האם צריך לחקור כדי לצאת ידי חובת אמונה?
ב. האם אמונה פשוטה בלא ראיות היא גם אמונה?
אשמח שתבהיר את שיטתך.
מה אוחז הרה"ג @נתתי חכמה א. האם צריך לחקור כדי לצאת ידי חובת אמונה?
ב. האם אמונה פשוטה בלא ראיות היא גם אמונה?
אשמח שתבהיר את שיטתך.
הרשב"א עצמו כתב בתשובותיו חלק ה סי' נה בזה"ל, "ועוד צריכין אנו להתבונן שאין אמונתו וייחודו מצות אנשים מלומדה שהלימוד שלימדהו והרגילוהו עליו יביאוהו להאמין ככה שלא הונח על חקירת דעתו וחכמתו יחויב בהפך כאשר יקרא לרוב האמונות, רק אנחנו חייבים לשמוע ולחקור אחר השמיעה והחקירה שהחקירה האמתית תחויב ותכריע על ככה, והוא אומרו שמע ישראל, שמלת שמע, כולל ג' עניינים, הנחתה הא' היא שמיעת האזן, אזן שמעה ותאשרני, והושאלה לדעת הרב ונתת לעבדך לב שומע, והושאלה גם לקבלה והאמונה בו שמע בני מוסר אביך, אשרי אדם שומע לי, אם שמוע תשמעו אל מצותי, וכאן ר"ל באומרו שמע ישראל, כולל ג' עניינים שנצטוינו לשמוע וללמוד כי לולי שנשמע ונלמוד לא נתבונן אליו, ואחרי השמיעה והלימוד וחיקור היטב אם יש ראיה סותרת ח"ו, ואחר שנבא מתוך השמיעה אל החקירה באמת תביאנו החקירה ותכריחנו הכרח אמתי לקבל ולהאמין כי הוא ית' נמצא וכן הוא משגיח על פרטי מעשנו, והוא אומרו אלהינו שלטין אלהות מנהיג ודיין, כמו נתתיך אלהים לפרעה, תרגם אנקלוס רבה, אלהים לא תקלל, תרגום דיינא", [יעו"ש מש"כ פירוש על הפסוק וידעת היום והשבת אל לבבך].
שו"ר דברי מורה דרכנו הרמ"א בנושא הנידון כאן, וז"ל בתשובה ז, "ואף הרשב"א ז"ל לא כתב שם אלא לאסרה בינקותו של אדם, קודם שילמד חכמת התלמוד, והוא הבשר ויין שכתב הרמב"ם בספר המדע פ"ד מיסודי התורה, ומי לנו גדול מהרמב"ם ז"ל שעשה ספר המורה, שכולו אינו אלא מזה המין וכו' באמת אומר שיש לי בזו שתי תשובות בדבר, ושתיהן אמיתיות לפי מיעוט השגתי, וזה, כי הם לא חששו אלא ללמוד בספרי היונים הארורים, כגון ספר השמע ומה שאחר הטבע, כמו שזכרן בתשו' הנזכרת, ובזה הדין עמם, כי חששו פן יבוא להמשך אחריהם באיזה אמונה מן האמונות, ויתפתה ביינם שהוא יין תנינים, ודעות מופסדות, אבל לא אסרו ללמוד דברי החכמים וחקירתם, במהות המציאות וטבעיהן, כי אדרבה, עי"ז נודע גדלותו של יוצר בראשית ית' וכו' והשנית, אף כי אם נאמר שאסרו ללמוד בכל ספריהם גזירה משום דברים האסורים שבהם, מ"מ בספרי חכמינו ז"ל אשר מימיהם אנו שותים, ובפרט הרב הגדול הרמב"ם ז"ל, בזה לא עלה על שום דעת לאסור, כי בודאי אין לחוש בספריו לשום דעת בטלה, כמו שהעיד עליו בעל בחינת עולם וכו' כי אף שהבאתי מקצת דברי אריסטו, מעידני עלי שמים וארץ שכל ימי לא עסקתי בשום ספר מספריו, רק מה שעסקתי בספר המורה שיגעתי בו ומצאתי ת"ל, ושאר ספרי הטבע כשיר השמים וכדומיהן, שחברו חז"ל ומהם כתבתי מה שכתבתי מדברי אריסטו, ואיך לא והנה הרב המורה כתב בפרק כה מח"ב שכל מה שהשיג אריסטו עד גלגל הירח הכול אמת וכו' וכתב עוד שכל דבריו הם דעת חז"ל מלבד במקצת אמונות התלויות באל ית' ובמלאכיו ובגלגלי השמים וכו' אך אומר שאני אם אברח אברח יותר מלעסוק בקבלה להבין מעצמי בדבריהם, ממה שאברח לעסוק בפילוסופיה וכו' מ"מ אומר שסהדי במרומים, שכל ימי לא עסקתי בזו רק בשבת ויו"ט וחוה"מ, בשעה שבני אדם הולכים לטייל, וכל ימות החול אני עוסק כפי מיעוט השגתי במשנה ובתלמוד ובפוסקים ובפירושיהם".
- הודעות
- 935
- תודות
- 3,156
- נקודות
- 226
נראה מדבריו שאין מצווה לחקור, אבל מותר.
ברור כי אין לאדם מצוה לחקור ולהתחקות אחר קיומו של השי"ת, אבל כשמדובר באדם ריאלי, שמטבעו מטיל ספק בכל מה שאפשר, ודאי כי עליו לזקק את אמונתו עד שאפשר, ויש עליו מצוה לעשות כך. [וחבל שכיום ישנם הורים שנבהלים כשילדיהם הבוגרים - מתחילים לאתגר אותם עם שאלות באמונה, והם מהסים אותם בתדהמה ובלבול, בעוד שעלינו לקחת את אותם נערים, ולהבהיר להם את עיקרי האמונה הרלוונטיים [אין עניין להיכנס עמם לפילוסופיה של הגדרת "האין סוף", וכיו"ב, אלא ללמוד את הספרים "דעת תבונות", "דרך ה', הכוזרי. אלו דברים פשוטים.
נערך לאחרונה: