אמור מה ענין מתנות עניים אצל מועדים (1 צופה)

[אחד יחיד]

ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך בקצרך, ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם (כג, כב)

מה קשור עניין זה של מתנות עניים, באמצע כל עניין הרגלים, המועדים והקרבנות המובאים בהם?

מסביר רש"י – "אמר רבי אבדימס ברבי יוסף, מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכיפורים והחג מכאן? ללמדך, שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי, מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב קרבנותיו בתוכו".

אומר על כך הגאון רבי משה פיינשטיין (בספר "קול רם" על התורה):

"ולכאורה קשה, מה השייכות יש בין נתינת לקט שכחה ופאה לבניין בית המקדש והקרבת קרבנות?

ונראה הביאור בזה, דהנה באמת, כשאחד נותן צדקה כדין, היה מן הראוי שהקב"ה יבנה לו את בית המקדש, כמו שאמר הנביא (ישעיה א, כז) 'ושָׁבֶיהָּ – בצדקה'. ורק משום שאין כל אנשי הדור מקיימים מצווה זו כראוי ואין כולם ראויים, לא נבנה בית המקדש.

אבל בשביל האדם הזה, הנותן צדקה, באמת היה נבנה והיו מקריבין עליו קרבנות. ולכן נותן לו הקב"ה שכר, כאילו בנה בית המקדש והקריב קרבנות".

[ויש כאן למעשה חידוש, שכאשר אדם עושה מצווה שנאמר עליה שהיא מביאה את הגאולה או בזכותה ייבנה ביהמ"ק וכדומה, גם אם לא קרה הדבר בפועל כי לא כולם עושים כן, מכל מקום מעלה עליו הכתוב כאילו הוא מבחינתו בנה]. (לימוד יומי)