פורים מוציא את חבירו בקריאת מגילה כשקרא חצי (1 צופה)

[שים חלקינו בתורתך]

האם יכול להוציא את חבירו בקריאת המגילה כגון שקרא החצי בעצמו, וחסר לו החצי השני של המגילה, האם יכול המוציא להתחיל מהחצי השני של המגילה. באופן שכלפיו אין זה קריאת מגילה כלל.

 

[מתקרב]

האם יכול להוציא את חבירו בקריאת המגילה כגון שקרא החצי בעצמו, וחסר לו החצי השני של המגילה, האם יכול המוציא להתחיל מהחצי השני של המגילה. באופן שכלפיו אין זה קריאת מגילה כלל.

לחץ כדי לכווץ...

ראה במשנ"ב תרצ"ב ב על נשתתק הקורא באמצע של"צ לחזור לראש ומשמע אפילו שהראשון לא ממשיך עכשיו כלל יוצאים בקריאתו החצי הראשון וצ"ע.

 

[אברך מישיבת מיר]

זכור לי ניודון כזה לגבי ברכה שחצי צממברך וחצי שומע מאחר.
וכעת ראיתי דבספר משחת שמן לההגרח"ש קויפמאן ראש ישיבת גייטסהעד (ח"ב סי' קכ"ו) דן בזה, והביא שבחזו"א (או"ח כ"ט ו) למד שא"א, והוכיח דבריו מברכת המזון, יע"ש. והרע"א (ברכות כ' ע"א) סבר דלא יצא, ועי' קה"י ברכות (סי' ט') ומנחת שלמה (סי' כ') מה שכתבו בזה, יע"ש.

 

[מתקרב]

והרע"א (ברכות כ' ע"א) סבר דלא יצא

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה צ"ל שיצא.
אולם כ"ז אינו ענין לעניינינו, ששם הקטן או האשה מברכים ברכה שלימה והם יוצאים בה ורק השומעים מוסיפים באמצע עוד וכאן השאלה שהקורא לא עשה כלום בקריאתו שקרא חצי

 

[אברך מישיבת מיר]

שליח ציבור שנשתתק יעבור אחר תחתיו ואפילו לא כיוון לתפילת השליח ציבור מהתחלה (עי' משנה ברורה קכו ח)
וא"כ הוא הדין הכא

 

[מתקרב]

שליח ציבור שנשתתק יעבור אחר תחתיו ואפילו לא כיוון לתפילת השליח ציבור מהתחלה (עי' משנה ברורה קכו ח)
וא"כ הוא הדין הכא

לחץ כדי לכווץ...

הוכחה יפה. אולם ל"ד לגמרי שהרי שיטת המג"א בתקצ"ג שברכות תפילה אינם מעכבות זו את זו וברכה אחת גם אפשר לברך משא"כ במגילה שחצי אינו כלום, ואף לשיטות שברכות מעכבות זא"ז היינו שכל ברכה עומדת כשלעצמה רק שתלויה גם בברכה השניה, אבל עדיין כל ברכה עומדת לעצמה ולכן יכול להוציא, ובחצי מגילה י"ל שאי"ז שום דבר. והרי בחצי ברכה וודאי לא יוצא, והשאלה אם חצי מגילה דומה לחצי ברכה או לשתי ברכות המעכבות זא"ז וצ"ע.

 

[חכמה לחכימין]

והביא שבחזו"א (או"ח כ"ט ו) למד שא"א, והוכיח דבריו מברכת המזון, יע"ש.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה יש לחלק בפשיטות בין חצי ברכה לחצי מגילה. שהרי בחצי ברכה חסר במשמעות הברכה ועניינה. ובזה שפיר י"ל שאין יכול לצרף חצאין, שחיסרון החצי הוא בעצם שאין כלל משמעות לחצי ברכה.

משא"כ סיפור המגילה אין חיסרון בחציה בעצם, רק אם לא השלימה אח"כ, אבל אם השלים ע"י ענייה בעצמו שמא יצא, והצד שלא יצא הוא שא"א לצרף דין שומע כעונה לעונה בעצמו.

וצל"ע רב הוכחתו של החזו"א.