חידה בתלמוד וחז"ל מזבח העולה (1 צופה)

[בן תורה]

היכן היו 2 מזבחות עולה באותו זמן?

 

[לב טוב]

רש"י שם מפרש: "אלא בימי שלמה - שנסתלקה משם למזבח אבנים שעשה שלמה".
היכן רואים שם שהיו 2 מזבחות?

לחץ כדי לכווץ...

שהאש עברה ממזבח למזבח

 

[בן תורה]

שהאש עברה ממזבח למזבח

לחץ כדי לכווץ...

אולי אחד נבנה ומיד אחד נגנז.

 

[בן תורה]

התשובה היא:
בשילה.
אחד של אבנים שבנו שם, ואחד של נחושת שעשה משה.
כך כתוב בגמ' בזבחים ס"א ב': "אש שירדה מן השמים בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה... ר"נ בר יצחק אמר מאי לא נסתלקה... רבנן אמרי שביבא הוה משדרא רב פפא אמר אושפיזא הוה נקט וזימנין הכא וזימנין הכא".
וברש"י: "שביבא הוה משדרא - כשהיו מקטירים על של אבנים היו זיקים ולהבות יוצאות מאש שמים שעל מזבח הנחושת שאף הוא מונח שם".
ובביאור המחלוקת של רבנן ורב פפא ביאר הגרמ"ד הלוי סולובייצ'יק: "בגמ' רבנן אמרי שביבא הוה משדרא רב פפא אמר אושפיזא הוה נקט, וכו'. נמצא דרבנן ורב פפא פליגי היכן היה מקום ההקטרה בשילה, רבנן ס"ל דלא הקטירו אלא על מזבח של שילה,‏ ומזבח של משה עמד שם רק לצורך אש מן השמים,‏ אבל להקטרה היה פסול דבעינן מזבח אבנים דוקא.‏ ורב פפא ס״ל דשני המזבחות הוכשרו להקטרה,‏ בין של שילה ובין של משה".‏
הרי שלב' השיטות היו בשילה 2 מזבחות באותו זמן, אלא שלרבנן, לא היו מקריבים בפועל על שתיהם, אלא שהיה המזבח של משה נמצא שם לצורך אש מן השמים. ולרב פפא 2 המזבחות היו מוכשרים להקטרה.

 

[בן תורה]

וכך מבואר גם באור שמח הלכות פסולי המוקדשין פרק יד הלכה ד:
"וצריך לומר באופן רחוק דבהלכות בית הבחירה פ"ב הי"ז פסק, והוא שלא יפחות מאמה על אמה כו', א"כ משכחת דעשו מזבח קטן ונפגם, ועשו מזבח שני קטן, ושניהם הם במקום המזבח, לכן דחוי לא הוי, דמצי להקריבו על מזבח השלם, וכי זרק על המזבח הפגום בפסול מחשבה לא נפסל הזבח, ויכול לזרוק הדם על מזבח השלם, ויעוין זבחים (דף ס"א ע"ב) דבשילה היו שני מזבחות, מזבח הנחושת ומזבח אבנים, ושביבא הוי משדר, יעוין רש"י שם". ובדבריו מבואר ג"כ ששני המזבחות היו כשרים להקרבה.
וכן משמע בחזון איש (קדשים, קמא סי' ל"א) שכתב להסתפק: "יש לעיין במזבח שילה איזה מהן היה נגד הפתח". ואם רק אחד מהם היה כשר להקרבה, מה מקום להסתפק. אלא ע"כ ששתיהם כשרים להקרבה.
ואמנם כבר העירו מדברי המדרש במדבר רבה, פרשת קרח פרשה יח:
"זאת עשו קחו לכם מחתות ותנו בהן אש ושימו עליהם קטורת לפני ה' מחר, מה ראה לומר כן אמר להם כדרכי הגוים יש נימוסין הרבה וכומרין הרבה כולן מתקבצין בבת אחת ואנו אין לנו אלא ה' אחד ותורה אחת ומשפט אחד ומזבח אחד וכ"ג אחד".

וליישב את הקושיא מהמדרש כתב בספר בכור שאול (לבן ה'דבר שאול'):
"ומה שנתק׳ באחרונים א״כ למה אמרו במדבר רבה קרח אמר להם משה כו׳ ואנו אין לנו אלא... ומזבח אחד כו׳,‏ יש ליישב דהכוונה משהוקם המשכן נאסרו הבמות,‏ ואין ב׳ מזבחות בב׳ מקומות,‏ אבל לפנים מן הקלעים חשיב מזבח אחד בפרט בשילה ובבי״ע כשהם על מקום קדושת הקרקע.‏ ‏ ויפה באר בס׳ פאת הקדש זבחים ס״א ב׳ דהמדרש קאי בשיטת ר׳ יוסי ור׳ יהודה נ״ט א׳ דמוכח דס״ל דמזבח של משה עליו בלבד הקריבו עד זמן של שלמה,‏ ועוד כתבו די״ל דהמדרש קאי על מזבח הפנימי שעליו הקטירו אש הקטורת וע״ז אמרו לקרח דרק כה״ג אחד מקטיר ובמזבח אחד הפנימי לפני ה׳".‏