חידה בתלמוד וחז"ל מזבח העולה (1 צופה)
הודעה
חבר 23
נבחר כפתרון הטוב ביותר.
שהאש עברה ממזבח למזבח
אולי אחד נבנה ומיד אחד נגנז.
התשובה היא:
בשילה.
אחד של אבנים שבנו שם, ואחד של נחושת שעשה משה.
כך כתוב בגמ' בזבחים ס"א ב': "אש שירדה מן השמים בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה... ר"נ בר יצחק אמר מאי לא נסתלקה... רבנן אמרי שביבא הוה משדרא רב פפא אמר אושפיזא הוה נקט וזימנין הכא וזימנין הכא".
וברש"י: "שביבא הוה משדרא - כשהיו מקטירים על של אבנים היו זיקים ולהבות יוצאות מאש שמים שעל מזבח הנחושת שאף הוא מונח שם".
ובביאור המחלוקת של רבנן ורב פפא ביאר הגרמ"ד הלוי סולובייצ'יק: "בגמ' רבנן אמרי שביבא הוה משדרא רב פפא אמר אושפיזא הוה נקט, וכו'. נמצא דרבנן ורב פפא פליגי היכן היה מקום ההקטרה בשילה, רבנן ס"ל דלא הקטירו אלא על מזבח של שילה, ומזבח של משה עמד שם רק לצורך אש מן השמים, אבל להקטרה היה פסול דבעינן מזבח אבנים דוקא. ורב פפא ס״ל דשני המזבחות הוכשרו להקטרה, בין של שילה ובין של משה".
הרי שלב' השיטות היו בשילה 2 מזבחות באותו זמן, אלא שלרבנן, לא היו מקריבים בפועל על שתיהם, אלא שהיה המזבח של משה נמצא שם לצורך אש מן השמים. ולרב פפא 2 המזבחות היו מוכשרים להקטרה.
בשילה.
אחד של אבנים שבנו שם, ואחד של נחושת שעשה משה.
כך כתוב בגמ' בזבחים ס"א ב': "אש שירדה מן השמים בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה... ר"נ בר יצחק אמר מאי לא נסתלקה... רבנן אמרי שביבא הוה משדרא רב פפא אמר אושפיזא הוה נקט וזימנין הכא וזימנין הכא".
וברש"י: "שביבא הוה משדרא - כשהיו מקטירים על של אבנים היו זיקים ולהבות יוצאות מאש שמים שעל מזבח הנחושת שאף הוא מונח שם".
ובביאור המחלוקת של רבנן ורב פפא ביאר הגרמ"ד הלוי סולובייצ'יק: "בגמ' רבנן אמרי שביבא הוה משדרא רב פפא אמר אושפיזא הוה נקט, וכו'. נמצא דרבנן ורב פפא פליגי היכן היה מקום ההקטרה בשילה, רבנן ס"ל דלא הקטירו אלא על מזבח של שילה, ומזבח של משה עמד שם רק לצורך אש מן השמים, אבל להקטרה היה פסול דבעינן מזבח אבנים דוקא. ורב פפא ס״ל דשני המזבחות הוכשרו להקטרה, בין של שילה ובין של משה".
הרי שלב' השיטות היו בשילה 2 מזבחות באותו זמן, אלא שלרבנן, לא היו מקריבים בפועל על שתיהם, אלא שהיה המזבח של משה נמצא שם לצורך אש מן השמים. ולרב פפא 2 המזבחות היו מוכשרים להקטרה.
נערך לאחרונה:
וכך מבואר גם באור שמח הלכות פסולי המוקדשין פרק יד הלכה ד:
"וצריך לומר באופן רחוק דבהלכות בית הבחירה פ"ב הי"ז פסק, והוא שלא יפחות מאמה על אמה כו', א"כ משכחת דעשו מזבח קטן ונפגם, ועשו מזבח שני קטן, ושניהם הם במקום המזבח, לכן דחוי לא הוי, דמצי להקריבו על מזבח השלם, וכי זרק על המזבח הפגום בפסול מחשבה לא נפסל הזבח, ויכול לזרוק הדם על מזבח השלם, ויעוין זבחים (דף ס"א ע"ב) דבשילה היו שני מזבחות, מזבח הנחושת ומזבח אבנים, ושביבא הוי משדר, יעוין רש"י שם". ובדבריו מבואר ג"כ ששני המזבחות היו כשרים להקרבה.
וכן משמע בחזון איש (קדשים, קמא סי' ל"א) שכתב להסתפק: "יש לעיין במזבח שילה איזה מהן היה נגד הפתח". ואם רק אחד מהם היה כשר להקרבה, מה מקום להסתפק. אלא ע"כ ששתיהם כשרים להקרבה.
ואמנם כבר העירו מדברי המדרש במדבר רבה, פרשת קרח פרשה יח:
"זאת עשו קחו לכם מחתות ותנו בהן אש ושימו עליהם קטורת לפני ה' מחר, מה ראה לומר כן אמר להם כדרכי הגוים יש נימוסין הרבה וכומרין הרבה כולן מתקבצין בבת אחת ואנו אין לנו אלא ה' אחד ותורה אחת ומשפט אחד ומזבח אחד וכ"ג אחד".
וליישב את הקושיא מהמדרש כתב בספר בכור שאול (לבן ה'דבר שאול'):
"ומה שנתק׳ באחרונים א״כ למה אמרו במדבר רבה קרח אמר להם משה כו׳ ואנו אין לנו אלא... ומזבח אחד כו׳, יש ליישב דהכוונה משהוקם המשכן נאסרו הבמות, ואין ב׳ מזבחות בב׳ מקומות, אבל לפנים מן הקלעים חשיב מזבח אחד בפרט בשילה ובבי״ע כשהם על מקום קדושת הקרקע. ויפה באר בס׳ פאת הקדש זבחים ס״א ב׳ דהמדרש קאי בשיטת ר׳ יוסי ור׳ יהודה נ״ט א׳ דמוכח דס״ל דמזבח של משה עליו בלבד הקריבו עד זמן של שלמה, ועוד כתבו די״ל דהמדרש קאי על מזבח הפנימי שעליו הקטירו אש הקטורת וע״ז אמרו לקרח דרק כה״ג אחד מקטיר ובמזבח אחד הפנימי לפני ה׳".
"וצריך לומר באופן רחוק דבהלכות בית הבחירה פ"ב הי"ז פסק, והוא שלא יפחות מאמה על אמה כו', א"כ משכחת דעשו מזבח קטן ונפגם, ועשו מזבח שני קטן, ושניהם הם במקום המזבח, לכן דחוי לא הוי, דמצי להקריבו על מזבח השלם, וכי זרק על המזבח הפגום בפסול מחשבה לא נפסל הזבח, ויכול לזרוק הדם על מזבח השלם, ויעוין זבחים (דף ס"א ע"ב) דבשילה היו שני מזבחות, מזבח הנחושת ומזבח אבנים, ושביבא הוי משדר, יעוין רש"י שם". ובדבריו מבואר ג"כ ששני המזבחות היו כשרים להקרבה.
וכן משמע בחזון איש (קדשים, קמא סי' ל"א) שכתב להסתפק: "יש לעיין במזבח שילה איזה מהן היה נגד הפתח". ואם רק אחד מהם היה כשר להקרבה, מה מקום להסתפק. אלא ע"כ ששתיהם כשרים להקרבה.
ואמנם כבר העירו מדברי המדרש במדבר רבה, פרשת קרח פרשה יח:
"זאת עשו קחו לכם מחתות ותנו בהן אש ושימו עליהם קטורת לפני ה' מחר, מה ראה לומר כן אמר להם כדרכי הגוים יש נימוסין הרבה וכומרין הרבה כולן מתקבצין בבת אחת ואנו אין לנו אלא ה' אחד ותורה אחת ומשפט אחד ומזבח אחד וכ"ג אחד".
וליישב את הקושיא מהמדרש כתב בספר בכור שאול (לבן ה'דבר שאול'):
"ומה שנתק׳ באחרונים א״כ למה אמרו במדבר רבה קרח אמר להם משה כו׳ ואנו אין לנו אלא... ומזבח אחד כו׳, יש ליישב דהכוונה משהוקם המשכן נאסרו הבמות, ואין ב׳ מזבחות בב׳ מקומות, אבל לפנים מן הקלעים חשיב מזבח אחד בפרט בשילה ובבי״ע כשהם על מקום קדושת הקרקע. ויפה באר בס׳ פאת הקדש זבחים ס״א ב׳ דהמדרש קאי בשיטת ר׳ יוסי ור׳ יהודה נ״ט א׳ דמוכח דס״ל דמזבח של משה עליו בלבד הקריבו עד זמן של שלמה, ועוד כתבו די״ל דהמדרש קאי על מזבח הפנימי שעליו הקטירו אש הקטורת וע״ז אמרו לקרח דרק כה״ג אחד מקטיר ובמזבח אחד הפנימי לפני ה׳".
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המביט
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וידעת היום
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חידודא
- חיינו
- חכם הרזים
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עולם התשובה
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס ע
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר