ראובן גוטליב

משתמש חדש
gem
הודעות
12
תודות
30
נקודות
2
ידועה השאלה באיזה איסור עובר מזיק, ועוד ידוע לומר בשם פירוש רבינו יונה עמ״ס אבות שעובר בלא תגזול.
הנה שיטת רש״י דגזל דאורייתא הוא באופן ׳ויגזול החנית מיד המצרי׳ ולהדיא מפורש בדבריו ב״מ כו: ד״ה עובר משום וז״ל:
לא תגזול לא שייך אלא בשעת נטילה כמו ויגזול את החנית מיד המצרי (שמואל ב כג) כדאמר בבבא קמא (עט.) לא תוכל להתעלם אינה אזהרה אלא לכובש את עיניו ונמנע מלהציל הלכך הנוטלה על מנת להחזיר ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה אין כאן מתעלם אבל השב תשיבם איכא משנטל עד שישיבנה. עכ״ל.
והיינו דלא שייך לאו דלא תגזול אלא באופן שמוציא מרשות חבירו אל רשותו. האם יש להוכיח מכאן דלא כדברי רבינו יונה? וכן, יש להבין בדבריו הרי אמרינן דלא תעשוק נאמר בחדא מחתא עם גזל (ושמא י״ל דמלקיחתו הראשונה הוא נחשב גזלן למפרע וכן נאמר בשולח יד).
 
יש גם אופן שגנב מחוייב משום מזיק והוא לענין תברא או שתייה שבשעת גניבה היתה שווה דינר ובשעת האכילה שווה ד'.
דנחלקו הקצות והנתיבות משום מאי חייב בד', ח"ס דהוא מטעם העמקת הגניבה וח"ס דחיובו משום מזיק.
 
ידועה השאלה באיזה איסור עובר מזיק, ועוד ידוע לומר בשם פירוש רבינו יונה עמ״ס אבות שעובר בלא תגזול.
הנה שיטת רש״י דגזל דאורייתא הוא באופן ׳ויגזול החנית מיד המצרי׳ ולהדיא מפורש בדבריו ב״מ כו: ד״ה עובר משום וז״ל:
לא תגזול לא שייך אלא בשעת נטילה כמו ויגזול את החנית מיד המצרי (שמואל ב כג) כדאמר בבבא קמא (עט.) לא תוכל להתעלם אינה אזהרה אלא לכובש את עיניו ונמנע מלהציל הלכך הנוטלה על מנת להחזיר ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה אין כאן מתעלם אבל השב תשיבם איכא משנטל עד שישיבנה. עכ״ל.
והיינו דלא שייך לאו דלא תגזול אלא באופן שמוציא מרשות חבירו אל רשותו. האם יש להוכיח מכאן דלא כדברי רבינו יונה? וכן, יש להבין בדבריו הרי אמרינן דלא תעשוק נאמר בחדא מחתא עם גזל (ושמא י״ל דמלקיחתו הראשונה הוא נחשב גזלן למפרע וכן נאמר בשולח יד).
יש הבדל כללי בין מזיק לגוזל
במזיק זה וודאות חוסר בממון בגזילה לא מחייב כגון מקום שאינו עושה חבורה כדאיתא בריש החובל ואותו מקרה בכל זאת מוגדר נזק
לפי זה נראה לי לומר שמזיק שהזיק ולמעשה נהיה חוסר בממון אז אף אחד לא יכול להגיד שהוא לא החסיר כי למעשה הוא כן החסיר
אבל בגלל שיכול להיות מקרים שלא יהיה חוסר ואז הוא יעבור רק על נזק אז גם במקרים שיש חוסר
חיוב המזיק לא בא ביחד עם הגזילה. אלא בנפרד
 
והיינו דלא שייך לאו דלא תגזול אלא באופן שמוציא מרשות חבירו אל רשותו. האם יש להוכיח מכאן דלא כדברי רבינו יונה?
יכול להיות שבזה שהזיקו הרי הוא מוציאו מרשותו, דהוא מחסרו מהשתמשות בזה.
וא"כ לא מוכרח שרש"י חולק.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓