- הודעות
- 4,718
- תודות
- 17,133
- נקודות
- 895
[th width="643px"]
[/th]
[th width="643px"][/th]
מחלוקת קרח ועדתו | מיתת מקריבי הקטורת | תפילת משה | הבליעה באדמה | ציפוי המזבח | תלונות ישראל והמגיפה | עצירת המגיפה בקטורת | פריחת מטה אהרן | שמירת המקדש | מתנות כהונה
[th width="623px"]
[/th]
[th width="623px"][/th]
בשנה השנית לצאתם ממצרים, לאחר חטא המרגלים, קמו קרח ועדתו לערער על הנהגת משה ואהרן, מה שהסתיים בעונש בליעתם באדמה ושריפה באש. מכאן התגלגלו הדברים למגיפה בעם, ובעקבות כך בא הציווי לשמירת המקדש, ונתינת מתנות כהונה.
א. הבן השני
ארבעה בנים היו לקהת בן לוי. א. עמרם. ב. יצהר. ג. חברון. ד. עוזיאל. לאחר שמשה מינה – על פי ציווי ה' - את אליצפן, בן עוזיאל, כנשיא בני קהת, קינא על כך קרח בן יצהר, וטען: אחרי שמשה ואהרן, בני עמרם הבכור, נטלו כבר תפקיד של גדוּלה, הרי התפקיד הבא שייך לי, בנו של יצהר - הבן השני של קהת, ולא לאליצפן שהוא בנו של עוזיאל - הבן הרביעי.
אל קרח הצטרפו גם דתן ואבירם ואון בן פלת משבט ראובן, ובנוסף, לקח קרח 250 ראשי סנהדראות, רובם משבט ראובן. כל אלו נקהלו על משה ואהרן, וטענו: מדוע תתנשאו על קהל ה'? הרי כל העדה קדושים!
ב. ליצנות בלילה
כששמע משה את דבריהם נפל על פניו מרוב צער על חטאם, ואמר לאהרן ולקרח ולכל 250 האנשים, להכין מחר קטורת בתוך מחתות, ומי שיישאר בחיים – הוא הכהן שבו בחר ה'. בכל אותו הלילה הקהיל קרח את העדה בדברי ליצנות.
משה גם שלח שליחים לדתן ואבירם שיבואו אליו לפייסם, אך כאשר הם סירבו לבוא התפלל משה אל ה' שלא יקבל את הקרבנות שלהם.
ג. בליעת אהלים
בבוקר נראה כבוד ה' בעמוד הענן, והודיע למשה ואהרן שיכלה את כל העדה, אך לאחר תפילת משה ואהרן התרצה ה' שיכלה רק את החוטאים. לאחר שהזהיר משה את כל העדה להתרחק מאהלי הרשעים, פתחה האדמה את פיה ובלעה את עדת קרח, את כל משפחותיהם, לרבות תינוקות קטנים, ואת כל אהליהם ורכושם. כשיצא הקול שהם נבלעו באדמה ברחו כל ישראל, כי אמרו פן תבלע הארץ גם אותנו. בנוסף, אש יצאה ושרפה למוות את 250 מקריבי הקטורת.
ד. ציפוי למזבח
אלעזר הכהן הצטווה לעשות ציפוי למזבח ממחתות הנחושת של מקריבי הקטורת, למשמרת לדורות שלא יעשו כמעשי עדת קורח.
ה. עצירת המגיפה
למחרת בליעת קרח ומיתת מקריבי הקטורת, התלוננו ישראל על משה ואהרן שהם גרמו למותם של מקריבי הקטורת. כעונש על התלונות שלח ה' מגיפה בעם, והודיע למשה על הגזירה לכלות את כל העם. משה ציווה לאהרן להוליך קטורת בין החיים והמתים, ובכך אהרן עצר את מלאך המוות והמגיפה נעצרה, אולם 14,700 יהודים כבר מתו טרם עצירתה.
ו. פריחת שקדים
על פי ציווי ה' למשה, הניחו נשיאי כל השבטים מקל בקודש הקדשים, ועל כל מטה נרשם שם הנשיא, כך גם עשה אהרן הכהן. למחרת, רק במקלו של אהרן לבלבו פרחים וגדלו שקדים, כסימן להשקיט את תלונות ישראל עליו. משה הצטווה להניח למשמרת את מטה אהרן בתוך קודש הקדשים.
ז. שמירת המקדש
לאחר שישראל הביעו את החשש שהם עלולים למות כאשר יתקרבו שלא כדת אל המקדש, ציוה ה' שהכהנים והלויים ישמרו על המקדש שלא יקרב זר לשם.
ח. מתנות כהונה
בעקבות הערעור של קרח על כהונת אהרן, אמר ה' לאהרן אחרי מחלוקת קרח: אני נתתי בשמחה לך ולזרעך את כ"ד מתנות כהונה. ואילו 'מעשר ראשון' ניתן ללויים, והם מחויבים להפריש מהמעשרות 'תרומת מעשר' לכהנים.
א. הבן השני
ארבעה בנים היו לקהת בן לוי. א. עמרם. ב. יצהר. ג. חברון. ד. עוזיאל. לאחר שמשה מינה – על פי ציווי ה' - את אליצפן, בן עוזיאל, כנשיא בני קהת, קינא על כך קרח בן יצהר, וטען: אחרי שמשה ואהרן, בני עמרם הבכור, נטלו כבר תפקיד של גדוּלה, הרי התפקיד הבא שייך לי, בנו של יצהר - הבן השני של קהת, ולא לאליצפן שהוא בנו של עוזיאל - הבן הרביעי.
אל קרח הצטרפו גם דתן ואבירם ואון בן פלת משבט ראובן, ובנוסף, לקח קרח 250 ראשי סנהדראות, רובם משבט ראובן. כל אלו נקהלו על משה ואהרן, וטענו: מדוע תתנשאו על קהל ה'? הרי כל העדה קדושים!
ב. ליצנות בלילה
כששמע משה את דבריהם נפל על פניו מרוב צער על חטאם, ואמר לאהרן ולקרח ולכל 250 האנשים, להכין מחר קטורת בתוך מחתות, ומי שיישאר בחיים – הוא הכהן שבו בחר ה'. בכל אותו הלילה הקהיל קרח את העדה בדברי ליצנות.
משה גם שלח שליחים לדתן ואבירם שיבואו אליו לפייסם, אך כאשר הם סירבו לבוא התפלל משה אל ה' שלא יקבל את הקרבנות שלהם.
ג. בליעת אהלים
בבוקר נראה כבוד ה' בעמוד הענן, והודיע למשה ואהרן שיכלה את כל העדה, אך לאחר תפילת משה ואהרן התרצה ה' שיכלה רק את החוטאים. לאחר שהזהיר משה את כל העדה להתרחק מאהלי הרשעים, פתחה האדמה את פיה ובלעה את עדת קרח, את כל משפחותיהם, לרבות תינוקות קטנים, ואת כל אהליהם ורכושם. כשיצא הקול שהם נבלעו באדמה ברחו כל ישראל, כי אמרו פן תבלע הארץ גם אותנו. בנוסף, אש יצאה ושרפה למוות את 250 מקריבי הקטורת.
ד. ציפוי למזבח
אלעזר הכהן הצטווה לעשות ציפוי למזבח ממחתות הנחושת של מקריבי הקטורת, למשמרת לדורות שלא יעשו כמעשי עדת קורח.
ה. עצירת המגיפה
למחרת בליעת קרח ומיתת מקריבי הקטורת, התלוננו ישראל על משה ואהרן שהם גרמו למותם של מקריבי הקטורת. כעונש על התלונות שלח ה' מגיפה בעם, והודיע למשה על הגזירה לכלות את כל העם. משה ציווה לאהרן להוליך קטורת בין החיים והמתים, ובכך אהרן עצר את מלאך המוות והמגיפה נעצרה, אולם 14,700 יהודים כבר מתו טרם עצירתה.
ו. פריחת שקדים
על פי ציווי ה' למשה, הניחו נשיאי כל השבטים מקל בקודש הקדשים, ועל כל מטה נרשם שם הנשיא, כך גם עשה אהרן הכהן. למחרת, רק במקלו של אהרן לבלבו פרחים וגדלו שקדים, כסימן להשקיט את תלונות ישראל עליו. משה הצטווה להניח למשמרת את מטה אהרן בתוך קודש הקדשים.
ז. שמירת המקדש
לאחר שישראל הביעו את החשש שהם עלולים למות כאשר יתקרבו שלא כדת אל המקדש, ציוה ה' שהכהנים והלויים ישמרו על המקדש שלא יקרב זר לשם.
ח. מתנות כהונה
בעקבות הערעור של קרח על כהונת אהרן, אמר ה' לאהרן אחרי מחלוקת קרח: אני נתתי בשמחה לך ולזרעך את כ"ד מתנות כהונה. ואילו 'מעשר ראשון' ניתן ללויים, והם מחויבים להפריש מהמעשרות 'תרומת מעשר' לכהנים.
