- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,911
- נקודות
- 535
ישנם הרבה סילופים בלשון הקודש אך בפרשתנו מצאתי כמה סילופים
א. נגע בתורה הכוונה מכה כמו שכתוב עוד נגע אחד אביא על פרעה ובעברית היינו כתם בעור.
ב. כהה - בתורה מבואר שכהה נעשה הצבע חלש ואילו בלשון העברית זה בדיוק הפוך שהצבע הוא חזק.
ג. ירקרק אדמדם - כאן באו המסלפים וסילפו להפך כי ברש"י מבואר שירקרק הוא ירוק שבירוקים דהיינו ירוק חזק וכן אדמדם הוא אדום חזק ובאו המסלפים בטיפשות או ברשעות אמרו כי ירקרק הוא ירוק חלש ואדמדם הוא אדום חלש.
ד. קרח בלשון הקודש הוא רק שאין לו שערו בחלק האחורי של הראש ואילו בחלק הקדמי נקרא גבחת ובעברית קרח הוא שאין לו שערות בכל חלקי הראש או מחלק כל שהוא בראש בין מלפניו ובין מאחריו.
ה. מים חיים - היינו מים הבאים ממקום נובע ואילו בעברית אלו מים שבאו מהטבע.
ו. תנוך - הוא הגדר האמצעי שבאוזן כדפרש"י, ובעברית היינו האליה שנמצאת תחת האוזן.
ז. תנופה - בתורה זה נקרא הרמה, ובעברית הכוונה היא תנועה חזקה ומתמשכת.
ח. מספחת - הוא של נגע טהור ובעברית פרוש שהוא טפל למשהו אחר.
ט. ממאיר - בלשון הקודש פרושו מלשון ארור (עי' רש"י דברים כח כ) ויש עוד פרושים או לשון חסרון (עי' אונקלוס) או כואב (עי' רמב"ן) אבל בעברית הכוונה שהיא מחלה קשה וחמורה.
י. שחין - רש"י מפרש ששחין היא שבשר לקוי מחמת מכה ובעברית זה סוג של צרעת.
יא. צרבת בלשון הקודש הוא רושם ובעברית צרבת היא תחושת צריבה כואבת או שריפה.
א. נגע בתורה הכוונה מכה כמו שכתוב עוד נגע אחד אביא על פרעה ובעברית היינו כתם בעור.
ב. כהה - בתורה מבואר שכהה נעשה הצבע חלש ואילו בלשון העברית זה בדיוק הפוך שהצבע הוא חזק.
ג. ירקרק אדמדם - כאן באו המסלפים וסילפו להפך כי ברש"י מבואר שירקרק הוא ירוק שבירוקים דהיינו ירוק חזק וכן אדמדם הוא אדום חזק ובאו המסלפים בטיפשות או ברשעות אמרו כי ירקרק הוא ירוק חלש ואדמדם הוא אדום חלש.
ד. קרח בלשון הקודש הוא רק שאין לו שערו בחלק האחורי של הראש ואילו בחלק הקדמי נקרא גבחת ובעברית קרח הוא שאין לו שערות בכל חלקי הראש או מחלק כל שהוא בראש בין מלפניו ובין מאחריו.
ה. מים חיים - היינו מים הבאים ממקום נובע ואילו בעברית אלו מים שבאו מהטבע.
ו. תנוך - הוא הגדר האמצעי שבאוזן כדפרש"י, ובעברית היינו האליה שנמצאת תחת האוזן.
ז. תנופה - בתורה זה נקרא הרמה, ובעברית הכוונה היא תנועה חזקה ומתמשכת.
ח. מספחת - הוא של נגע טהור ובעברית פרוש שהוא טפל למשהו אחר.
ט. ממאיר - בלשון הקודש פרושו מלשון ארור (עי' רש"י דברים כח כ) ויש עוד פרושים או לשון חסרון (עי' אונקלוס) או כואב (עי' רמב"ן) אבל בעברית הכוונה שהיא מחלה קשה וחמורה.
י. שחין - רש"י מפרש ששחין היא שבשר לקוי מחמת מכה ובעברית זה סוג של צרעת.
יא. צרבת בלשון הקודש הוא רושם ובעברית צרבת היא תחושת צריבה כואבת או שריפה.
נערך לאחרונה:
