בלק מלוא ביתך כסף וזהב - מה הגנאי להתבטא כך (1 צופה)

[אחד יחיד]

אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב וגו' (כב, יח)

רש"י כותב על כך, "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים, אמר, ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו וכו'".

כוונת רש"י לומר, שסגנון ההתבטאות של בלעם "אם ייתן לי וגו' כסף וזהב" מלמד על חמדת ממון (היינו, שסגנון ההתבטאות, וההארכה בתיאור הממון, מלמד שבתת מודע הוא חושק בכך, ולכן אומר "אם ייתן לי מלוא ביתו כסף וזהב", ומדבר מהרהורי לבו).

רבים מקשים, הרי אנו מוצאים סגנון התבטאות כזה גם אצל ר' יוסי בן קסמא, במסכת אבות, פרק שישי. שם מסופר, שאדם אחד הציע לו לבוא לדור במקומו, וענה לו ר' יוסי "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם איני דר אלא במקום תורה וכו". הרי לפנינו, שגם ר' יוסי בן קסמא השתמש בלשון מעין זו שנקט בה בלעם.

כך מקשה התורה תמימה (באות ז'), והוא מיישב, שאין לדמות בין הדברים: ר' יוסי בן קסמא נקט לשון זו לאחר שהאדם שפנה אליו הזכיר בעצמו שייתן לו ממון רב (שהרי כך מבואר שם, שאותו אדם, כשהציע לו לבוא למקומו, אמר לו "ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות", ועל כך השיב לו ר' יוסי, "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם, איני דר אלא במקום תורה"), ולכן ענה לו באותה מטבע. מה שאין כן אצל בלעם, בלק בהצעתו אליו לא הזכיר כלל כסף או זהב, אלא רק אמר בקצרה "כבד אכבדך מאוד"; רק בלעם, בתשובתו, הוא שהעלה את נושא הכסף והזהב, כדרך אדם שנפשו קשורה בדבר מסוים, והוא אוהב לגלגל אותו על לשונו, להאריך בו ולשלבו בנושא השיחה.

הסבר ידוע נוסף: ר' יוסי בן קסמא נקט לשון של כמות בלתי אפשרית, "כל כסף וזהב שבעולם", ולכן ברור שכוונתו אינה אלא לגוזמה בעלמא. לעומת זאת בלעם נקט כמות מסוימת וקצובה, "מלא ביתו", מה שמלמד על כך שבסתר לבו הוא מקווה לקבל כמות כזו של כסף.