יש לעיין אם ניתן למלוח קרבנות במלח הרי הימאליה,
הרי לכאורה, כיון שרש"י פירש "ברית מלח", שהברית כרותה למים ליקרב על גבי המזבח במים, אם כן משמע שדווקא מלח ים כשר, ולכאוה ה"ה בהבאת מלח לשולחן יש להקפיד בזה.
מה דעתכם?
מלח הימלאיה אינו חידוש מודרני שלא היה לעולמים
אף שבארץ ישראל המוקפת ימים מלוחים עיקר יצור המלח הוא באידוי מי ים
אבל באירופה הנחלים והאגמים הם מתוקים, וגם הים הבלטי [שהוא הים היחיד של פולין ליטא לטביה אסטוניה וגרמניה] - הוא כמעט שלא מלוח
והמלח מופק בכריה מהרים המכילים כמות גבוהה של מליחות 'שטיין-זלץ'
ולא שמענו שעוררו חכמי אירופה שאין טעם להביא מלח לשולחן